יותר משנה אחרי שאושר, בג"ץ דן היום (ראשון) בהרכב מלא בעתירות נגד התיקון לחוק היסוד לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שנחשב לאחד המרכזיים במהפכה המשפטית.
בג"ץ דן בעתירות מדוע לא יבוטל תיקון לחוק יסוד ועדת בחירת שופטים
עמית: "בגופו של כל שופט יושתל שבב פוליטי"
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
הרכב השופטים הורחב ומנה 11 שופטים, בהם נשיא העליון יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, גילה כנפי-שטייניץ, חאלד כבוב, יחיאל כשר ורות רונן. ח"כ טלי גוטליב וחברת הוועדה לבחירת שופטים, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד-ביחד) הגיעו לאולם.
השופטת ברק-ארז אמרה בדיון כי "השינוי בחוק היסוד ביחס לחברי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים הוא רדיקלי, ככל שהוא באמת נועד למנוע את ניגודי העניינים הנטענים. בדרך כלל ישנם פתרונות אחרים לצמצום ניגוד עניינים ככל שיש כזה".
חלק מהשופטים תהו מדוע נקבע בחוק כי נציגי לשכת עורכי הדין לא ייקחו חלק בהרכב הוועדה לבחירת שופטים. הנשיא עמית אף שאל אם הדבר קשור בשחיתות כלשהי של חבריה. הנשיא עמית שאל אם הכוונה היא לראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה, וציין כי "מהאירוע איתו למדתי שכל הכוח שלו נבע מהפוליטיקאים בוועדה. היו שם השרה שקד, השר כחלון, חברי הכנסת. אפי נוה לבדו לא יכול היה לעשות כלום בלי הפוליטיקאים. אולי שבמקום שני נציגי לשכת עורכי הדין צריך להוציא שני פוליטיקאים".
השופט גרוסקופף שאל: "למה טענה לשחיתות של לשכת עורכי הדין מובילה להוצאה מהוועדה? שמעתי שיש גם שחיתות של נבחרי ציבור שאפילו הוכחה בבית משפט - אז גם אותם יש להוציא?".
השופטים ברק-ארז וכבוב תהו אם השינוי בהרכב הוועדה לא יפגע בעצמאות השפיטה. ברק-ארז אמרה: "הבעיה שאדוני צריך להתמודד איתה שגם אם הפוליטיקאים בוועדה מפעילים שיקול דעת עצמאי - כולם, כך לפי התיקון, באים מהמקום הפוליטי".
"יש גם שחיתות של נבחרי ציבור"
(צילום: דוברות הרשות השופטות)
ברט השיב: "ברור שהוא לא מגיע 'טאבולה ראסה' (דף חלק - נ"ב), לחבר וועדה יש ערכים, יש מדיניות שהוא חושב, הוא מגיע עם דברים".
הנשיא עמית הקשה וביקש מכל הנוכחים להתמקד בשאלה האם התיקון פוגע בעצמאות מערכת המשפט: "אם תוך שנה מהיבחר הכנסת עומדים להיבחר שני שופטים שיהיה כתוב להם על המצח 'אנחנו נבחרנו אחד על ידי אופוזיציה או על ידי קואליציה'. השופטים יהיו מזוהים פוליטית - גם אם לא ירצו את זה".
לדבריו, "אסור לנו להסתכל על החוק בטווח של שנתיים-שלוש. מידי שנה יוולדנו לנו שופטים שנבחרים רק על ידי גורם פוליטי. וכך יתמלאו ספסליו של ביהמ"ש העליון - כך שתוך 15 שנה מערכת המשפט בישראל תשתנה לחלוטין, אני אומר את זה כשאלה, ובגופו של כל שופט יושתל שבב פוליטי אם ירצה או לא, האם זה לא פוגע בעצמאות מערכת המשפט - זו השאלה".
"ימנו שופטים בגלל שיקולים פוליטיים - בחזקת ארבע"
עוד אמר עמית: "אדוני דיבר על ספקולציות ועל תרחישים עתידיים, איך אמרו במקורותינו הגשש החיוור - 'זה היה היום בבוקר'. כאשר לא מקדמים שופטים ראויים בגלל שיקולים פוליטיים - 'זה היה היום בבוקר'. אז כאשר התיקון ייכנס לתוקף זה יהיה בחזקת ארבע".
השופטת וילנר אמרה כי "החוק לא נותן תמריץ למינוי שופטים בהסכמה רחבה כי הוא בהיעדר הסכמה. הוא מאפשר לאופוזיציה והקואליציה למנות מי שהם רוצים".
