איראן הודיעה הבוקר (יום ב') רשמית כי תחדש מחר בז'נבה את שיחות הגרעין עם צרפת, בריטניה וגרמניה – שלוש מדינות שהיו צד להסכם הגרעין הקודם, ב-2015 – בניסיון אחרון של טהרן למנוע מהן להפעיל את מנגנון ה-snapback שיחזיר לתוקפן את כל הסנקציות שהוסרו ממנה במסגרת ההסכם ההוא. הרפובליקה האיסלאמית איימה לאחרונה שוב ושוב כי אם יופעל מנגנון החזרת הסנקציות, תגובתה תהיה קשה.
4 צפייה בגלריה
המנהיג העליון של איראן חמינאי. בין האיומים: פרישה מהאמנה למניעת הפצה של נשק גרעיני
(צילום: AFP PHOTO / HO / KHAMENEI.IR)
לפי הטלוויזיה הממלכתית באיראן, סבב השיחות מחר ייערך בדרג של סגני שרי חוץ, והוא המשך לסבב השיחות שנערך בין הצדדים ביולי באיסטנבול. עד היום לא היה ברור היכן בדיוק ייערך סבב השיחות הבא.
צרפת, בריטניה וגרמניה, יחד עם סין, רוסיה וארה"ב, היו שותפות להסכם הגרעין שנחתם עם איראן ב-2015, ושבמסגרתו הוסרו כמעט כל הסנקציות הבינלאומיות על המדינה בתמורה לכך שהגבלות משמעותיות הוטלו על תוכנית הגרעין שלה. אלא שב-2018 הודיע דונלד טראמפ – בעידודה של ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו – כי וושינגטון פורשת מההסכם, בנימוק שהסרת הסנקציות, גם אם עיכבה את תוכנית הגרעין של איראן, אפשרה לה במקביל להרחיב את פעילות הטרור שלה בדרכים אחרות.
4 צפייה בגלריה
מקרון, סטרמר ופרידריך מרץ, מנהיגי מדינות ה-E3 שמאיימות להפעיל את ה-snapback
(צילום: Stefan Rousseau/Pool via REUTERS)
בעקבות פרישת ארה"ב מההסכם והחזרת הסנקציות האמריקניות עליה במלואן – ואף ששאר המדינות נותרו מחויבות להסכם – החלה טהרן להתיר עוד ועוד מההתחייבויות שלה להסכם, בטענה כי מדינות אירופה לא פיצו אותה על הפרישה האמריקנית וכי אין בו עוד תועלת. השנה, כידוע, היא כבר הספיקה לצבור יותר מ-400 ק"ג של אורניום מועשר לדרגה של 60%, מרחק קצר ביותר מדרגת ההעשרה הנחוצה לפיתוח נשק גרעיני, 90%. על רקע זה, ואחרי 7 שנים שבהן ישבו על הגדר, הודיעו לאחרונה צרפת, בריטניה וגרמניה (המכונות "מדינות ה-E3") כי ייזמו החזרה של כל הסנקציות על איראן מלפני התפרקות ההסכם אם לא יושג הסדר איתה בעניין הגרעין עד סוף אוגוסט.
חלון הזדמנויות צר: ל-E3 יש עד אוקטובר
הסכם הגרעין מ-2015, ששמו הרשמי הוא Joint Comprehensive Plan of Action (JCPOA), עוגן בהחלטה של מועצת הביטחון של האו"ם ביולי 2015, ונקבע בו מנגנון snapback (בתרגום חופשי: "החזרה מהירה"), המסדיר את האופן שבו יוחזרו הסנקציות של האו"ם על איראן במקרה הצורך: לפי הסעיף הנוגע ל-snapback, אם למדינות השותפות להסכם נודע כי איראן מפירה אותו באופן משמעותי, הן יכולות להפעיל את המנגנון הזה ולהפנות את הסוגיה למועצת הביטחון של האו"ם. מרגע שהמנגנון מופעל חייבת המועצה לאשר בתוך 30 יום החלטה שלפיה היא מאריכה את ההקלה הגדולה שנתנה לאיראן מהסנקציות ב-2015, ואם היא אינה מאשרת החלטה כזו – כל הסנקציות של האו"ם שהיו מוטלות על טהרן לפני ההסכם ההוא חוזרות לתוקף.
