רוב הציבור בעולם מחזיק בדעה שלילית כלפי ישראל וכלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו – כך עולה מדוח מקיף חדש שפרסם אתמול מכון המחקר האמריקני Pew. הסקר נערך ב-24 מדינות בקרב יותר מ-28 אלף נשאלים, ובכולן – למעט קניה וניגריה – שיעור האמון בנתניהו לא חצה את רף השליש.
גם ביחס לישראל עצמה, ב-20 מהמדינות שנבדקו שיעור ניכר מהנשאלים הביעו עמדה שלילית כלפיה. בארצות הברית, למשל, 53% מהנשאלים מחזיקים בדעה שלילית על ישראל – עלייה של 11% מאז 2022. בבריטניה – ל-44% הייתה השקפה שלילית על ישראל בשנת 2013, לעומת 61% כיום.
במדינות מסוימות, צעירים נוטים יותר מאשר מבוגרים להיות בעלי דעה שלילית על ישראל. זה נכון במיוחד במדינות בעלות הכנסה גבוהה שנבדקו: אוסטרליה, קנדה, צרפת, פולין, דרום קוריאה וארה"ב. כמו-כן, לאנשים הממקמים את עצמם בשמאל הפוליטי יש דעה שלילית יותר על ישראל מאשר לאלו בימין.
עשר המדינות ה"שליליות" ביותר כלפי ישראל, מבין אלו שנבדקו ולפי שיעור כלל הדעות השליליות ("מאוד שלילית" או "במידת מה"), הן: טורקיה (93%), אינדונזיה (80%), יפן (79%), הולנד (78%), ספרד (75%), שבדיה (75%), אוסטרליה (74%), יוון (72%), איטליה (66%) וגרמניה (64%).
מנגד, עשר המדינות ה"חיוביות" ביותר כלפי ישראל הן: ניגריה (59%), קניה (50%), ארה"ב (45%), הודו (34%), דרום אפריקה (34%), הונגריה (36%), ברזיל (32%), דרום קוריאה (31%), קנדה (33%) וארגנטינה (26%). יש לציין כי גם במדינות הללו – למעט ניגריה וקניה – שיעור הדעות השליליות עדיין גבוה משיעור הדעות החיוביות.
העמדות כלפי נתניהו עצמן חופפות ברובן לדימוי של ישראל: במרבית המדינות שבהן ישראל נתפסת באור שלילי, שיעור האמון בנתניהו אף נמוך מזה של המדינה עצמה.
הצניחה בתקווה לשלום - ובתמיכה בלפיד וגנץ
בתוך ישראל עצמה, הציבור לא פחות חלוק: 53% מהישראלים שנדגמו בסקר רואים את נתניהו באור שלילי, לעומת 45% שעדיין מביעים בו תמיכה. גם כלפי ראשי האופוזיציה הבכירים, בני גנץ ויאיר לפיד, עמדות הציבור אינן מזהירות – שיעור הלא-מרוצים מגנץ עלה מ-44% ל-54% בשנה האחרונה, ולפיד אף פחות פופולרי ממנו: 61% מהציבור רואים אותו באור שלילי, ורק 35% מביעים כלפיו דעה חיובית. בקרב תומכי לפיד, 78% הם חילונים – שיעור גבוה אף מזה של גנץ, ש-70% מתומכיו משתייכים לציבור החילוני. לעומתם, 86% מתומכי נתניהו מזוהים כדתיים או חרדים.
3 צפייה בגלריה
הנתונים בסקר ביחס לאהדה כלפי נתניהו - שדומים מאוד ליחס כלפי ישראל, אך שליליים אף יותר
(צילום: מכון Pew)
הסקר, שנערך בקרב מדגם מייצג של כאלף ישראלים בין פברואר למרץ השנה – בזמן הפסקת האש האחרונה מול חמאס ולפני חידוש הקרבות – חושף מגמה ברורה: ירידה חדה באמון בסיכוי לשלום עם הפלסטינים. רק 21% מהישראלים מאמינים כיום שמדינה פלסטינית תוכל להתקיים לצד ישראל בשלום – הנתון הנמוך ביותר מאז החלו המדידות ב-2013, וירידה של 14% מהשנה שעברה. הפערים הבין-מגזריים חדים: רק 16% מהיהודים שותפים לאופטימיות זו, לעומת 40% מהאזרחים הערבים.