נציג הייעוץ המשפטי של הכנסת, עו"ד ברט, טען כי התיקון מקדם הסכמה רחבה, והוסיף כי "הביקורת השיפוטית לא צריכה להתבסס על השערות עתידיות או על ספקולציות. החוק מקדם הסכמות, קשה לחלוק על זה".
השופט כשר טען מצידו כי קל לחלוק על ההנחה הזו, משום ש"ההסכמה הרחבה" לשיטתו תביא לכך שכל צד לא יסכים לשום הצעה, וכך יביא לשולחן את הבחירה הכי קיצונית. "זה חוק אנטי-הסכמה רחבה", אמר.
ברט טען כי אי אפשר להישען על מה יהיה בעתיד משום שאף אחד לא יודע, והוסיף כי ההנחה המוקדמת שנבחרי ציבור לא פועלים למען הציבור היא הנחה שגויה: "לציבור חשוב שתהיה מערכת משפט מקצועית וגם לנציגיו. חלק מהשיקולים ששוקל כל חבר ועדה הוא גם עמדות מדיניות ועמדות שיפוטיות, בשביל זה החברים בוועדה נמצאים שם". בהמשך סייג כי "כל עובד ציבור לוקח בחשבון במקום הראשון שיקול של מקצועיות".
נציג הממשלה: "אלו נבחרי הציבור - הם ממנים את כולם"
נציג הממשלה, ד"ר יעקב בן שמש, אמר כי "פוליטיקאים" אינם מילת גנאי: "אנחנו רוצים לשמור על עצמאות מערכת המשפט ויסודות המשפט. אין סתירה אם רוצים להביא שופט מגוון מסוים אז זה גוזר שלא אכפת לנו ממקצועיותו". בן שמש הוסיף כי "כפי שאנחנו לא חושדים בבכירי הצבא, המשטרה והשב"כ שלנו שהם לא מתנהלים באופן מקצועי - גם את החשד צריך להסיר לגבי פוליטיקאים. אלו נבחרי הציבור שלנו - הם ממנים את כולם".
עמית אמר מצידו כי "השופטים ועורכי הדין יודעים מי השופט הטוב ביותר, הפוליטיקאים לא יודעים, הם לא באולמות בית המשפט". השופטת רונן הוסיפה כי "החוק קובע כללי משחק והם משפיעים בהגדרה על התנהלות השחקנים. גם לשופטים יש אינטרס להתקדם, אנחנו רוצים שהאינטרס יהיה להיות מקצועיים ככל האפשר. אנחנו לא רוצים שהם ינסו לנקוט בטקטיקה הנכונה לשיטתם כדי להתקדם".
נציג הממשלה המשיך וציין כי גם בחמש השנים הראשונות להקמת המדינה השופטים נבחרו על ידי הממשלה, ולמרות זאת פסקו נגדה שוב ושוב. " בג"ץ קול העם, בז'רנו, שייב - פסקי דין שהתחנכנו על ברכיהם. ישראל קמה עם מערכת משפטית עצמאית חזקה, כולם מינויים פוליטיים אחד-אחד", אמר.
השופט שטיין הגיב לדבריו, ואמר: "המערכת אף פעם לא הייתה סטרילית, יש זליגות פוליטיות אבל לקחת משהו יותר גרוע, שופטי מחוזי ושלום שיפסקו לטובת מי שהם רואים כספונסר הפוליטי שלהם - זה לא יעלה על הדעת".
עמית: "אנחנו בשינוי משטרי"
השופט כבוב שאל את נציג הממשלה "האם לא מדובר בשינוי מהפכני או מהותי ביחסים בין הרשויות?". נציג הממשלה הסכים כי אכן מדובר בסוגיה משטרית. "זו חקיקה משטרית - זה בסמכותו של הציבור להכריע", אמר. כבוב השיב מצידו "אז כל כנסת תבוא ותשנה את המבנה המשטרי", ונציג הממשלה ענה: "אם יתעורר צורך". עמית הצטרף, ואמר: "אנחנו בשינוי משטרי, אני מסכים".
עמית: "מסכים לחלוטין, אנחנו בשינוי משטרי"
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
נציג נוסף מטעם הממשלה, עו"ד אפי מיכאלי, טען בין היתר כי לא רק שהחוק נכנס לתוקף מהכנסת הבאה, הוא למעשה עובר מעין "אישור" נוסף אחרי הבחירות. לדבריו, הבחירות הן למעשה מנגנון ל"אשרור" החוק, משום שאחריו יכולה לקום ממשלה בהרכב אחר שעשויה להחליט על ביטול החוק. לכן, ביקש מבית המשפט להמתין להחלטת הכנסת הבאה.
