44 שורדי שבי ויותר מ-250 בני משפחות חטופים חתמו על מכתב נוקב שבו דרשו מהממשלה להפסיק את הלחימה, לשוב לשיחות לעסקה - ולהשלים את שחרור כל החטופים. "הפסיקו את הלחימה, חזרו לשולחן המו"מ והשלימו במלואו הסכם שיחזיר את כל החטופים, גם במחיר סיום המלחמה. הלחץ הצבאי מסכן אותם, ואין דבר יותר דחוף מהשבת כל החטופים", נכתב בהודעתם.
במכתב, שעליו חתומים כאמור 44 שורדי שבי, הם הזהירו גם מפני הלחץ הצבאי שמסכן את החטופים. "המכתב הזה נכתב בדם ובדמעות. ניסחו אותו חברינו, משפחות שיקיריהן נהרגו ונרצחו בשבי וזועקות: הפסיקו את הלחימה, חזרו לשולחן המשא ומתן והשלימו במלואו הסכם שיחזיר את כל החטופים, גם במחיר סיום המלחמה. הלחץ הצבאי מסכן אותם ואין דבר יותר דחוף מהשבת כל החטופים", הם כתבו.
עוד כתבו: "כולנו תומכים בכך: מי ששב מהשבי ועבר על בשרו את הזוועות, משפחות החטופים שעדיין בעזה ומבועתות מאימה, מי שקיבל את יקיריו לחיבוק ומי שנאלץ לקבור את יקיריו, ביודעו שניתן היה להציל אותם. כולנו יחד אומרים 'די!'. לחץ צבאי הורג חטופים חיים ומעלים חללים. זו לא סיסמה, זו מציאות. שילמו עליה בחייהם 41 חטופים, שילמנו אנחנו, בני משפחותיהם. הם יכלו לחזור לחיבוק ולשיקום, ולא יחזרו".
לדבריהם, "ממשלת ישראל בוחרת במלחמה בלתי נגמרת על פני הצלת והחזרת החטופים ובכך מקריבה אותם למותם. זוהי מדיניות פושעת - אין לכם מנדט להקריב 59 חטופים. אנחנו, משפחות ששילמו בעל כורחן ובניגוד לרצונן את המחיר הכבד מכל, מרימות דגל אדום ומזהירות: חזרה ללחימה תעלה לחטופים נוספים בחייהם ומעלה את הסיכון לרון ארדים נוספים. מעגל השכול יתרחב - ולשווא".
לסיכום, הם הדגישו כי "חייבים לעצור את הלחימה ולחזור מיידית לשולחן המו"מ כדי להגיע להסכם כולל להחזרתם: כל החטופים תמורת סיום המלחמה ומציאת פתרון ליום שאחרי. אם לא תעשו זאת, דם החטוף הבא וגורל החטופים כולם - יהיו על ידיכם".
שורדי השבי החתומים על המכתב: גדי מוזס, אוהד בן עמי, רז בן עמי, קית' סיגל, עופר קלדרון, סהר קלדרון, ארז קלדרון, אלי-ה כהן, לירי אלבג, שגיא דקל-חן, אגם ברגר, קרינה ארייב, ארבל יהוד, עדה שגיא, שני גורן, נילי מרגלית, גבריאלה ליימברג, פרננדו מרמן, קלרה מרמן, יפה אדר, דיצה הימן, אופיר אנגל, עמית סוסנה, קרן מונדר, רותי מונדר, ליאם אור, עדינה משה, חנה פרי, רעיה רותם, ליאת אצילי, נגה וייס, שירי וייס, מרגלית מוזס, רימון בוכשטב קירשט, שרון אלוני קוניו, דניאל אלוני, אילנה גריצווסקי, קרינה אנגל-ברט, נורלין באבדילה, מירב טל, גאלינור (ג'ימי) פאצ'קו, שושן הרן ואופליה ויטמן.
"פוחד פחד מוות על החברים שלי"
אחרי שהלחימה חודשה השבוע הביעו שורדי שבי רבים את התחושות הקשות והדאגה לחבריהם. קרינה ארייב, שגם חתומה על המכתב, תיארה "תחושות של חוסר אונים, פחד וכאב. אני לא יודעת מה נכון לעשות, אבל אני יודעת בוודאות, שמהדהדות באוזניי זעקות אחיי שעוד נמצאים בגיהינום. אני רואה אל מול עיניי את המבט המבוהל וחסר הישע בעיניהם".
רותי, אמא של איתן הורן: "הלחץ הצבאי הרג חטופים"
(צילום: ירון ברנר)
רותי סטרום, אימם של איתן הורן שעדיין חטוף בעזה ויאיר שחזר משבי חמאס, אמרה בריאיון לאולפן ynet כי "הממשלה הייתה צריכה להחזיר את כולם בשבוע הראשון. הלחץ לא עוזר. הלחץ הצבאי הרג חטופים. אני בצד אחר של המטבע. מהיום הראשון שיאיר חזר הוא חוזר והוא אומר שמה שקורה זה לא טוב לחטופים ולא טוב לאף אחד. לא מבינה את הממשלה הזו. הגענו שוב למלחמה. אני רוצה את אייתו שלי וכל החטופים כאן. אני לא פוליטיקאית. אני אומרת כאמא מה אני חושבת שטוב לי ולבנים שלי".
שורד השבי ירדן ביבס מתח אז ביקורת על החזרה ללחימה: "ההחלטה של ישראל לחזור ללחימה מחזירה אותי לעזה, לרגעים בהם שמעתי הדי פיצוצים סביבי וחששתי לחיי, חששתי מקריסת המנהרה בה הוחזקתי. אשתי וילדיי נחטפו בחיים ונרצחו בשבי. הלחץ הצבאי מסכן חטופים, הסכם מחזיר אותם הביתה. אני פוחד פחד מוות על החברים הכי טובים שלי, דוד ואריאל קוניו. אני איבדתי את שירי שלי ואת אריאל וכפיר, אבל דוד עוד יכול וחייב לחזור בחיים לשרון, אמה ויולי, ואריאל לזוגתו ארבל ולמשפחתו. חייבים לעצור את הלחימה ולהחזיר את כולם הביתה".
שורדת השבי רומי גונן שיתפה בכאב: "הלב נשבר. לא אשכח את הרגע ששמעתי את הבומים בשבי כשפוצצה העסקה והבנתי שאני כבר לא אשוב בקרוב. אני מתחננת, עם ישראל, צריך להמשיך להילחם בשבילם. ממשלת ישראל - תוציאו אותם! זה הכי דחוף! נגמר להם הזמן!".
