רצח ילנה גאלובסקי, שנדקרה אתמול (שני) למוות בידי בן זוגה בדירתם בבת ים, הוא חוליה בשרשרת ארוכה של נשים שנרצחו בידי קרוב משפחתן. רק ימים ספורים קודם לכן נחנקה למוות שרה ריצ׳רדסון בת ה-73 - על פי החשד בידי בנה, בעל רקע פסיכיאטרי שהתגורר עמה. בסך הכל נרצחו השנה 15 נשים בידי קרובי משפחתן.
מנכ״לית פורום מיכל סלה, לילי בן עמי, אמרה כי "בניגוד למיתוס, רצח בזוגיות לא קורה בגלל רגע של איבוד שליטה. כמעט תמיד זה מתוכנן וקורה לאחר מסכת קבועה ודפוסים של ניסיונות שליטה בבת הזוג. לכן אפשר לנבא אלימות בזוגיות ואפשר להציל חיים. זו חובה להכיר את תמרורי האזהרה בזוגיות של פורום מיכל סלה, זה לוקח דקות בודדות וזה פיקוח נפש״.
דווקא משום שלא מדובר בדרך כלל ברגע אחד שאי אפשר היה לצפות, חשובים פי כמה צעדי המניעה שאפשר היה לנקוט כדי לצמצם את התופעה. אמנם, בשנים האחרונים ננקטו כמה צעדים חשובים המרחיבים את המענים ואת אמצעי ההגנה לנשים, אך שורת המקרים מהימים האחרונים מפנה זרקור אל הכשלים שעדיין לא טופלו, בהם הסחבת בקידום חקיקה שתאפשר העברת מידע בין משרד הבריאות והמשטרה, במקרים שבהם נשקפת סכנה לסביבתו של אדם שאושפז על רקע נפשי.
טיוטת התיקון לחוק, שתאפשר העברת מידע כזה חרף החיסיון הרפואי, ממתינה כבר שנים במשרד הבריאות, אך אינה מקודמת. רק בחודש פברואר האחרון נערך דיון בנושא בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת. באותו דיון תירץ משרד הבריאות את היעדר קידומו של החוק בכך שהעובד האחראי לכך היה במילואים. ״אין מחלוקת על חשיבות קידום החוק״, אומרת טל הוכמן, מנכ״לית שדולת הנשים, ״מדובר בתיקון מהותי הנוגע לחיי אדם״.
כוחות המשטרה בזירת הרצח בבת ים
(צילום: מיקי שמידט )
כשל נוסף נוגע לגידול המסיבי בהחזקת הנשקים המקודמת בידי המשרד לביטחון לאומי בראשות השר איתמר בן גביר. בזמן שמספר מחזיקי הנשק - רובם המכריע גברים - ממשיך להאמיר, התיאום הנדרש בין משרד הרווחה לבין אגף כלי הירייה עודנו חלקי ביותר.
אמנם, בשבועות האחרונים מקודמת הצעת חוק המרחיבה את סמכויות העובדים הסוציאליים כך שתכלול חובת דיווח במצבים שבהם נשים סיפרו כי לבני זוגן יש נשק. ואולם, בארגוני הנשים אומרים שזה לא מספיק: נדרש כי אדם המבקש להוציא רישיון נשק יידרש להציג אישור ממשרד הרווחה שאין אינדיקציה לחשש מאלימות במשפחה, בדומה לדרישה להציג היעדר עבר פלילי. ״משרד הרווחה הוא הגורם הממשלתי הראשי האמון על תחום האלימות במשפחה״, הסבירה בן עמי. למרות זאת, רפורמת הנשק של בן גביר ממשיכה לדהור ללא קידום תיאום בין המשרדים.
