בציון 470 ימים למלחמה, ויום הולדתו השני בשבי של כפיר ביבס, התאספו הערב (מוצאי שבת) אלפים בכיכר החטופים בתל אביב. בניגוד לעצרות קודמות במוצ"ש, הפעם ההתרגשות הרבה ניכרה באוויר לאור ההיערכות לכניסתה לתוקף של הפסקת האש מחר בבוקר - כששחרור ראשון של שלוש חטופות במסגרת העסקה אמור להתחיל אחרי השעה 16:00. אלפים נוספים התכנסו בהמשך גם בשער בגין, והפגנות למען החטופים במוקדים רבים בארץ.
באופן סמלי, העסקה תתחיל רגע אחרי יום הולדתו של התינוק שהפך מאז לפעוט ולסמל זוועות טבח 7 באוקטובר - כפיר ביבס, שהיום הפך לבן שנתיים. דודתו, עופרי ביבס-לוי, נאמה בעצרת הערב בכיכר החטופים - כשעל הדוכן הוצבה בובת הפיל המפורסמת שבה הוא נראה אוחז בצילום המחויך שלו מלפני הטבח, שבו נחטף מניר עוז יחד עם אחיו הגדול אריאל, האמא שירי והאבא ירדן. קרובי המשפחה חיפשו במשך שנה שלמה את הבובה, ורק לפני מספר ימים היא נמצאה בבמתחם העגלות בקיבוץ ניר עוז.
המחווה בכיכר החטופים לכפיר ביבס, ביום הולדתו השני בשבי
(צילום: מטה משפחות החטופים)
"שנה שלמה שחיפשנו את הפיל שכפיר אוחז בידו בתמונה המפורסמת. הפיל שמסמל עבורנו את כפיר, את החיים שלפני, את הנורמלי, את הילדות שנחטפה. השבוע, בתזמון כואב, בסמוך ליום הולדתו, בובת הפיל סופסוף נמצאה. ואני מנסה לראות בזה סימן לטוב, להיאחז בתקווה ולאחל לכפיר ולכולנו - עתיד טוב יותר במדינה טובה יותר, כזאת שבה המנהיגים שלה רואים את אזרחיה, מתעדפים אותם ופועלים רק לטובתם. מדינה שנבחריה פועלים לשקם את אמון העם ולא את מספר המנדטים שלהם. מדינה שתחדש את החוזה הבסיסי שלה אל מול מי שבחר בה ומי שלא", אמרה הדודה עופרי, שבסיום נאומה הונף שלט ענק עם תמונתו של כפיר על-ידי הקהל, כשברקע נשמע השיר "אלוהים שלי רציתי שתדע" - ואז הופרחו באוויר בלונים צהובים.
"אין לי הרבה תמונות של כפיר. לא זכיתי לראות אותו גדל. בני שנולד לא מכיר את בן הדוד המתוק שלו. התמונה האחרונה שיש לנו של כפיר, חבוק בזרועות אמא שירי המבועתת יחד עם אחיו אריאל, הפכה סמל לכל מה שרע ואכזר בעולם. ובתוך כל טלטלת הרגשות של השבועות האחרונים, אני מנסה להתנחם במחשבה שהשנה, יום ההולדת של כפיר, הוא התאריך בו יאושר סופית ההסכם ולקוות שיום זה יהפך סמל לתקווה, להתחלה חדשה, לשיקום, להחלמה של אומה שלמה", הוסיפה.
"אני עומדת פה נרגשת וחרדה ובסערת רגשות. נחתם הסכם ועכשיו יש 98 חטופים שצריך להחזיר. לא נסכים לעצור עד האחרון. אם העסקה הזאת תקרוס, נקרוס יחד איתה. לא רק המשפחות, המדינה כולה", אמרה - וכשברקע האפשרות שהעסקה לא תמשיך לשלב השני, הוסיפה: "יש מי שמרשים לעצמם לחרוץ גורלות - של חטופים חיים, של משפחות חללים, של מדינה שלמה. ואנחנו לא ניתן להם! לא נאפשר להם להמעיט באחריותם או לסגת מהמחויבות שלהם. נכריח אותם לשמוע את קולנו, את הזעקה של כולנו שקוראת - להחזיר את כולם. את כולם!
