מצעד הגאווה והסובלנות לציון עשור להירצחה של שירה בנקי התקיים אחר הצהריים (חמישי) בירושלים, בהשתתפות כ-10 אלף בני אדם. במהלך המצעד נרשמו עימותים אלימים בין משתתפים לשוטרים, שהשתמשו בכוח רב ואף עלו לגגות כדי לסמן בלייזר צועדים שהניפו שלטים שהוחרמו. לפי המשטרה, 10 צועדים נעצרו או עוכבו בחשד שקראו להפר את הסדר או עשו זאת בפועל. כמו כן, לראשונה הגיע נשיא המדינה יצחק הרצוג למצעד.
מצעד הגאווה ודברי הרצוג
(צילום: אלכס גמבורג, גיל יוחנן)
כ-2,000 שוטרים נפרסו באזור הצעדה מגן הפעמון עד גן העצמאות ובמוקדים מרכזיים, בין היתר כדי לשמור על ביטחון המשתתפים ועל הסדר הציבורי, ובמטרה להכווין את התנועה באזור - לאחר שנחסמו רחובות סמוכים. כאמור, המשטרה עסוקה גם בלהחרים שלטים ומדבקות עם מסרים נגד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והמלחמה. במשטרה טענו כי אחד ממשתתפי המצעד נעצר אחרי שתקף בלש, ובמקרה אחר נעצר חשוד שתלש דגל מונף, במשטרה הוסיפו כי אותר חשוד שברשותו היו כלי תקיפה ורעלה.
הרצוג אמר במצעד: "אנחנו באנו לכאן לזכור ולהזכיר - נערה ישראלית יפיפיה שבאה לעשות טוב, שירה בנקי זכרה לברכה, שנרצחה כאן לפי עשר שנים. כל מטרתה הייתה לעשות טוב ולהפיץ אור בעולם. אנחנו צריכים להבין מוסכמה חברתית חד-משמעית - אין מקום לאלימות בשום פנים ואופן, אין שיח עם אלימות. אנחנו לא מוכנים לקבל אלימות בחברה שלנו. אנחנו דורשים אהבה, כבוד ושוויון, גם לקהילת הלהט"ב, שהיא חלק בלתי-נפרד מהחברה הישראלית, ובכלל לכל הקבוצות בחברה הישראלית שצריכות לדעת להחליף מילה ולהפיץ אהבה גדולה".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד, שהגיע למצעד, מסר: "הקהילה צריכה ממשלה, היא צריכה ממשלה שיודעת שבה כל אזרח במדינה יכולה לאהוב. אבי מעוז, סמוטריץ' ובן גביר לא יגיד לנו את מי לאהוב. החרדים ומי שמפגין נגדנו לא יגיד לנו את מי לאהוב. ישראל היא מדינה קשה ויש לנו זכות לאהוב את מי שאנחנו רוצים. כל עוד אבי מעוז יכניס תכנים הומופוביים למוסדות החינוך, המאבק לא ייפסק".
שוטרים מבקשים לסגור דוכן עם מדבקות נגד בן גביר
שלטים מוחרמים במצעד
(צילום: לירן תמרי)
אורי בנקי, אביה של שירה בנקי, אמר: "10 שנים בלי שירה. אז מה? אז מה אם זה 10 שנים? עבורנו זה לא שונה מ-8 שנים ולא שונה מ-9 שנים וחמישה ימים. שירה נרצחה על ידי אזרח ישראלי ברחוב ישראלי כתוצאה ישירה מהסתה פנים-ישראלית, וכתוצאה מכך שאנשים חושבים שאי-אפשר לוותר ואסור להתפשר. ושלא נעשה לעצמנו הנחות - הרוצח של שירה לא מטורף ולא עשב שוטה. הוא אדם מוסת שנתמך גם היום על ידי אנשים רבים - חלקם בחוסר מודעות וטיפשות, וחלקם ביודעין - אנשים שלא מסוגלים, לא יודעים ולא רוצים לסגור את הפה שלהם ואת המקלדת שלהם; אנשים שמתעקשים שהרחוב הישראלי יראה בדיוק כמו שהם רוצים; אנשים שלא מכירים בכך שאנחנו שונים מאוד; אנשים שמונהגים על ידי יותר מדי מנהיגים שלמדו והפנימו שאין כמו התלהמות כדי לקבל כותרות.
"איש שמפחד מהאחר מפחד מדעות אחרות, מפחד שאם הוא יוותר על אצבע יקחו לו את כל היד. ולכן האיש הזה מייחס לאנשים אחרים את כל הרוע שבעולם. האיש הזה נחרץ ובוטה ולא בוחל בשפה קשה ובדימויים קשים - כי יש לו את 'האמת שלו'. כך קורה שכל רצון בשוויון זכויות וביטול דעות קדומות הופך ל'טרלול פרוגרסיבי'; ולכן כל רגש לאומי הופך ל'פשיזם'. לכן כל החלטה של בית המשפט היא 'קץ הדמוקרטיה' וכל החלטה של שר או ממשלה היא גם 'קץ הדמוקרטיה'.
