בחודשיים הראשונים שאחרי מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, גבר הלחץ על קארים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC). פרו-פלסטינים כינו אותו "מאפשר פשעי מלחמה", ובלוק המדינות המתפתחות החברות בבית הדין דרש פעולה - מה שהוביל לעימות בין חאן לוושינגטון ולבנות ברית אחרות של ישראל במערב.
חאן היה בניו יורק בתחילת דצמבר 2023, כחלק מפגישה של בית הדין במשרדי האו"ם. לפי גורמים בבית הדין, חאן התפרץ על צוותו על רקע אותה ביקורת שספג. אחת העוזרות של חאן, עורכת דין ממלזיה בשנות השלושים לחייה שנסעה איתו לא פעם כחלק מעבודתה, ביקשה להיפגש איתו כדי להפציר בו להירגע. הוא אמר לה לבוא באותו ערב לסוויטה שלו במלון מילניום הילטון בניו יורק, ליד האו"ם.
שם, היא העידה בפני אנשי האו"ם, חאן החל לגעת בה באופן מיני, דפוס שנמשך לדבריה חודשים. האישה, נשואה ואם לילד, אמרה שניסתה לעזוב את החדר כמה פעמים, אבל הוא אחז בידה ולבסוף הביא אותה למיטה. שם הוא הוריד את מכנסיה וכפה עליה יחסי מין, לפי עדותה. "הוא תמיד אוחז בי ומוביל אותי למיטה. זו תחושה של מלכודת", אמרה בעדותה שהגיעה לידי "וול סטריט ג'ורנל" וסיפרה כי כשתקף אותה מינית חאן מעולם לא השתמש בקונדום.
עורכת הדין עבדה בבית הדין הפלילי במשך שש שנים לפני שהצטרפה לצוות של חאן בשנת 2023. לדבריה, ההטרדות התחילו עוד לפני כן, במרץ 2023, במהלך נסיעת עבודה ללונדון, כאשר ניסה לאחוז בידה. פרט לאותו מקרה בניו יורק, היא סיפרה כי חאן תקף אותה מינית או הטריד אותה גם בקולומביה, קינשאסה שבקונגו, צ'אד, פריז והאג.
התקיפות נמשכו גם לאחר אותו מקרה בניו יורק. היא סיפרה כי באפריל 2024 בעת שהיו בקראקס שבוונצואלה, חאן דפק על דלת חדרה במלון בשעה 3 לפנות בוקר. היא העמידה פנים שהיא ישנה. יממה לאחר מכן, כשהיו כבר בבוגוטה שבקולומביה, היא התחמקה ממנו בטענה שאינה חשה בטוב. אבל חאן בכל זאת הגיע לחדרהּ, נשכב לצידה על המיטה ולפי עדותה המפורטת לחוקרי האו"ם הוא תקף אותה מינית. "לא זזתי סנטימטר אחד", אמרה.
ב-29 באפריל 2024 חשפה המתלוננת את המקרים בשיחה עם תומאס לינץ', יועץ אמריקני קרוב של חאן, ועם אדם נוסף. היא סיפרה בבכי כי חאן התעלל בה מינית במשך כמה חודשים וכי אינה יכולה לשאת זאת עוד. ימים ספורים אחר כך עימתו לינץ' ושני עוזרים אחרים את חאן עם המידע שקיבלו, ואמרו לו שידווחו על ההאשמות למשרד משאבי האנוש של בית הדין. לפי אנשים שמעורים בפרטי השיחה, ענה חאן תחילה "אצטרך להתפטר", ואז הוסיף: "אבל אז אנשים יחשבו שאני בורח מפלסטין".
ב-5 במאי 2024 סוכנות החקירות הפנימית של בית הדין הפלילי פנתה למתלוננת, אבל היא סירבה לשתף פעולה ולא הסכימה לאשר או להכחיש את התקיפות המיניות. לפי עדויות, היא לא רצתה לשבש את הוצאת צווי המעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון באותה תקופה יואב גלנט.
לפי הכתבה, ועל בסיס הודעות טקסט ששלחה המתלוננת ועדותה בפני חוקרי האו"ם, לאחר העלאת הטענות נגדו חאן ניגש אליה כמה פעמים במשרד, ואמר לה בדמעות: "תגידי לי אם אני צריך להתפטר. תחשבי על צווי המעצר הפלסטיניים". בשיחת טלפון באוקטובר, הוא הזהיר אותה מפני ההשלכות של המשך החקירה: "הקורבנות יהיו שלושה - את ומשפחתך, אני ומשפחתי, והצדק של הקורבנות". היא העידה כי חאן ויועץ מטעמו ביקשו ממנה שוב ושוב למסור הצהרה המכחישה את ההאשמות.