"לא ההיסטוריה תשפוט אותם, אלא כולנו נשפוט אותם, עכשיו. אין דרך אחרת - סיימו את המלחמה, תחזירו את כולם. לא ניפול להפחדות ולאיומים. לא ניתן לספינים ולשיקולים פוליטיים להכתיב את המציאות שלנו, את העתיד שלנו, את מי שאנחנו! אנחנו עם ערכי, ערב האחד לשני, מקדש חיים ואהבת אדם. נעשה את זה בשביל כפיר, בשביל אריאל, בשביל הילדים שלנו ובשביל הילדים שעוד לא נולדו".
אופיר שרעבי, בתו של יוסי שרעבי ז"ל שגופתו מוחזקת בעזה ואחייניתו של החטוף אלי שרעבי, התחננה על בימת העצרת שלא ישאירו את אביה מאחור: "אבא שלי, יוסי שרעבי, נחטף מול העיניים שלי. הוא נרצח אחרי ששרד כמעט 100 ימים בתנאים נוראיים בשבי. דוד שלי, אלי שרעבי, נחטף גם הוא מבארי. אשתו, דודה שלי ליאן ובנות הדודות שלי יהל ונויה - נרצחו בביתם. בן דוד שלי עידן וחברתו עדן נרצחו גם הם, במסיבת הנובה. אני בת 15, כמות האובדנים שיש בתוכי לא מתאימה לגיל שלי. איבדתי אנשים שאני כל כך אוהבת. איבדתי בית. איבדתי אמון בעולם.
"אנחנו ערב לפני תחילת ההסכם. הסכם שבו סוף-סוף נתחיל לקבל אלינו את החטופים והחטופות שחיכו יותר מדי זמן לחזור. אם ההסכם הזה היה קורה בזמן, אבא שלי היה חוזר אלינו ומחבק אותנו. אבל הוא קורה מאוחר מדי. הלב שלי מסרב לקבל את העובדה שהוא נרצח. כשמאבדים אמון בכל מה שידענו על העולם - לא סומכים יותר על אף אחד. אצלי בראש - אבא עדיין חי. הדרך היחידה שבה אוכל לסגור את המעגל הזה היא שיחזירו אותו ונוכל לשבת ליד הקבר שלו, לבכות יחד.
"לא ברור לי למה אני צריכה להתחנן שיחזירו לי את אבא שלי אחרי שהוא נחטף מהבית שלנו ומהמדינה שאהב כל כך. אני מתרגשת מאוד לקראת אלי, שאמור להשתחרר בשלב הראשון של ההסכם, וגם חוששת מאוד כי אנחנו לא יודעים מה מצבו. אני מייחלת שיחזור בחיים, שנוכל לתת לו חיבוק שלא נגמר. שלא נחווה עוד אובדן, כבר איבדנו כל כך הרבה. הלב שלי מתרחב רק מהמחשבה על כל חטוף וחטופה שיחזרו לחיבוק של מי שמחכים להם כל כך. אבל אסור שנעצור שם. היה נכון לחתום על ההסכם, וחובה להמשיך אותו עד שכולם כאן. חייבים להביא את כל החטופים שנרצחו לקבורה, לא לוותר על אף אחד ואחד. בשבילם, ובשבילנו".
בעצרת נאמה גם אימו של החייל החטוף מתן אנגרסט, וגם היא הביעה תרעומת על כך שבנה לא נכלל בשלב הראשון של העסקה. "אני פונה מכאן אליך ילד שלי. אני מבקשת ממך סליחה, שלחתי אותך לצבא, לחיל קרבי, בלב שלם. ידעתי שאתה משרת מדינה עם הערכים עליהם גידלתי אותך. השבוע קמנו לפרסום רשימות, רשימות שכותרתן - חיילים נשארים מאחור, גם אם הם פצועים. אני יודעת הכול אהוב שלי, נפצעת קשה בקרב בו שלושת חבריך לטנק נהרגו. שכבת פצוע ומדמם במשך שעה על הגבול בו לא היה צבא להציל אותך עד שנחטפת ללא הכרה. אבל אתה שיצאת ראשון לקרב והיית אמור להיות בראש הרשימה, אפילו לא נכלל בה.
