מבקר המדינה חושף כשלים חמורים בעיכוב תקצוב פרויקטים לשיקום חבל התקומה אחרי טבח 7 באוקטובר, עיכוב המיוחס להתנהלות ממשלתית מסורבלת ולמחלוקות על הגדרת גבולות החבל. אף שהממשלה אישרה תקציב של חמישה מיליארד שקל לפיתוח האזור כבר באפריל 2024, חוסר הכרעה וקשיים ביורוקרטיים הובילו להשהיה ממושכת שפגעה במאמצי השיקום. המבקר אנגלמן מותח ביקורת על היעדר מנהל קבוע למינהלת תקומה מאז אוגוסט 2024 ועל הכשלים בטיפול במפוני היישובים. בדוח חמור על שיקום הליכי שיקום היישובים שנפגעו, המתפרסם אחר הצהריים (שני), הוא פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הממונה זאב אלקין לפעול לתיקון הליקויים בהקדם.
וכך תיארה תושבת אחד הקיבוצים בעוטף, שפונו בעקבות המתקפה ב-7 באוקטובר, בפגישה עם נציגי מבקר המדינה את הקשיים שבהם נתקלים היא ומפונים אחרים: "עד היום לאף אחד מאיתנו אין שליטה על החיים שלנו. מבחינתי, לא התחלתי את השיקום שלי. הילדים שלי לא התחילו את השיקום. אני לא בבית שלי, ואני לא יודעת איפה אני... אם כל התהליך היה קורה אחרת, אז כן, היינו מצליחים איכשהו להיות בתהליך שיקומי כלשהו, ולהיות הרבה יותר מוכנים אחר כך לקראת החזרה. אבל כשמראש אנחנו במערכה מלחמת התשה על כל גרגיר של חול, וכל שנייה אנחנו עם החרב פה, או עם הגב לקיר...".
מתניהו אנגלמן על הדו"ח
(צילום: דוברות מבקר המדינה )
מבקר המדינה מצא ליקויים בדרך הסיוע למי שזקוקים לו יותר מכל והעיר על עיכוב בתקצוב פרויקטים לפיתוח בחבל התקומה. מהדוח עולה כי עיכוב משרד ראש הממשלה בהסדרת הגבולות במשך חודשים ארוכים גרם להשהיית קידום מיזמי הפיתוח בחבל בהיקף של חמישה מיליארד שקל, בעוד מרבית תושבי החבל כבר חזרו לבתיהם.
כבר באוקטובר 2023 הגדירה הממשלה את חבל התקומה בטווח של עד שבעה ק"מ מגדר המערכת סביב רצועת עזה. חודשיים מאוחר יותר הוחלט לבחון מחדש את הגדרת חבל התקומה ונקבע כי על משרד ראש הממשלה, בשיתוף עם משרד האוצר ומשרד הביטחון, להשלים עבודת מטה ולהביאה לאישור הממשלה תוך 60 יום. עבודת מטה לא הושלמה ולא נקבעה הגדרה של גבולות החבל.
רק באפריל 2024 אושרה התוכנית האסטרטגית בעניינו של חבל התקומה ותקציב מנהלת תקומה בסך 19 מיליארד שקל, במסגרתו תקציב בסך חמישה מיליארד שקל, שיועד למימון פרויקטים לפיתוח. עלה כי בהיעדר הגדרה של גבולות חבל התקומה התעוררה מניעה משפטית לתקצוב פרויקטים לפיתוחו. רק בסוף אוקטובר 2024, יותר משישה חודשים לאחר מכן, התקבלה החלטת הממשלה 2336 ולפיה גבולות החבל ייוותרו כמו שהוגדרו שנה קודם לכן, וכי יתאפשר למינהלת תקומה לפעול לפיתוחו עם חוק בעניין, שנכון להיום טרם נחקק.
המבקר אנגלמן העיר כי העיכוב בהגדרת גבולות חבל התקומה משמעו הגבלת יכולתה של מינהלת תקומה לממש את היעדים לפיתוח המהיר שלו, של תושביו ושל קהילותיו. המבקר אנגלמן אמר כי "לא יעלה על הדעת שוויכוחים ואי הסכמות ימנעו מימוש תקציב פיתוח בהיקף של חמישה מיליארד שקל שעליו החליטה הממשלה כבר באפריל 2024".