"החברה הישראלית מלאה באנשים טובים, ללא קשר לזהות המינית שלהם, ללא קשר לגודל הכיפה שלהם או להיעדרה, וגם ללא קשר לדעה הפוליטית שלהם. כל האנשים הללו חולקים הרבה מאוד משותף. הם לא צריכים להסכים על הכול, אבל הם יכולים רוב היום להסכים על הרבה ולחיות כאן ביחד. אל תאמינו למי שאומר לכם שבצד השני יש רק בוגדים, ורעים, וטיפשים ואכזרים - תעצרו רגע לחשוב ותבינו בעצמכם שזה לא הגיוני. תנסו להכיל את המורכבות, להיות ענייניים בשיפוט שלכם, לשפוט כל אדם לפי ערכו, וכל עניין - לגופו של עניין. תתגמלו מתינות ותנהגו במתינות, שכן כפי שאמרתי פעם - המתינות היא מידה יפה לכולנו".
"10 שנים מאז הרצח של שירה ונראה שרבים מדי בחברה הישראלית מתעקשים להמשיך לדרדר אותנו לתהום. רבים מדי מתעקשים לעצום את עיניהם אל מול המגוון הגדול, היפה והעשיר כל כך של החברה הישראלית, מתעקשים לנצח את האחר ומתעקשים להטיף לאחרים ללא בדל של ביקורת עצמית. מצעד הגאווה והסובלנות, 10 שנים לאחר הרצח של שירה, הוא הזדמנות טובה להיזכר שמילים קשות לעולם מקדימות מעשים קשים, שיש לנו מספיק אויבים מבחוץ ושוויכוחים בין אזרחים ובין בני אותו עם ולאום מנהלים בהערכה, בכבוד ובהקשבה - שכן האלטרנטיבה היא בלתי-נסבלת ולא מאפשרת המשך קיום לעם חפץ חיים, כפי שראוי לנו להיות".
עמרי, בן 24 מכפר תבור שהגיע למצעד, אמר: "הגעתי לפה עם בן הזוג שלי. זו פעם שלישית שאני מגיע לפה, בעיקר כדי לתמוך, בשביל שני הנושאים הכי חשובים - גם הזכויות שלנו וגם החטופים". לדבריו, "המצעד מאוד שונה מהמצעד בתל אביב - אבטחה מאוד כבדה, אתה מרגיש את הסכנה מצד אחד, אבל גם את הנחיצות מצד שני. אנחנו ממש שמחים להיות פה ולהגיע כל שנה. הכי חשוב זה לא להוריד את הראש ולא לפחד ולא לתת להם לנצח".
רגע לפני תחילת המצעד, שוטרים הגיעו לדוכן שבו נמכרו מדבקות נגד בן גביר ובעד עצירת המלחמה והשבת החטופים - ודרשו ממפעיליו להפסיק למכור, בטענה שהמצעד "אינו אירוע פוליטי". מנהלת מחלקת קהילה בארגון "מחזקים", אליס הופמן, אמרה: "שמישהו יסביר לבן גביר שגם אם הוא ישלח שוטרים להחרים את כל המרצ'נדייס בעולם, הוא לא יוכל להסתיר את זה שיותר אנשים נרצחים ברחובות בכהונה שלו משל כל אחד אחר".
בתגובה, עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח פנה למפקד מחוז ירושלים וליועץ המשפטי של המשטרה: "נבקשכם להורות לכוחות בשטח לחדול לאלתר מכל עיסוק בתכני השלטים, הכרזות, הסטיקרים והחולצות, ולהתמקד אך ורק במלאכה שהוטלה עליהם - להבטיח כי המשתתפים יוכלו לממש את חופש הביטוי ולהגן על שלומם. איש אינו שואל את רשות משטרת ישראל מה לומר, מה לשאת ומה ללבוש. איש אינו מתעניין בדעתכם מה פוליטי ומה מקומם אתכם. איש לא העניק לכם סמכות להתעסק בכך כלל".
אבי מעוז, חבר הקואליציה ויו"ר מפלגת נעם, כתב ברשת X כי הוא "מביע מחאה על מצעד התועבה שמתקיים כעת בעיר הקודש".
בעקבות המצעד חסמה המשטרה לתנועת כלי רכב את הרחובות הבאים: קרן היסוד, פלומר, קינג ג'ורג', הלל ומנשה בן ישראל. כמו כן, יסגרו בהמשך לתנועה גם הרחובות המובילים אליהם, ובהם: אגרון, אלחנן, שלום עליכם, מאפו, אחד העם, עזה (מארלוזרוב עד כיכר פריז), שמואל הנגיד, אבידע, קק"ל, ההסתדרות, המלך דוד מצומת פלומר (יישאר פתוח מצומת המכס לתושבי השכונה ומשם שמאלה לקריב), דוד מרכוס, ז'בוטינסקי עד דוד המלך, יצחק קריב, דוד רמז, אמיל בוטה ואליהו שמע (תתאפשר יציאה ליצחק קריב).
בין האומנים שהוזמנו להופיע בתום המצעד היו אדר גולד ואוהד שרגאי, ליהי טולדנו ורוני דואני. כמדי שנה מאז הרצח של שירה, הוקמה אנדרטת זיכרון לזכרה בתוך מסלול הצעדה, שם ישנה אפשרות לצועדים לעמוד דקת דומיה ולערוך טקס זיכרון קצר.
