צוות החקירה של שריפת הענק "חומת אש", שפרצה לפני כשלושה שבועות ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, קבע כי לא מדובר בהצתה מכוונת - אלא ב"התלקחות חוזרת" של שריפה שפרצה שבוע קודם לכן ביום השואה. ל-ynet נודע כי האש פרצה משרידי הבעירה שכילתה אז כ-10,000 דונם של חורש טבעי בשפלת יהודה. השריפה ביום הזיכרון, שכילתה כ-20 אלף דונם, הובילה לפינוי אלפי תושבים משמונה יישובים באזור, ולנטישת רכבים על-ידי מאות נהגים שנלכדו בכביש 1.
צילום רחפן: הנזקים אחרי השריפות בנווה שלום
(צילום: א.א צילומי אוויר - Dib)
הכותרת
התחזית לקיץ: שריפות, גלי חום וחשש לאי-יציבות מערכת החשמל
32:22
שלושה שבועות לאחר האירוע, נציבות כבאות והצלה מסרבת לאשר או להכחיש את המידע שהגיע לידי ynet. הנציבות נוהגת לעיתים קרובות להימנע משיתוף הציבור בתחקירים של אירועי שריפה, כפי שקרה גם לאחר אסון דיר אל-אסד באוגוסט 2023, שבו נהרגו שני כבאים כשניסו לחלץ אדם מבור - ונחנקו משאיפת גזים רעילים.
מיד עם פרוץ השריפה בכביש 1, מיהרו פוליטיקאים - כולל שרים וח"כים - להכריז כי מדובר בהצתה ממניע לאומני. ראש הממשלה בנימין נתניהו אף טען בנאום שנשא ביום העצמאות כי נעצרו 18 בני אדם בחשד להצתות, ו"אחד מהם נתפס על חם". גורמים במשטרה הופתעו אז מהאמירה, ואמרו כי ידוע להם על שלושה עצורים בלבד.
כל זאת התרחש בזמן שלוחמי האש נלחמו בגבורה בלהבות אדירות שנעו במהירות חסרת תקדים בשל רוחות עזות. רק לאחר 36 שעות של מאבק מסביב לשעון הוכרזה שליטה באש, על-ידי נציב כבאות והצלה, רב טפסר אייל כספי - שנפצע בעצמו בזמן שהותו בשטח השריפה בכביש 1.
מהי "התלקחות חוזרת"?
צוות החקירה כלל חוקרי דליקות בכירים שנעזרו בצילומי אבטחה מאזור מסילת ציון ונווה שלום - מוקד התפרצות האש. בכיר לשעבר במערך הכבאות, שמכיר היטב את תופעת "התלקחות חוזרת", הסביר: "לעיתים קרובות, שורשי עצים לוחשים מתחת לפני הקרקע במשך שבועות לאחר שריפה. רוחות מזינות את האש בחמצן ומציתות מחדש את הקרקע. לכן יש לבצע פעולות מניעה - סריקות בשטח, טיפול יזום עם זרנוקי מים, הפעלת רחפנים ומסוקי סיור, ולא לעזוב את השטח לשבועיים לפחות לאחר כיבוי האש הראשוני".
הבכיר הזהיר: חסרים אלף כבאים, זמן התגובה הוכפל
במקביל, נערך אתמול דיון בוועדת הכספים של הכנסת בהשתתפות נציגי המשרד לביטחון לאומי, משרד האוצר, וסגן נציב הכבאות טפסר רונן מכטייב. הבכיר התריע בפני חברי הכנסת כי מערך הכבאות בישראל סובל ממחסור חמור בכוח אדם. לדבריו, חסרים לפחות 1,000 כבאים, כמו גם ציוד לחימה באש, כולל מסוקי כיבוי. הוא ציין כי מאז 2017 הוחלט לרכוש ארבעה מטוסי כיבוי - אך רק כעת מתבצע הליך לרכישת שני מסוקי כיבוי בלבד.
