אחרי כמעט שנה וחצי של השבתה בעקבות המלחמה, קו הרכבת שמחבר את שדרות לאזור המרכז חזר לפעול הבוקר, לראשונה מאז 7 באוקטובר. עבור רבים מתושבי העוטף, זו לא רק רכבת - זה מה שחיבר אותם מחדש למרכז, לעבודה, לשירות הלאומי, ללימודים ולמשפחה.
אבל לצד השמחה על החזרה, עולות גם לא מעט ביקורות: על התדירות הדלילה, על היעדר רכבות בסופי שבוע ועל התחושה שהשירות עדיין רחוק מלהיות מספק. יצאנו לשמוע את מי שהכי מושפעים מהמהלך - תושבי האזור.
התושבים בשדרות מדברים על חזרת קו הרכבת לצפון
(צילום: רוני גרין שאולוב)
קו הרכבת משדרות למרכז יפעל בימים ראשון עד חמישי עד השעה 20:30 בלבד, עקב עבודות חשמול. בימי שישי הרכבת האחרונה היא ב-11:22, ובמוצאי שבת אין רכבות כלל. אלי בלייר, סטודנטית במכללת ספיר ותושבת ניר עם, מתארת את הקושי שעבר עליה במהלך המלחמה. "היה בלתי אפשרי להגיע למרכז בלי רכבת. חיכיתי לזה כבר שנה וחצי", סיפרה. "זה היה ממש מסובך. המשפחה שלי מגבעתיים, אז אני צריכה לנסוע למרכז די הרבה. זה היה נורא מורכב. עכשיו אני עולה לרכבת ותוך שעה הגעתי לפה. זה היה מדהים".
אבל כמו רבים, גם היא חווה את המגבלות של החזרה: "התדירות היא רק אחת לשעה, וזה קשוח כשיש כל כך הרבה אנשים שצריכים להגיע. הכי חשוב בעולם שתהיה רכבת במוצ"ש, כל הסטודנטים חוזרים במוצ"ש כי בראשון אנחנו לומדים, אז כן, הייתי ממש שמחה לתדירות יותר גבוהה". לצד הביקורת, בלייר סיכמה: "איזה כיף שהרכבת נפתחה. זה היה צריך לקרות הרבה קודם".
יותם גיאגוס, מתנדב בשירות לאומי בשדרות, רואה ברכבת חיסכון משמעותי בזמן. "הייתי צריך לקחת אוטובוס לתל אביב ואז רכבת - שזה היה לוקח לי שעות - ולא תמיד הייתי מגיע בזמן", סיפר. "עכשיו הנסיעה התקצרה בשעתיים, וזה שדרוג רציני. אני ממש מבסוט על זה".
עם זאת, גם גיאגוס מתוסכל מהיעדר הקו במוצ"ש: "לפעמים אני צריך לחזור במוצ"ש, זה היה ממש עוזר לי. מתחילת השירות אני באוטובוסים ועכשיו נסיעה ברכבת זה שדרוג".
רועי יעקובוביץ', תלמיד במכינה קדם-צבאית בקיבוץ דורות, שיתף כיצד הרכבת מקילה עליו. "היינו צריכים לקום מוקדם בבוקר כדי להגיע, זה היה סיוט. עכשיו יש לנו סוף סוף מרווח - אפשר לקום בשעה נורמלית ולהגיע בזמן בלי להסתבך. זה משמעותי בשבילנו", אמר על פתיחת קו הרכבת מחדש.
ליאורה בן צור, מתנועת "עתיד לעוטף", הייתה חלק ממי שנאבקו על חזרת הרכבת. עבורם, זה לא היה רק עניין של נוחות - אלא צורך קיומי. "לפני שנה פנינו למאבק על פתיחת הרכבת, כי בלי קו ישיר למרכז היינו מנותקים לחלוטין. אחרי מאבק ממושך - הצלחנו. זה קרה בזכות התושבים, שביחד הוכיחו שאפשר לשנות", ציינה.
אבל בן צור גם הדגישה שהמאבק רחוק מלהסתיים: "אנחנו דורשים תדירות גבוהה יותר, לפחות שתי רכבות בשעה. אנחנו דורשים רכבות בשישי עד שעות מאוחרות יותר, ורכבות במוצ"ש. התושבים פה לא צריכים להרגיש מנותקים".
מעבר לכך, בן צור התייחסה גם לחומת המגן שנבנתה לאורך המסילה: "מיגון זה לא ביטחון. אי-אפשר להמשיך למגן ולחשוב שזה יפתור הכול. זאת גישה של 6 באוקטובר".