"בקרוב ובחסות ממשלת ישראל אצפה באימהות כמוני מקבלות את ילדיהן לחיקן, ילדים בני 22 ממש כמוך. אהיה מאושרת בשבילן כי הפכנו למשפחה אחת גדולה אבל אהיה יותר עצובה על חוסר הצדק שנעשה לך. עדי, אופיר, רועי, אהובים שלי, לא הצלחנו לשכנע את ממשלת ישראל במשך 15 חודשים שדמו של מתן אחיכם שווה לפחות כמו כל אזרח במדינה. סליחה אבא, אני יודעת מה הן רשימות סלקציה עבורך, לא האמנת שתעבור זאת שוב עם הנכד שלך על אדמת מדינת ישראל. אני מתפללת שתחזיק מעמד ותזכה לראות את מתן חוזר אלינו".
ענת המשיכה: "מתנוש ילד שלי, כמו שנלחמת אני מבטיחה לך שאני אמשיך להילחם עליך. מאחוריי כל אזרחי מדינת ישראל, הם לא מוכנים להפקיר חייל פצוע בשטח, הם לא מוכנים להפקיר אף אחד. יותר מדי חיילים נהרגו ונפצעו כדי להחזיר אותך מתן, אלו אחיך לנשק והם יצרו את התנאים לעסקה ויודעים שבשביל להחזיר אותך צריך להפסיק את המלחמה. כולם כבר מבינים, חיילים ממשיכים למות בחסות המלחמה המתארכת.
"ראש הממשלה, אל תאפשר זאת יותר. מעל 400 לוחמים נהרגו. המחירים כבר מזמן גבוהים מההישגים. תחזיר לי את מתן מהגיהינום, תחזיר את הלוחמים הביתה. די לקורבנות! די ללוויות! אנחנו דורשים ממשלת ישראל שהיום ה-43 למימוש העסקה יהיה היום הראשון של השלב השני. להמשיך להציל חיים ברצף להשיב לקבורה את הנרצחים. סיום מלחמה הוא לא מחיר, סיום מלחמה עם השבת כל החטופים הוא הישג אדיר למדינת ישראל".
ג'ימי מילר, בן דודה של שירי ביבס, הסתובב בכיכר עם בובה שמזכירה את אותה בובת פיל של כפיר. בשיחה עם ynet, פנה ג'ימי לשר בן גביר שהבטיח להתפטר מהממשלה במחאה על העסקה: "אתה היית אמור להיות חלק מהאנשים שמצביעים בעד העסקה! ואני מתפלא עליך ולא מבין איך אתה מתנגד? איך אתה מדבר ככה? איך אתה חוזר על עצמך ואומר את הדברים הנוראים שאתה אומר? אתה לא ראוי לכיפה שיש לך על הראש. זה לא יהודי. האנשים שכאן בכיכר - זה להיות יהודי. אני מייחל שהשרים שלנו והממשלה יתעשתו ויחשבו עם הראש ולא יחשבו על הכיסא".
הערב נערכה גם צעדה מכיכר הבימה בתל אביב לגשר בגין ולכיכר החטופים, על מנת לתמוך במשפחות החטופים. ערן שוורץ, מנכ"ל מטה המאבק "חופשי בארצנו", אמר: "בציפייה דרוכה ובהתרגשות לקראת החזרת החטופים, אנו דורשים מנתניהו לא להיכנע ללחצי השרים המתנגדים ולהשלים את העסקה עד השלב האחרון ועד להחזרת כולם, גם במחיר סיום המלחמה שיידרש בהמשך. זו חובה ראשונה במעלה מצד הממשלה שהפקירה את כולנו ב-7 באוקטובר. רק לאחר השבת אחרון החטופים לביתו והחזרת המנדט לעם נוכל לשקם את המדינה האהובה שלנו".
גם בשער בגין נערכה כאמור עצרת גדולה עם כמה אלפי משתתפים, ובה נאמה בין היתר עינב צנגאוקר. "ראש הממשלה איים כעת לחזור להילחם! בעוד שעות בודדות אמורות להגיע אלינו בחזרה 3 חטופות וראש הממשלה שלנו יוצא בהצהרה ומאיים לחזור להילחם - בידיעה שזה גזר דין מוות לכל הגברים הצעירים שהוא הפקיר כל כך הרבה זמן!", אמרה עינב על רקע הצהרתו הערב של ראש הממשלה.
"הוא נסחט בידי השרים סמוטריץ' ובן גביר אוכלי המוות, שמוכנים להפקיר את החטופות והחטופים להיאנס, בשביל פנטזיה משיחית של התנחלויות בעזה. מדינת ישראל חתמה על הסכם שבסופו כולם יחזרו, והמשימה שלנו לדאוג שהממשלה לא תפוצץ את ההסכם! המאבק יגבר מכאן, כי כל זמן שראש הממשלה שטרפד וסיכל עסקאות ממשיך לאיים לחזור להילחם ולהימנע מסיום המלחמה, אף אחד לא מבטיח שכל החטופים שיישארו מאחור יחזרו.