המערך מונה כיום כ-2,100 כבאים, והם סובלים משחיקה קשה בעקבות שריפות ענק, לצד הצורך לחזור מיד לפעילות שוטפת בתחנות ולבצע פעולות מניעה בשטחי היער שעלו באש. בין הפעולות: סריקות אחר "אש לוחשת", זריקות מים לשורשים, ומניעת התלקחויות נוספות - עבודה פיזית וממושכת בשטח במשך שבוע-שבועיים לאחר כל שריפה. יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני אמר: "למזלנו לא היו פגיעות בנפש. כדי למנוע אסון - כיבוי האש צריך להיות הרבה יותר חזק ומתוקצב. חסר ציוד, חסרים כבאים, חסרים מסוקים".
סגן נציב הכבאות: "חסרים אלף כבאים"
(צילום: ערוץ הכנסת)
לדברי מכטייב, בכביש 1 "נמנע אסון בזכות הנחישות של לוחמי האש. הנציב עצמו נפצע. אין לנו את הפריבילגיה לחכות - מערך הכבאות חייב לגדול משמעותית. אנחנו מחויבים לאזרחים". הוא פנה ישירות לחברי הכנסת ואמר: "אנחנו מבקשים ודורשים - תממשו את האחריות שלכם. תנו לנו את הכלים להצליח".
הוא הסביר כי האתגרים כוללים שינויי אקלים ודמוגרפיה, חומרים מסוכנים, בניינים גבוהים, מעליות תקועות בזמן הפסקות חשמל, וריבוי מנהרות - בכבישים וברכבת הקלה. בעבר, כך הסביר, הכבאות התמודדה עם כשבעה ימי מזג אוויר קיצוני בשנה. היום - כ-30. "רק בשבת האחרונה טיפלנו ב-220 אירועי שריפות. העוצמה והתדירות של השריפות עלו משמעותית - ואין לנו את כוח האדם הדרוש לכך. זה גם שוחק את לוחמי האש".
עוד ציין כי זמן התגובה הממוצע עלה ל-14 דקות - לעומת היעד של 9-7 דקות - בגלל מחסור בתחנות. "אם לא נגיב מהר – הסיכוי לאובדן חיים עולה", הזהיר מכטייב. הוא הסביר כי בעוד שבעולם היחס הוא כבאי לכל 1,000 תושבים – בישראל הוא עומד על כבאי לכל 4,900.
נציבות כבאות והצלה בחרה להתייחס לשריפה בתגובה כללית בלבד, מבלי להתייחס למניע לשריפה - שהיא ה"התלקחות החוזרת" של האש: "שריפת 'חומת האש' היא מהמשמעותיות בתולדות ישראל - הן בהיקפה והן במורכבותה. הוקם צוות חקירה מיוחד הכולל את מיטב חוקרי הדליקות. החקירה כוללת פעולות איסוף, ניתוח ממצאים ועדויות במספר מעגלים. עם סיום החקירה יוצגו הממצאים לנציב הכבאות, לשר לביטחון לאומי ולבסוף לציבור".
לפני כשבועיים פנה מבקר המדינה מתניהו אנגלמן במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, וקרא לו לפעול בדחיפות לתיקון ליקויים שלדבריו לא טופלו במוכנות מערך הכבאות לאירועי חירום - על רקע שריפת הענק, אותה תיאר כ"פסע מאסון".
באירוע השריפה מהשבוע שעבר, כך כתב אנגלמן, "עמדנו כפסע מאירוע אסון של עשרות נספים שהיה עלול להיות חמור יותר מאירוע השריפה בכרמל בשנת 2010. זאת בהתאם לתובנות ראשונות של מערך הכבאות מהטיפול והחילוץ של למעלה ממאה רכבים ואוטובוסים מכביש מספר 1. ראוי כי אירוע של 'כמעט אסון' זה ינותח ויטופל כאילו האסון התרחש".