מיכאלי הוסיף ואמר כי "יש כלים שהם לא פטיש של חמישה ק"ג. ניתן צו על תנאי, הורחב ההרכב למלא, אלה אקטים דרמטיים - הם מדברים בשם עצמם. יש פה הזדמנות בתאונת הדרכים הסדרתית הזו. יכול להיות פה איתות לפיו אנחנו חותכים את ההתנגשות הזו בין הרשויות. יש פה הזדמנות אמיתית".
נציג היועמ"שית, מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות ענר הלמן, התייחס לדבריו של עמית קודם לכן ואמר כי השינוי במערכת המשפט עליו דיבר "יקרה מוקדם הרבה יותר". עוד אמר: "בעולם של דמוקרטיה מודרנית, ליברלית יותר או פחות, התפקיד של בית המשפט הוא בין היתר לעשות ביקורת שיפוטית - לא רק על הממשלה אלא גם על הכנסת. זה לב השיטה שלנו".
"כמה יהיה שווה נשיא עליון?"
הלמן ציין כי "מאז ינואר 2025 לא מונו שופטים. מושג ההסכמה הרחבה שיש לאי-מינוי שופטים - אי-מינוי נשיא לעליון בשם ההסכמה". השופט סולברג הזכיר את הדיון בעתירות נגד התיקון שביקש לבטל את עילת הסבירות, ואמר כי אז תמכו בהסכמה רחבה בטענה שהיא "יוצרת תשתית לחיים בצוותא".
הלמן טען ש"במקומות יותר רכים אפשר להסכים לכך. פה הלכו ללב - לשופט", והוסיף: "בוועדה לכל אחד מהשופטים יש קול, אתם לא בלוק. הוועדה לא מפרסמת באיזה רוב היא בחרה, וטוב שכך. דילים תמיד היו, אבל כשהרוב מקצועי - המשקל המקצועי מאוד גדול".
סולברג: "האם זה הגיע עד כדי שנבטל חוק יסוד?"
(צילום: דוברות בתי המשפט)
הנשיא עמית אמר כי "כשמחוקקים חוק צריך לקחת בחשבון את האפשרויות הגרועות ביותר. אנחנו כל הזמן עסוקים נקרא לזה ב'סחר-מכר' בין הקואליציה לאופוזיציה בתוך הוועדה. זה יכול לגלוש החוצה - תן לי שגריר תמורת שופט שלום. מעניין כמה יהיה שווה ראש של נשיא עליון?".
השופט סולברג פנה לנציג היועמ"שית ואמר כי לפי העמדה של בהרב-מיארה "יש בוועדה 'טובים ורעים'. "השופטים ועורכי הדין הם הטובים והפוליטיקאים הם הרעים. האם זה הגיע עד כדי שנבטל חוק יסוד?".
השופטת כנפי שטייניץ הוסיפה כי "בג"ץ ביטל חוק יסוד לפני כשנתיים וחצי, כעת אנחנו מתבקשים לבטל בפעם השנייה חוק יסוד. אי אפשר לתאר את המחירים של זה שנראים לפעמים אחרי עשר שנים כמו קידום של רפורמה. למה ביהמ"ש צריך להיכנס לזה? אנחנו על סף בחירות".
נציג לשכת עורכי הדין, עו"ד נדב ויסמן, אמר בדיון: "ההצעה הזאת פותחת פתח למינויים בלתי ראויים נקודה. תפקידו של ביהמ"ש לפקח על הדמוקרטיה ועל טוהר הבחירות, ויש ניסיון להשתלט על בית המשפט כדי להנציח את השלטון. עם החוק הזה הוא יכול להכחיד את בית המשפט. עצם העובדה שרק פוליטיקאים ימנו שופטים זה אומר שאין יותר הפרדת רשויות".
"החוק שם סוף לגזילת הסמכויות בידי בית המשפט". שר המשפטים יריב לוין
(צילום: אלכס קולומויסקי)
עו"ד תומר נאור, נציג התנועה לאיכות השלטון שעתרה נגד השינוי בחוק, אמר: "המקום היחיד שבו יש עוד איזשהו איזון בין הרשויות הוא הוועדה לבחירת שופטים. הוועדה היום היא פטנט ישראלי שעבד נפלא והגיע לעולם כדי לבטל השפעות פוליטיות. כל שיטת המשטר שלנו וההסדרים בה תלויים במבנה שהשופטים מקצועיים ועצמאיים. התיקון ייצור תמריץ לגורמים פוליטיים להתערב בהחלטות שיפוטיות".