"אנחנו נהיה פה מחר וכל ערב, עד שהם כולם יחזרו! לך ראש הממשלה - אל תעז להשאיר מאחור חטופים ולהרוג אותם. אני הכי קרובה שהייתי ב-15 חודשים האלו לאחוז במתן שלי ולא אתן לאף אחד למנוע זאת! מתן שלי, אמא בדרך להוציא אותך משם. אני מבטיחה לך, יחד עם נטלי, שני, אילנה, ג'ינה ומדינה שלמה לצידנו - אנחנו בדרך להציל אתכם. תשמע את קולי, תאחז בתקווה, עוד מעט תהיה בבית. אני מבטיחה".
עינב צנגאוקר נואמת בהפגנה בשער בגין
(צילום: מיקי שמידט)
ברחבי הארץ נערכו עצרות ואירועים נוספים למען החטופים ומשפחותיהם. חגית חן, אימו של איתי חן ז"ל שחטוף בעזה, דיברה באירוע בנתניה על התחושה הקשה בשל העובדה שבנה לא נכלל בשלב הראשון של העסקה: "קיבלנו השבוע הודעה מהקצין שלנו, שאנחנו נצטרך עוד לחכות. מצד אחד יש תחושה של שמחה אמיתית עבור כל מי שעומד לקבל את האהובים שלהם חזרה, ומצד שני - כאב עצום על ההבנה שאנחנו לא ביניהם".
בירושלים כ-1,000 איש בהפגנה של ארגון "שומרות ושומרים על הבית המשותף". בין היתר נאם שם שרון שרעבי - אחיהם של החטופים אלי ויוסי שרעבי: "16 חודשים שבהם אני מדבר על דרך של אחדות, וכמה העוצמה שלנו היא ביחד. היום אנחנו במבחן שאלה של אחדות, והאחדות הזו אומרת, גם למי שמתנגד לעסקה, שאחדות זו מילה של פשרות. מי שתומך ומי שמתנגד לעסקה לא חייב לאהוב את ההסכם הזה, הוא צריך לדעת שמדינת ישראל משלמת מחירים כבדים כדי להשיב חטופים וחטופות הביתה. כן, אסור לייפות את זה. אבל מחיר הישארותם של החטופים והחטופות שלנו בשבי החמאס זה המחיר הכי גדול, הכי גבוה, שמדינת ישראל יכולה לשלם בתולדותיה. והאחדות הזו נמדדת היום בפשרות אבל דבר אחד, אנחנו חייבים להדהד עד סוף העולם – בהצלת חיי אדם אין פשרות".
עדינה משה ורננה גומא יעקב בעצרת בכרמי גת
(צילום: מאיר אבן חיים)
בשכונת כרמי גת שבקריית גת – אליה פונתה קהילת ניר עוז – נערכה הערב עצרת כמדי סוף שבוע עם כ-1,000 איש, ונאמה שם עדינה משה שנחטפה מביתה הקיבוץ ושוחררה בעסקה הראשונה, ובן זוגה סעיד נרצח. "משפחות החטופים שטרם יודעים דבר על יקיריהם, לא נפסיק להילחם למענם ולמענכם", הבטיחה. "ליבנו איתכם, בתקווה רבה שהעסקה תימשך עד השבת כל החטופים למשפחותיהם והחללים לקבורה הולמת. מבקשת את סליחתו של חיים פרי ז"ל שנרצח במנהרות על הוויכוח שהתעורר בינינו. אמרתי שזה ייקח חודשיים עד שנשוחרר, והוא אמר שנתיים. חיים פרי צדק".
בעצרת בשער הנגב, שבה נכחו מאות, נאמה לישי מירן, אשתו של עמרי שנחטף מקיבוץ נחל עוז ולא נמצא ברשימה של העסקה הנוכחית. "יש עוד אנשים שצריכים את הכוח שלנו. הבנות שלי צריכות את הכוח שלכם. כמו שאמרתי לראש הממשלה, והסתכלתי לו ישר בעיניים, כך אני פונה לכל הנהגת ישראל: אל תעצרו את המהלך הזה. התחילו והשלימו את ההסכם עד להשבת כל החטופים".