לפי סעיף ה-snapback, כדי לאשר את ההחלטה על הארכת ההקלות נדרשת תמיכתן של 9 מ-15 חברות המועצה, ובנוסף יש צורך שאף אחת מחמש החברות הקבועות בה – ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה וצרפת – לא תטיל עליה וטו. מכיוון ששתיים מהחברות הקבועות – בריטניה וצרפת – הן מיוזמות ה-snapback העתידי, הן יוכלו לסכל באמצעות זכות הווטו שלהן כל ניסיון למנוע את החזרת הסנקציות. פירוש הדבר שמרגע שיפעילו את המנגנון, יהיה קשה מאוד, עד בלתי אפשרי כמעט, למנוע את השבת העיצומים הכבדים.
הדד-ליין שקבעו שלוש המדינות האירופיות לאיראן – סוף אוגוסט – אינו מקרי. החלטת האו"ם על ההסכם מ-2015 תפקע ב-18 באוקטובר השנה, וברגע שהיא לא תהיה תקפה עוד – המדינות השותפות להסכם לא יוכלו עוד להפעיל את ה-snapback, כך שלשלוש נותר חלון הזדמנויות צר. במסגרת תכנון ההליכים הדיפלומטיים הנוגעים ל-snapback היה על בריטניה, צרפת וגרמניה להביא בחשבון גם את העובדה שבספטמבר תכהן רוסיה כנשיאה התורנית של מועצת הביטחון, והיא נחשבת לשותפה קרובה מאוד של איראן – מי שסיפקה למוסקבה הזרמה שוטפת של כטב"מים למלחמה שלה באוקראינה מאז 2022.
איראן מוחה: אין לכן סמכות, אתן כבר לא חברות
אם מנגנון ה-snapback אכן יופעל, על איראן יוחלו מחדש שש החלטות על סנקציות שהתקבלו נגדה במועצת הביטחון בשנים 2010-2006. הסנקציות הללו יכללו אמברגו נשק; איסור על העשרה ועיבוד מחדש של אורניום; איסור על שיגור טילים בליסטיים בעלי יכולת לשאת ראשי נפץ גרעיניים או עיסוק בפעילויות הקשורות לטילים כאלה, ועל העברת טכנולוגיה הקשורה לטילים בליסטיים; הקפאת נכסים איראניים ברחבי העולם ואיסור כניסה של אישים איראנים וחברות איראניות למדינות שונות; וכן אישור למדינות לבצע חיפושים על מטוסים וספינות של חברות תעופה וספנות איראניות כדי לוודא שאין בהם סחורות אסורות.
איראן מצדה ניסתה לאחרונה להמעיט בפומבי בהשפעתה הצפויה של הפעלת ה-snapback והחזרת הסנקציות, וטענה כי זו לא תרע משמעותית את מצבה, אך הדברים עומדים בסתירה ברורה לאיומים שהיא משמיעה בנוגע לצעדים שתנקוט אם המנגנון יופעל. בין השאר איימה כי תפרוש מהאמנה למניעת הפצה של נשק גרעיני. טהרן מנסה גם לקדם את הטענה שלמדינות ה-E3 אין סמכות משפטית להפעיל את המנגנון, משום שהן דורשות מאיראן לזנוח את העשרת האורניום והדבר סותר לכאורה את הסכם ה-JCPOA והופך אותן למי שאינן צד בו – בעוד חברוּת בהסכם היא תנאי בסיסי להפעלת מנגנון ה-snapback. משפטנים פוסלים את הטענה הזו על הסף.
יצוין כי למעשה כבר באוגוסט 2020, שנתיים אחרי הפרישה מהסכם הגרעין, טען ממשלו הקודם של טראמפ כי הפעיל את מנגנון ה-snapback, אולם סביב המהלך ההוא שררה מחלוקת גדולה יותר. בעוד ארה"ב טענה אז כי יש לה זכות להפעיל את המנגנון משום שהייתה חברה בהסכם, כל שאר החתומות עליו – איראן, גרמניה, צרפת, בריטניה, רוסיה וסין – הצהירו במועצת הביטחון כי הן אינן מכירות בצעד האמריקני, בנימוק שמכיוון שוושינגטון אינה עוד צד להסכם היא אינה יכולה להפעיל את ה-snapback. גם הרוב המוחלט של שאר החברות במועצת הביטחון התנגדו בשעתו להפעלת ה-snapback האמריקנית, והיא מעולם לא זכתה להכרה רשמית.
