אחד מפסקי הדין שסימנו יותר מכל את "המהפכה החוקתית" של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק - בדרך לביטול. ועדת החוקה של הכנסת אישרה היום (שלישי) לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק החוזים, ולפיה אופן פרשנות חוזה תהיה ככל שיקבעו הצדדים.
פסק דין של בית המשפט העליון שניתן ב-1995 היווה ציון דרך משמעותי בעניין פרשנות החוזה במשפט הישראלי. השופט ברק קבע בפסק דינו, שהפך להלכה מחייבת הידועה בתור "הלכת אפרופים", כי הוראת חוק החוזים אינה מחייבת פרשנות של בדיקת לשון החוזה, ולאחר מכן בדיקת הנסיבות החיצוניות במקרה הצורך, אלא בירור באמצעות שני התהליכים במקשה אחת.
ברק קבע יש להתחקות אחר "הכוונה האמיתית והמשותפת של הצדדים בלא להיות מוגבלים לביטויים או לכינויים שהם השתמשו בהם. בעימות בין לשון החוזה לבין כוונת עושיו - יד האחרונה על העליונה". פסק הדין עורר סערה במערכת הכלכלית בישראל, ומבקריו טענו כי הוא פוגע בעקרונות של ודאות מסחרית ומשפטית בהקשר לפרשנות חוזים.
היום, כאמור, אישרה ועדת החוקה את הצעת חוק החוזים החדש, שיזמו שר המשפטים יריב לוין ויו"ר הוועדה שמחה רוטמן, לקריאות שנייה ושלישית. לפי המוצע, אופן פרשנותו של חוזה וכן הראיות שיהיו קבילות לפירושו יהיו נתונים להסכמת הצדדים, אלא אם אינם מיוצגים או שמדובר בחוזה אחיד. אם לא הסכימו הצדדים על אופן פרשנות החוזה, יחולו הסדרי פרשנות שונים לפי סוג החוזה: חוזה עסקי יפורש על פי לשונו בלבד, וזאת אלא אם פרשנות כזאת תביא לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת, או אם מלשון החוזה עולה סתירה בין הוראות שונות בו.
חוזה שאינו עסקי, חוזה עבודה, הסכם קיבוצי וכן חוזה אחיד, אף אם נקבעה בו הסכמה אחרת, יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין. קביעת משקלם היחסי של לשון החוזה ונסיבות העניין תתבסס, בין היתר, על השיקולים הבאים: יחסי הצדדים, ובכלל זה קיומם של פערי מידע או יחסי אמון מיוחדים; מידת המפורטות של החוזה; הניסיון המקצועי של הצדדים; ומידת הייצוג המשפטי שקיבלו בעריכת החוזה.
2 צפייה בגלריה
לוין ורוטמן. "חוזה מושלם לא קיים, וכנראה שגם חוק מושלם לא קיים"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
יו"ר הוועדה רוטמן הודה בסיום הדיון לכל העוסקים במלאכה, ובראש ובראשונה לשר לוין. "חוזה מושלם לא קיים וכנראה שגם חוק מושלם לא קיים", אמר. "החרב של 'הלכת אפרופים' וצורות הביטוי השונות שלה התנוססה מעל דיני החוזים במדינת ישראל במשך שנים רבות. גם כשניסו להסיר אותה בפעמים הקודמות, עומק הדיון, אורכו והירידה לפרטים לא התקרבו למה שהתקיים בהצעה הזו, כולל שיתוף הציבור ושיתוף כל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים.
"השאלה 'מיהו האדון' במערכת היחסים בין אדם לחברו. עד היום בתי המשפט התערבו במערכת היחסים תחת האצטלה של כבוד האדם, ושללו את החירות הבסיסית של הצדדים לחופש ההתקשרות וחופש החוזים".
רוטמן הוסיף: "הוויכוח בין אמת ויציב ימשיך להתנהל גם הרבה אחרינו כנראה, אבל הקביעה של הכנסת שהצדדים הם הריבון ולהם האפשרות להחליט תעניק להם כוח, יכולת וסמכות לקבוע מה מערכת היחסים ביניהם. לכן, אני מקווה שהחוק יאושר בנוסח שיעלה למליאה. תודה גם לחבריי באופוזיציה, שניהלו את הדיון באופן שאפשר לטייב את הנוסח הסופי".