3 צפייה בגלריה
חאן הוציא את צווי המעצר לנתניהו וגלנט מעט אחרי שנחשפו הטענות כלפיו
(צילום: דנה קופל, שחר יורמן, AFP)
במקביל, גם אשתו של חאן, שיאמלה אלאגנדרה, ביקשה להיפגש עם לינץ'. לפי הצהרה שמסר לחוקרים בבית הדין, היא רמזה על שמועה שהוא מנהל "מערכת יחסים בלתי הולמת" עם עמיתה.
ב"וול סטריט ג'ורנל" נכתב כי המתלוננת סיפרה לחוקרי האו"ם שאמרה לחאן כי יש לה מחשבות אובדניות. הוא, כך לפי עדותה, הביע דאגה ועזב אותה למשך כמה שבועות - ואז חזר להטריד אותה. לקראת אוגוסט 2024, היא הפכה למיואשת יותר בשל לחץ מתמשך להכחיש שמשהו קרה, ואז פנתה לחברי הוועד המנהל של בית הדין. "החזקתי מעמד כמה שיכולתי כי לא רציתי לדפוק את צווי המעצר הפלסטיניים", אמרה להם לפי עדותה.
על-פי עדותה, היו כמה סיבות להחלטה לא לדווח מוקדם יותר על התקיפות המיניות של חאן: החשש שלה לאבד את המשרה; דאגתה שלא תוכל לשלם את חשבונות הרפואה של אמה שחלתה בסרטן; הפחד שלה מפני נקמה מצד חאן; והיותה מוסלמית שתמכה בחקירה נגד נתניהו, גלנט וחמאס, ולא רצתה לשבש את הוצאת צווי המעצר.
בעת שמשרדו של חאן שקל את הוצאת צווי המעצר, הוא תכנן ביקור חשוב בישראל וברצועת עזה. גורמים אמריקניים, בהם מזכיר המדינה דאז אנתוני בלינקן והיועץ לביטחון לאומי באותה תקופה ג'ייק סאליבן, לחצו על ישראל לאפשר את כניסתו, כי ראו בביקור הזה מפתח לשכנע אותו שצווי המעצר אינם הצעד הנכון.
חאן טען בפני בלינקן כי למערכת המשפט בישראל יש "שטחים מתים", במיוחד בנוגע לשאלה אם ישראל חוסמת במכוון מתן סיוע הומניטרי. בלינקן אמר כי ארצות הברית לוחצת על ישראל לאפשר את כניסת הסיוע, ושצווי המעצר לא יועילו בכך. הוא גם הזהיר את חאן כי הצווים יקשו על הגעה לעסקת חטופים. אבל מה שלא היה ידוע אז, הוא שבזמן ששוחח עם בלינקן, לחאן נודע כי יש האשמות נגדו על תקיפה מינית.
שבועות בודדים לאחר שנודע לו שהחלה חקירה פנימית בנושא, הגיש חאן בקשות למעצר נתניהו וגלנט, בין היתר בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. ההחלטה עוררה ביקורת נרחבת בארצות הברית וישראל, וחאן ביטל באופן פתאומי ביקור מתוכנן בישראל ועזה יום לפני ההכרזה על צווי המעצר. ההחלטה הייתה חריגה בהיסטוריה של בית הדין. זו הייתה הפעם הראשונה שבה הוצא צו מעצר נגד מנהיג מדינה דמוקרטית המזוהה עם המערב.
חאן, באמצעות עורכי דינו, הכחיש מכול וכול את ההאשמות. "זה אינו נכון באופן קטגורי שהוא עסק בהתנהגות מינית פסולה מכל סוג שהוא", אמרו לוול סטריט ג'ורנל. חאן טען כי ההאשמות נגדו הן חלק ממאמץ רחב יותר לחבל בבית הדין, והכחיש כל קשר בין החלטתו בנוגע לצווי המעצר לנתניהו וגלנט, לבין אותן האשמות בתקיפה המינית. אשתו של חאן הכחישה כי ניסתה לאיים על לינץ' ועורכי דינו טענו כי העובדה שה-ICC סגר את החקירה הפנימית לפני הגשת אישום נגדו מראה שאין קשר בין שני הדברים.