ומי עומד בראש מנהלת תקומה? המבקר מצא כי למרות חשיבותה הרבה של מינהלת תקומה לשיקום יישובי חבל התקומה, יוצא כי מאז הקמתה, וביתר שאת מאוגוסט 2024, לא עומד בראשה מנהל קבוע במשרה מלאה שמקדיש את כל זמנו למשימותיה.
במפגשים שקיימו מבקר המדינה וצוות הביקורת עם נציגים מהיישובים שנפגעו באופן הקשה ביותר ב-7 באוקטובר עלה כי פרישתם של תא"ל (מיל') משה אדרי וסגנו מראשות המנהלת באוגוסט 2024 פגעה באופן ממשי בקידום המשימות המרכזיות שעמדו לפתחה והקשתה את קבלתן של החלטות דחופות ואת מתן המענים על חסמים שעלו במסגרת עבודות השיקום והקמת מגורי הביניים. "אין לקבל היעדר מנהל קבוע למנהלת מאז אוגוסט 2024 ואין סיבה שהממשלה לא תבצע בקרה כנדרש על החסמים השונים במשך תקופה ארוכה", העיר המבקר אנגלמן.
ליקויים קשים במגורי הביניים של המפונים
לאחר מתקפת הטרור, שבה נרצחו תושבים רבים מיישובי העוטף על ידי מחבלי חמאס, הועברו תושבים ששרדו ליישובים אחרים. אך במקום לדאוג לכל מחסורם, נמצאו ליקויים קשים בהעברתם ובמקומות שאליהם הועברו. בביקורת נמצאו ליקויים במעבר של תושבי הקיבוצים בארי, חולית וכפר עזה למגורי הביניים. רק החודש, 16 חודשים לאחר הטבח, ואף שמינהלת תקומה השקיעה כ-1.3 מיליארד שקל ומאמצים רבים במעבר של תושבי שלושת הקיבוצים ליישובי הביניים, המעבר עומד בפני סיום.
לגבי קיבוץ בארי - נכון לנובמבר 2024 טרם הסתיימו בקיבוץ חצרים הליכי הקמת השכונה עבור תושבי הקיבוץ המפונה ויש תושבים שטרם נמצא להם פתרון מגורים עם הקהילה. למשל, כ-80 מהתושבים העדיפו לחזור ולהתגורר בבארי על פני המשך מגורים במלונות בהמתנה לדיור הזמני בחצרים. הקמת השכונה הזמנית בחצרים לוותה גם היא בקשיים בירוקרטיים וביצועיים רבים: בביקורת עלה כי התושבים נאלצו לעבור להתגורר במבנים לפני שבוצעה בקרה נאותה בנושא תקינות התשתיות בהם, כגון תשתיות חשמל ואינסטלציה.
יתר על כן, כתב המבקר, לפני המעבר למבנים טרם הושלמו עבודות התשתית במרחב הציבורי המשותף, ואלו שהושלמו בוצעו באופן לקוי המסכן את השוהים במקום ואינו מאפשר נגישות וחופש תנועה לאזרחים ותיקים ולאנשים עם מוגבלויות. כמו כן, בעת המעבר טרם הושלמה הקמת מבני הציבור החיוניים לחיי הקהילה.
בביקורת עלה כי קיים מחסור במבני ציבור במגורי הביניים בחצרים, המקשה על מתן מענה הולם לצורכי הקהילה. עוד נמצא כי גם בפברואר 2025 מתגלים ליקויים במבני המגורים וכי היעדר חלוקת אחריות ברורה בין הגופים השונים המשתתפים בפרויקט מוביל למחלוקות ביניהם המעכבות את פתרון הבעיות ומקשות את חיי היום-יום של חברי הקהילה.
בנוגע לקיבוץ כפר עזה, מצא המבקר כי נכון לדצמבר 2024 טרם הסתיימו בקיבוץ רוחמה הליכי הקמת השכונה עבור המפונים, והם מלווים בקשיים בירוקרטיים וביצועיים רבים - הקמת חלק ממבני המגורים טרם הושלמה, ולכן המעבר של חלק מהתושבים לקיבוץ רוחמה מתעכב.