עו"ד יובל יועז, נציג העמותה "משמר הדמוקרטיה הישראלית", הוסיף: "החוק הנוכחי מוריד את הרף מתחת לקו האדום ולא משפר את המצב. עמדת הכנסת שגויה, שכן התיקון פוגע בעקרונות הגרעיניים של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית. זה חוק שפוגע בשוויון בפני החוק ובהפרדת הרשויות. שיקוליים פוליטיים הם לא בהכרח מילת גנאי, אך הרשות השופטת אינה נבחרת ושופטים משוחררים משיקולי פופולאריות". בסוף דבריו קרא לביהמ"ש לא לתת יד ל"ניסוי משטרי".
"סוף לגזילת הסמכויות"
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין הגיב: "כשהשופט עמית, בדיון שכינס היום בחוסר סמכות, אמר 'לא מקדמים שופטים ראויים בגלל שיקולים פוליטיים', הוא בוודאי התכוון לווטו הפסול שחבריו והוא מטילים על מינויים של ד"ר בקשי וד"ר ביטון לבית המשפט העליון. זו בדיוק מהות התיקון שהעברנו. במשך שנים פסלו שופטי העליון, מסיבות לא ענייניות, קידום של מועמדים מצויינים, רק משיקולים פוליטיים ואישיים, משום שהם לא משלהם. החוק החדש שם למצב הזה סוף".
לוין הוסיף כי "מזה זמן רב שאני דורש שהכנסת תתייצב באופן חד וברור ותשים סוף לגזילת סמכויותיה על ידי בית המשפט. הצעת ההחלטה שסוכמה בשעתו בין יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, המציע ח"כ אביחי בוארון ואני, קובעת את המובן מאליו, שלבג"ץ אין סמכות להתערב בחוקי יסוד, וכל התערבות בתיקון העוסק בוועדה לבחירת שופטים, בטלה. זו העת לדרישה ציבורית חד משמעית להביא את ההצעה הזו להצבעה מיידית".
החוק - והעתירות
החוק מעביר את הדגש בבחירת השופטים מוועדה שהעניקה לשופטים את עיקר הכוח להרכב פוליטי יותר. החקיקה מיישמת את המתווה של שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער, שלפיו בוועדה יהיו תשעה חברים: נשיא העליון ושני שופטי בית המשפט העליון, שיבחר חבר שופטיו; שר המשפטים (שיעמוד בראש הוועדה) ושר נוסף שתקבע הממשלה, שני ח"כים שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה מטעמן; ושני נציגי ציבור שהם עורכי דין עם כשירות של שופט עליון (עם ניסיון של עשר שנים לפחות כעורכי דין) שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה.
האגודה לזכויות האזרח שעתרה לבג"ץ נגד החוק טענה אז כי "המטרה של הממשלה היא להגביר את השפעת השלטון על בחירת השופטים בבית המשפט העליון אך גם בכל שאר הערכאות, כדי שניתן יהיה לכפות מינוי של שופטים נאמנים מטעמים שהם בעיקרם פוליטיים. שופטים שפוטים, 'יס-מנים' החייבים את בחירתם וקידומם לפוליטיקאים, במקום שופטים עצמאיים ובלתי תלויים".
גם מפלגת יש עתיד של ראש האופוזיציה יאיר לפיד עתרה לבג"ץ. בעתירה, שהוגשה על ידי חברי הכנסת קארין אלהרר ויואב סגלוביץ', נכתב אז כי "התיקון החדש ייצר פוליטיזציה במערכת המשפט. הפוליטיקאים יבחרו את השופטים לפי אידיאולוגיה ונאמנות ולא לפי מקצועיות, מה שיוביל לקריסת אחד הבלמים האחרונים של הדמוקרטיה בישראל".
מנגד, נציגי הממשלה והכנסת טוענים כי דין העתירות להידחות, בין היתר בטענה כי לבית המשפט העליון אין סמכות לדון בתוקפם של חוקי יסוד. עוד הם טוענים כי יש להמתין עם הביקורת השיפוטית בעניין משום שהחוק ייכנס לתוקף החל מהכנסת הבאה.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה התנגדה נחרצות לחקיקה, ולא מגנה עליה בבג"ץ. בחוות דעתה על החוק כתבה בהרב-מיארה כי רשות שופטת עצמאית היא הערובה המרכזית בשיטת המשטר בישראל למניעת שימוש לרעה בכוח השלטון. לדעתה, מתווה השרים הופך את הקערה על פיה - שיטת בחירת השופטים תהפוך לשיטה שבה השיקולים המקצועיים נדחקים לקרן זווית, ההסכמה הפוליטית מקבלת משקל בכורה - וביחס לבית המשפט העליון אף מכריע.
פורסם לראשונה: 09:25, 21.06.26
