בית המשפט המחוזי מרכז-לוד הרשיע היום (שני) רופא משפחה חרדי מיישוב במרכז הארץ בעבירות מין רבות וחמורות בשתיים מבנותיו, במשך כ-23 שנים במצטבר, מאז שהיו קטנות ועד שהגיעו כל אחת מהן לגיל 18. העבירות כוללות מקרי אונס ומעשים מגונים.
הרכב השופטים נתן אמון מלא בעדויותיהן של בנות הרופא שנפגעו וקבע כי אינו מאמין לו, על אף שהכחיש כליל את כל המיוחס לו וטען שהבנות מעלילות עליו עלילות שווא, למרות שלא סיפק כל הסבר משכנע מדוע שיעשו זאת. לגבי הבת הבוגרת מבין השתיים, הוא טען כי היא סובלת מהפרעת אישיות והמציאה את סיפור הפגיעות בה בעקבות טיפול נפשי כושל אצל מטפלת, שגרמה לה להיזכר כביכול בזיכרון שווא, ובשל שנאתה אליו על רקע ויכוחים שהיו ביניהם, בעיקר בענייני אמונה ודת.
בנוגע לבת הצעירה מבין השתיים טען הרופא שהיא מְחַקָּה את אחותה הגדולה שהשפיעה עליה, והמציאה את סיפורי הפגיעה בה בשל רצונה לעזוב את הבית בגיל 18, וכן בשל שנאתה אליו.
בית המשפט דחה כאמור את טענות ההגנה. הרכב השופטים קבע כי אין כל עדות לטענה שהבת הגדולה סובלת מהפרעת אישיות או מחלת נפש, ושההיפך הוא הנכון: יש עדויות לכך שהיא סובלת מפוסט-טראומה מורכבת, שהיא תוצאה מפגיעותיו של אביה, שבוצעו מילדוּת צעירה ועד הגיעה לבגרות. כל עדי ההגנה שהעידו אחרת היו כאלה שלא פגשו אותה מעולם, וה"איבחונים" שלהם לגביה התבססו על עובדות לא נכונות שהציג להם הרופא.
בית המשפט התרשם עמוקות הן ממנה והן מאחותה, שנפגעו קשות מאביהן וחרף האמור לא רצו להתלונן על מעשיו. המעשים נחשפו במקרה, כשהבת הקטנה עזבה את הבית בגיל 18 וביקשה להוציא צו הרחקה נגד אביה כדי שלא יוסיף לפגוע בה מינית, כפי שעשה זמן לא רב לפני כן. בית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לצו הרחקה ונחשף למקצת ממעשי הרופא שתוארו בו הוא שהעביר את הנושא לטיפול המשטרה, והיא מצידה פנתה לנפגעות. גם אז הן מיאנו להתלונן נגד אביהן, עד שלבסוף שוכנעו לעשות כן.
השופטים קבעו כי הרופא אינו דובר אמת ושהוא אדם מניפולטיבי בעל שני פרצופים שונים וקוטביים: רופא מקצועי וחומל, מטפל ובעל משפחה למופת מצד אחד, ופוגע מינית "רשע" מהצד השני.
בית המשפט ציין גם את כובד המחיר שאותו שילמו הנפגעות, הקשורות מאוד למשפחתן, על החשיפה - מחיר שהן משלמות עד היום: כמעט כל משפחתן, ובראשה אימן, הפנתה להן עורף והעדיפה להאמין לאביהן. לגבי האֵם קבע בית המשפט שהיא עצמה עיניה, הן לכל הסימנים לאורך הדרך והן למה שהובא לידיעתה, בין היתר על ידי המתלוננות, ובחרה להאמין ללא סייג לבעלה שהכחיש את הפגיעות, בהסתמך על "חוש נשי" והיכרותה עימו. זאת, למרות שהודתה שמהיכרותה הטובה לא פחות עם בנותיה הן אינן שקרניות, והיא לא יכולה לחשוב על כל סיבה מדוע שיעלילו דבר כה חמור על אביהן.
בנוסף, מצא בית המשפט תימוכין לעדויות הנפגעות והדגיש את האומץ והנחישות של חלק מהאנשים שתמכו בהן ופעלו לסייע בהבאת הצדק לאור, ביניהן מורות שליוו אותן, מטפלות ורבנים, והכול חרף הקושי הרב בחשיפת מעשים כאלה במגזר החרדי.
התובעת בתיק, עו"ד יעל זליג, מסרה: "מדובר בפרשה קשה ומצמררת של פגיעה מתמשכת בתוך המשפחה, שנעשתה באכזריות ובאופן משפיל. כבר במסגרת הליכי המעצר נכתב על ידי בית המשפט במספר דיונים כי המדובר באחד מתיקי המין החומרים שהוגשו ונדונו בבית המשפט. ההרשעה מבטאת את האמון שנתן בית המשפט בעדותן האמיצה והישרה של המתלוננות, אשר גילו תעצומות נפש יוצאות דופן כשהעידו נגד אביהן".
עו"ד לילי גץ הורוביץ, מנהלת פורום תקנה: "מדובר במעשים מהחמורים שניתן לעלות על הדעת. דווקא רופא משפחה, אדם שאמור להציל חיים, רצח את נפשותיהן של בנותיו במשך שנים ארוכות כשהוא מנצל את סמכותו פעם אחר פעם ופוגע בקרובות לו ביותר. פסק הדין שניתן בבית המשפט הוא תזכורת כואבת לכך שאין קבוצה או מעמד החסינים מפני פגיעות, ועל כולנו מוטלת האחריות למגר אותן מן השורש. חשיפת המעשים והתלונה שהגישו הבנות, הן בגדר ניצחון של האמת ושל אומץ הלב על כוחות הרשע החבויים בדמות שהייתה אמורה להיות להן כמשענת. הצעד בו הן בחרו לנקוט הינו משמעותי מאוד כחלק מתהליך הריפוי שעליהן לעבור".