הדבר מאלץ את קיבוץ כפר עזה לספק ולממן מסגרות חינוך מקבילות הן ברוחמה והן בקיבוץ שפיים, שבו שוהות משפחות עד להשלמת הקמתם של המבנים ברוחמה. יתר על כן, במבני המגורים יש ליקויים, הקמת התשתיות סביב הבתים ובמרחב הציבורי עדיין לא הושלמה, וכן טרם הושלמה הקמתם של מבני הציבור החיוניים לשמירת חיי הקהילה. עוד עלה בביקורו של צוות הביקורת כי סביב בית הספר היסודי שהוקם עבור תלמידי כפר עזה לא נסללו מדרכות המאפשרות הליכה בטוחה לתלמידים. יתרה מזו, הסכם ההתקשרות בין המדינה לקיבוץ רוחמה טרם נחתם, והקיבוץ מעניק לקהילת כפר עזה פתרונות מגורים ומספק לה שירותים ללא הסדרה.
לגבי קיבוץ חולית, מצא המבקר כי נכון לנובמבר 2024 טרם הסתיימו בקיבוץ רביבים הליכי הקמת השכונה עבור המפונים, והם לוו בקשיים בירוקרטיים וביצועיים רבים - במבני המגורים ליקויים רבים, התשתיות סביב הבתים ובמרחב הציבורי טרם הושלמו, הדרכים בקיבוץ אינן סלולות ומבני הציבור החיוניים לשמירת חיי הקהילה טרם הוקמו. קליטת התושבים בבתיהם הסתיימה רק באמצע אוקטובר 2024, לאחר פתיחת שנת הלימודים.
המבקר אנגלמן העיר כי החסמים והקשיים המלווים את הקמת יישובי הביניים של תושבי קיבוצי בארי, חולית וכפר עזה מעכבים את יכולתם של התושבים להשתקם באופן אישי וקהילתי בעקבות האירועים הקשים שחוו.
פגיעה קשה בתלמידים
הפגיעה הייתה גם בתלמידים. בדוח הביקורת נכתב כי נמצא שהעיכוב בלוחות הזמנים למעבר תושבי שלושת הקיבוצים ליישובי הביניים הקשה מאוד על משפחות עם ילדים הלומדים במוסדות חינוך. ברביבים קליטת תושבי חולית בבתיהם הסתיימה רק באמצע אוקטובר 2024, לאחר פתיחת שנת הלימודים, ועד לסיום הקליטה נאלצו הורים לילדים להסיע את ילדיהם למוסדות החינוך מבית המלון בים המלח לקיבוץ רביבים - מרחק של יותר מ-100 ק"מ.
בשל הדחיפות להתחיל את שנת הלימודים נאלצו משפחות מהקיבוצים בארי וכפר עזה שעברו זמנית לקיבוצים חצרים ורוחמה להתגורר בבתים קטנים שאינם מיועדים להן אלא למבוגרים החיים בגפם, וחלק מהמשפחות אף נאלצו לעבור בין כמה יחידות דיור מאז ספטמבר 2024. המבקר אנגלמן הדגיש כי היה חשוב ביותר שתלמידים שחוו טראומה קשה ב-7 באוקטובר ושהו עד אותה עת במלונות או בדיור זמני יתחילו במועד את שנת הלימודים במוסד הלימודי החדש וכי הם ילמדו בו באופן רציף, כדי להקנות להם תחושת יציבות.
גם בטיפול בתושבי אופקים נמצאו ליקויים. בביקורת נמצא כי העירייה מתקשה במתן מענה סוציאלי לתושביה אחרי אירועי 7 באוקטובר, על אף מעורבותם של משרדי הממשלה הרלוונטיים בנושא והסתייעותה בגופים פילנתרופיים וכי תושבי העיר לא זכו למענה מהיר ומעמיק דיו לצרכיהם.
בעתירה שהגישה העירייה לבג"ץ במאי 2024 היא טענה כי עליה להיכלל במסגרת יישובי חבל התקומה, הזכאים לקבלת סיוע מהמנהלת, נוכח היקף הפגיעה בעיר במתקפת הטרור וקרבתה הגיאוגרפית ליישובים הזכאים לסיוע מהמנהלת, וכי תושביה זקוקים בחיי היום-יום למענים שיקומיים כנפגעי פעולות איבה.