גם האמונה במחויבות אמיתית לשלום נמצאת בשפל. 56% מהישראלים סבורים שהציבור הישראלי בכללותו מחויבים לפעול להשגת שלום, אך רק 41% חושבים כך על העם הפלסטיני. למרות חוסר האמון הרחב בפלסטינים בכלל, 45% מהישראלים סבורים שהרשות הפלסטינית כן מחויבת לשלום, לפחות במידה כלשהי – שיעור כמעט זהה לזה של ממשלת ישראל עצמה (47%). מדובר בנתון שיכול להיתפס כ"בלתי צפוי", על רקע הדה-לגיטימציה הרחבה לרשות בשיח הפוליטי.
הסיבה המרכזית לפסימיות ברורה: 75% מהישראלים רואים בחוסר האמון בין הצדדים מכשול מרכזי לשלום. גורמים נוספים שהוזכרו על-ידי רוב הנשאלים כמכשולים משמעותיים כוללים את מעמד ירושלים (70%), ההתנחלויות (52%), הקרע הפוליטי בישראל והפילוג בין חמאס לפת"ח. מעניין לציין כי למרות שההתנחלויות מזוהות כ"מכשול לשלום", 44% מהישראלים סבורים שהן מחזקות את ביטחון המדינה, ורק 35% חושבים שהן מזיקות.
גם בנוגע לעזה עצמה הדעות חלוקות. שליש מהישראלים סבורים שישראל צריכה לשלוט ברצועה לאחר המלחמה – ירידה מ-40% באביב הקודם. שום אופציה אחרת לא מקבלת תמיכה רחבה – לא שלטון פלסטיני מאוחד, לא אונר"א, לא אבו מאזן ובוודאי לא חמאס. רק 16% תומכים בכך שתושבי עזה יחליטו בעצמם מי ישלוט בהם, ורק מיעוט זעום תומך בשליטה של אונר"א, הרשות או חמאס. אחוז דומה (11%) הציעו מנהיגות אחרת – אך לא ברור מי.
בדומה לעמדות לגבי המנהיגים המקומיים, גם כלפי העולם הרחב שוררת ספקנות: רוב הציבור סבור כי השפעת מדינות זרות והאו"ם על תהליך השלום מזיקה – למעט ארה"ב, שנחשבת לחריג מובהק: 81% מהישראלים מעריכים את השפעתה כחיובית.
3 צפייה בגלריה
יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. פסימיות רבה בציבור הישראלי סביב הסיכוי לשלום
(צילום: AP Photo/Frank Franklin II)
נתון מעניין הוא כי למרות שקטאר מזוהה בציבור הישראלי כמממנת חמאס, כמעט שליש ממנו – 29% – רואים בה גורם חיובי בתהליך השלום. עם זאת, רוב מובהק של 61% סבורים כי היא מזיקה למאמצים. הפערים בין קבוצות בחברה בולטים: בקרב השמאל וערביי ישראל – קטאר זוכה לשיעורי תמיכה גבוהים בהרבה, בעוד שבימין כמעט שאין לה לגיטימציה כלל.
באופן כללי, בעוד 62% מהחרדים ו-61% מהדתיים סבורים שישראל זוכה לכבוד בעולם, רק 25% מהחילונים שותפים לדעה זו – לעומת 74% מהם שסבורים שדימויה הבינלאומי של ישראל שלילי.
בפילוח לפי מגזרים, עולה כי הציבור החילוני והמסורתי נוטה לראות את העם הפלסטיני ואת הרשות כגורמים שיכולים להיות מחויבים לשלום – לעומת הציבור הדתי והחרדי, שתומך יותר בשליטה ישראלית בעזה, ומביע חוסר אמון כמעט מוחלט בצד השני.
הדוח מעיד כי במגוון רחב של שאלות, כגון אם אפשר להשיג שלום ואם הקהילה הבינלאומית תכיר במדינה פלסטינית – בין 15% ל-20% מהישראלים בוחרים באפשרות של "תלוי" או "לא יודע". לפי החוקרים זהו סימן לבלבול או לאי-אמון באפשרות בכלל לתת תשובה ברורה, ומעיד על "עייפות ציבורית או תודעתית".
פורסם לראשונה: 23:14, 03.06.25
