נאומו אתמול (יום שני) בכנסת של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שבמהלכו ביקש מנשיא המדינה יצחק הרצוג לחון את ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא היה הפעם הראשונה שבה הוא מתבטא כך. גם בחודש יוני הוא אמר דברים דומים, ושגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי אף הגיע באופן חסר תקדים אל אולם בית המשפט. אלא שלפי שעה, סנגוריו של נתניהו לא קיבלו הוראה להכין בקשת חנינה, ומבחינת הרצוג בקשה כזו היא הדרך היחידה להניע את ההליך - ובלעדיה הלחצים האמריקניים-ישראליים עליו לא יועילו. נתניהו, מבחינתו, מעדיף היה להימנע מבקשה רשמית.
טראמפ קורא להרצוג להעניק חנינה לנתניהו
(צילום: ערוץ כנסת)
משוכת הגשת הבקשה הרשמית אינה המכשול היחיד: נדיר ביותר להעניק חנינה לאדם עוד לפני הרשעתו, ומדובר גם במוקש משפטי - על אף שאביו של הרצוג, הנשיא חיים הרצוג, כבר יצר את התקדים בשנות ה-80 כשהעניק חנינה לאנשי שב"כ בעקבות פרשת קו 300. אלא שכללי ההליך הם כאלה שאחרי הגשת הבקשה הרשמית, היא מועברת לחוות דעת של מחלקת החנינות בפרקליטות, וניתן להעריך ששם יקשו - ואף ישללו - מתן חנינה לנתניהו בטרם הורשע.
בשיחות סגורות שנגעו לאפשרות של הסדר טיעון וגישור פלילי, ולא לעניין החנינה, אמרה היועמ"שית גלי בהרב מיארה שאינטרס "הרגעת הרוחות" אינו מקובל עליה - גם כי לשיטתה אין שום ערובה כי הסדר טיעון, וניתן לגזור מכך שגם חנינה, אכן ירגיע את רוחות המהפכה המשפטית והקיטוב. מנגד, לתפיסתה, יהיה מדובר במסר לעבריינים, שלפיו ככל שיתקפו ויקשו על הפרקליטות בזירה הציבורית - כך ייטב להם בזירה המשפטית.
אלא שגם אם תוגש חוות דעת שלילית ממחלקת החנינות, הרי שהנשיא הרצוג עדיין יהיה רשאי להכריע בניגוד אליה - סביר שתחת מכבש לחצים משני צידי המפה הפוליטית. בכל מקרה, החלטה של הרצוג שתסתור את חוות הדעת המשפטית תסלול את הדרך להגשת עתירות לבג"ץ, שמוגבל במידת ההתערבות המשפטית בהחלטות נשיא המדינה.
הדרך לסיום המשפט בפשרה כלשהי, נזכיר, כבר נבחנה לא פעם - אך לא הושג סיכום מעולם. כך למשל, סנגורו של נתניהו עו"ד עמית וחדד וסנגורו של שאול אלוביץ' עו"ד ז'ק חן כבר נפגשו בנושא לפני יותר מחצי שנה עם נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרן ברק. אלא שהפגישה הזו, לפי מקורות, נמשכה לא יותר מחצי שעה - מכיוון שכבר בתחילתה חדד הבהיר שבכל מקרה "נתניהו ימשיך בחייו הפוליטיים", כך ש"אין ולא תהיה הסכמה לקלון". ברק הגיב שאם כך, "אין לאן להתקדם", והפגישה התפזרה.
זו הייתה הפעם השנייה שבה היה מעורב ברק בניסיון לסיום המשפט. הפעם הקודמת הייתה ביוזמת אנשי נתניהו - בפגישה של עו"ד מיכאל ראבלו עם ברק באותו הנושא, בפגישה שנכשלה גם כן. בפעם השנייה, ישנה מחלוקת בין הצדדים מי מהם יזם את הפגישה.
מלבד זאת, הסנגורים כבר ניסו לפנות לגישור פלילי, הליך שאליו התנגדה הפרקליטות - שהציעה מנגד להידבר במסגרת משא ומתן להסדר טיעון, אפשרות שגם כן נוסתה בעבר ונכשל. הסיבה העיקרית לכישלון המו"מ הייתה נושא הקלון, אותה מניעה משפטית שלא תאפשר לנתניהו לכהן כנושא משרה ציבורית רמה בעקבות ההרשעות, גם אם יהיו פחותות. היועמ"שית והפרקליטות עדיין דורשות זאת, שכן הדבר הולם לשיטתן את חומרת העבירות - אך הסנגורים עומדים על התנגדותם לכך.
