לאחר שעות ארוכות של הלם ומבוכה ממכת הפתיחה הקשה שנחתה עליה, נראה כי איראן הצליחה להתאושש – גם אם באופן חלקי – מהמכה שספגה והחלה בשיגור מאות טילים לעבר ישראל. השעות שחלפו מאז תחילת המערכה נוצלו להערכת מצב ובעיקר למינוי ממלאי מקום למפקדים הבכירים שחוסלו, ובראשם הרמטכ"ל, מפקד משמרות המהפכה, מפקד מפקדת החירום ומפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה - אמיר-עלי חאג'יזאדה. העיכוב במציאת מחליף מעיד על הקושי בו נמצאים האיראנים.
העיכוב בן מספר השעות בתגובה האיראנית עורר סימני שאלה גם בישראל וגם באיראן. פרשן איראני תומך משטר נאלץ בשעות הצהריים המאוחרות לספק הסברים לעיכוב, אותו נימק בחדירה מודיעינית מצד "האויב", שחייבה אבטחת אישים ומתקנים טרם מימוש התגובה. הפרשן הודה כי הדרג הפיקודי הבכיר נפגע באופן משמעותי ונדרש ארגון מחדש של הפיקוד העליון להמשך הפעולות. בכל מקרה, סימני השאלה התפוגגו מהר למדי, כאשר בשעות הלילה המאוחרות פתחה איראן במבצע "הבטחת אמת 3".
בדומה לישראל, שהופתעה אסטרטגית ב-7 באוקטובר, גם איראן עסוקה כעת בעיקר בהתאוששות מהמכה הקשה שנחתה עליה ובהמשך תגובתה למתקפות ישראל. בשלב זה אין לה פנאי לעסוק בקביעת מדיניות ל״יום שאחרי״. לכשתתפנה לכך, תעמוד ההנהגה האיראנית בפני דילמה משמעותית: להמשיך בעמדתה הנחרצת והמתריסה, תוך נטילת סיכון להסלמה נוספת, או להכיר בכישלונה ולהסכים לשוב לשולחן המשא ומתן, ואולי אף להסכים לוויתורים משמעותיים בתוכנית הגרעין, לרבות זכותה להעשיר אורניום בשטחה, כפי שנדרש ממנה במשא ומתן עם ארצות הברית.
אין צפי לגמישות. לפחות לא כרגע
בשלב הנוכחי אין לצפות לגמישות מצידה. חוסר האמון הבסיסי כלפי ארצות הברית המאפיין את ההנהגה האיראנית, ובראשה המנהיג העליון עלי חמינאי, ספג מכה נוספת בימים האחרונים. לאיראן אין אומנם עניין להיגרר לעימות צבאי ישיר עם ארצות הברית, שעלול להיות איום ממשי - ואף קיומי - על ביטחונה הלאומי ועל שרידות המשטר. מנגד, בשלב הנוכחי אין לה כל כוונה לשוב לשולחן המשא ומתן. דובר משרד החוץ האיראני כבר הבהיר ששיחות נוספות עם וושינגטון הפכו להיות חסרות משמעות, משום שטהרן אינה מעלה על דעתה שישראל פעלה ללא תיאום, שיתוף פעולה, או לכל הפחות אור ירוק מצד הממשל האמריקני.
עם זאת, החלטתה הסופית של איראן תתקבל רק לאחר שיתבררו תוצאות המערכה הנוכחית והשלכותיה. אז תידרש טהרן לבחון אם נותרו לה יכולות גרעין מספיקות להיות קרובה לפריצה לעבר נשק גרעיני תוך פרק זמן קצר, אם החלטה כזו תיחשף בזמן אמת על-ידי ישראל וארצות הברית, במיוחד לאור הפרצות המודיעיניות שנחשפו לאחרונה, ואם ישראל - ובעיקר ארצות הברית - נחושות להמשיך במערכה הצבאית נגד איראן אם זו תסרב לשוב לשולחן המשא ומתן ולהסכים לתנאים האמריקניים.
רק בשלב זה יעמוד מנהיג איראן בצומת קריטי: להיות מוכן "לשתות את כוס התרעלה", כפי שעשה קודמו, איתוללה ח'ומייני, בשנת 1988, כאשר נאלץ להסכים להפסקת אש עם עיראק כדי להציל את ארצו, ויותר מכך את משטרו, או להמשיך בקו לעומתי ולהסתכן בהסלמת המתקפות מצידה של ישראל, ואולי גם מצידה של ארצות הברית, שעשויה להצטרף למערכה הצבאית באופן פעיל.
כרגע, הפתרון לאיום האיראני לא יבוא כנראה מקריסת המשטר מבפנים
מה שברור כבר כעת הוא שלפחות בשלב זה הפתרון לאיום האיראני לא יבוא כנראה מקריסת המשטר מבפנים. הפלת המשטר תלויה בשינוי מאזן הכוחות הפנימי בין המשטר ותומכיו למתנגדיו. שינוי כזה יכול להתרחש באמצעות קריסה מבפנים של מוסדות המשטר, ובעיקר מנגנוני הביטחון, או באמצעות חידוש והחרפת המחאה העממית. בשלב הנוכחי נראה כי המשטר שומר על לכידותו, נחישותו וחיוניותו, ואף מיישר שורות אל מול האיום החיצוני. הכעס מצד הציבור האיראני, שעוינותו כלפי המשטר אינה מוטלת בספק, אכן גובר בשל כישלונם של השלטונות לספק לו ביטחון ולהגן עליו. עם זאת, נראה כי עמדת הציבור עדיין מושפעת במידה רבה מתמונות האזרחים שנפגעו ומנזק שנגרם מתקיפות חיל האוויר בשכונות מגורים בטהרן, דבר שתורם דווקא להתחזקות תחושת הסולידריות הלאומית ולהתגייסות סביב הדגל.
חשוב מכך, לצד ההצלחות המשמעותיות שרשמה ישראל בשלבי המערכה הראשונים, כדאי לזכור שמטרתה המרכזית נותרה בעינה: לסכל את תוכנית הגרעין האיראנית. חרף הפגיעה באתרי העשרה מרכזיים, כמו נתנז ופורדו, באתר ההמרה באיספהאן וחיסולם של מדענים הקשורים לייצור ראש הנפץ הגרעיני, נראה כי רוב תוכנית הגרעין האיראנית נותרה על כנה, לפחות לעת עתה.
רז צימט יתרה מכך, יכולתה של ישראל למנוע באופן מוחלט מאיראן לשמר יכולות שיוריות משמעותיות בתחום הגרעין מוטלת בספק ללא מעורבות אמריקנית פעילה. במציאות שנוצרה, איראן עלולה לנצל יכולות אלה כדי לנסות לפרוץ לעבר נשק גרעיני לאחר המערכה, באופן חשאי, וייתכן שגם תוך כדי משא ומתן, כפי שעשתה בשעתה צפון קוריאה.
ד"ר רז צימט הוא ראש תוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אוניברסיטת תל-אביב