בהחלטת הממשלה מאוקטובר 2024 נקבע כי גבולות חבל התקומה ייוותרו בטווח של עד שבעה ק"מ מגבול רצועת עזה. לצד זאת, הוחלט כי בתוך 60 יום יביא בנימין נתניהו לאישור הממשלה אזורים נוספים שנפגעו ממתקפת הטרור בדרום הארץ, שיינתן להם מענה בהתאם לצורכיהם. עוד החליטה הממשלה לבחון את האפשרות לגרוע כספי פיתוח מתקציב מינהלת תקומה ולהעבירם לצורכי רשויות סמוכות, כגון אופקים ונתיבות. אבל גם בחלוף 60 יום בתום שנת 2024, טרם ניתן מענה לתושבי אופקים.
הכשל בהיערכות לאסון
מבקר המדינה מצא גם כשלים במוכנות הממשלתית לשיקום אחר אירועי אסון. נכתב כי הקשיים שהתעוררו בהקמת יישובי הביניים ועלו בביקורת מעידים על החיוניות של גיבוש תוכנית ייעודית בנושא פתרונות דיור ושיקום פיזי בטווח הביניים בעקבות אירועי אסון.
אנגלמן העיר כי היעדר תוכנית היערכות הכוללת מיפוי מקדים והסכמים נצורים לצורך מענה על צרכים שעלולים להתעורר במקרי אסון, ובכללם הקמת מגורים זמניים, הוביל את מינהלת תקומה להסתייע בהסכמים קיימים של גופים שונים - החטיבה להתיישבות ומשרד הבינוי והשיכון - שלא התאימו באופן המיטבי לצרכים.
לעיתים הגופים נדרשו לעבוד בעת ובעונה אחת באותם המתחמים באופן שהקשה על הביצוע. הצורך בקיום עבודת מטה לגיבוש פתרונות דיור זמניים בעת קרות אסון עלה גם בהחלטת ממשלה 1710, שבמסגרתה אומצו המלצות דוח ההיערכות הממשלתי בנושא שיקום ארוך טווח לאחר רעידות אדמה שפרסם משרד ראש הממשלה באפריל 2024.
ליקוי נוסף שעליו הצביע המבקר הוא בעניין הבקרה של ראש הממשלה והממשלה על מימוש תוכניות השיקום והפיתוח. בדוח ועדת החקירה הממלכתית בנושא טיפולן של הרשויות המוסמכות במפוני גוש קטיף וצפון השומרון ב-2005 הומלץ כי ראש הממשלה יפקח באופן אישי על האופן שבו משרדי הממשלה מוציאים לפועל את תוכניות השיקום, תוך קביעת לוח זמנים קשיח והקפדה של ראש הממשלה על כך שמשרדי הממשלה יעמדו בו.
בביקורת הנוכחית של מבקר המדינה נמצא כי הגם שבהחלטת הממשלה 980 נקבע כי מינהלת תקומה תדווח בכתב לוועדת השרים (הקבינט החברתי-כלכלי) על פעולותיה מדי חודש וככל שיידרש. בהחלטת הממשלה 1127 מדצמבר 2023 בוטלה חובת הדיווח לקבינט, ובמקומה נקבע כי עם אישור התוכנית האסטרטגית תפרסם המנהלת דוחות ביצוע חצי-שנתיים ב-1 באוקטובר וב-1 באפריל. באוקטובר 2024 פרסמה מינהלת תקומה דוח ביצוע.
המבקר הדגיש כי אין די בדיווח כאמור כדי להבטיח בקרה ממשלתית ממשית על פעילות מנהלת תקומה וכדי למצות את המלצות ועדת החקירה הממלכתית האמורות. יצוין כי אם לא תקיים הממשלה דיוני מעקב שוטפים היא אינה יכולה לזהות פערים או חסמים ולטפל בהם בעוד מועד, למשל לצורך קיצור משך השהות במלונות ובמגורים זמניים.
פורסם לראשונה: 15:57, 24.02.25