בכל מקום
במקביל, נראה שהצורך העמוק ביותר נוגע להעלאת המודעות בקרב הנשים עצמן וסביבתן: מודעות לסימנים המקדימים, למענים האפשריים ולסכנות שבדרך. ״אלימות במשפחה נמצאת בכל מקום, לא רק אצל מה שנהוג לכנות ׳משפחות הרווחה׳, וכך צריך להתייחס אליה״, אומרת מלי אורגד, מנהלת שירות טיפול והגנה במצבי טראומה ומשבר במשרד הרווחה. ״חשוב מאוד לדבר על תמרורי האזהרה, כי אישה לא תמיד יודעת שהיא בסיכון. ככל שתהיה מודעות גדולה יותר לנושא, והבנה שחשוב להתייעץ עם גורמי מקצוע - אפשר יהיה להתריע ולמנוע מקרי רצח".
אורגד מסבירה כי בניגוד לדעה הרווחת, התשובה של משרד הרווחה אינה רק מקלטים לנשים שחוו אלימות, וכי קיים טווח רחב של מענים - בשלבי האיתור, הטיפול ומניעת האלימות. ״שמנו לנו כיעד לפתח תוכניות התערבות רבות ומתקדמות עבור נשים, גברים, וגם ילדים שנמצאים במערכות יחסים אלימות, כדי לסייע לכל אחד לצאת ממעגל האלימות״, היא אומרת.
כך למשל, כבר בשלב שבו קיים חשש או חשד מפני מערכת יחסים שעלולה להתדרדר לאלימות ולסכנה, עומד לרשות הנפגעות והנפגעים שאלון אנונימי (i-risk) שבודק את רמת הסיכון של הנפגע וכולל המלצות להמשך הטיפול. מענה נוסף, שלא תמיד זוכה לתשומת לב, הוא מרכזי ״אלומה״, המציעים טיפול רב תחומי לנפגעי אלימות במשפחה - באמצעות עובדים סוציאליים, אנשי סיוע משפטי ועוד.
עם זאת, ההיצע עד היום היה חלקי למדי - וכלל מרכז בבית שמש (שנפתח ב-2023), ובעכו (שנפתח ב-2021). מרכז ראשון באזור המרכז נפתח לפני כשבועיים בראשון לציון, ומרכז נוסף צפוי להיפתח בבאר שבע. בחודש שעבר נפתח בטירת הכרמל מרכז המתמקד בגברים במצבי משבר. ״המרכז הוקם מתוך הבנה שאי אפשר לטפל בנשים מבלי לטפל גם בגברים״, אומרת אורגד, ״לגבר פוגע כנראה יש היסטוריה קשה משל עצמו. יכול להיות שהוא עצמו נפגע. יכול להיות שאבא שלו פגע בו. אנחנו רוצים להביא גם את הגברים למרכז הטיפולים ולהראות להם דרכים נוספות להתמודדות, כאלה שלא ישפיעו לרעה על הזוגיות והמשפחה״.
לצד מרכזי הטיפול, בשנים האחרונות פותחו תוכנית הגנה לנשים שהוכרו כמאוימות בידי בן זוגן. תוכנית ״סיירת מיכל״, שפיתח פורום מיכל סלה, זוכה החל מהחודשים האחרונים למימון משותף של משרד הרווחה, ובזכותה נשים שקיבלו הכרה זכאיות ללחץ מצוקה המזעיק חברת אבטחה פרטית במקרי חירום, ושירותים נוספים שנועדו להרתיע את הגורם המאיים.
בשנה שעברה חלה עוד פריצת דרך עם חוק האיזוק האלקטרוני, המאפשר לבית המשפט להטיל פיקוח אלקטרוני על גברים שהתבצעה לגביהם הערכת סיכון, כאמצעי הגנה כלפי נשים מאוימות. לצד חשיבותו של החוק, בפורום מיכל סלה מזהירים כי בהיעדר מודעות לנושא - של בתי המשפט ושל הנשים עצמן - השימוש באמצעי זה עדיין נמוך מאוד.
לפי נתוני הפורום, מאז כניסת החוק לתוקף ב-2024 בית המשפט הורה לרווחה לבצע 43 הערכות סיכון בלבד, מתוכן בוצעו עד כה 26 הערכות בפועל ועוד 3 בתהליך הכנה. עד כה אושרו רק ל-9 נשים צווי הגנה עם פיקוח אלקטרוני ועוד 11 מחכות להחלטת בית משפט. ״כמות נמוכה בהרבה מהמכסה ובוודאי מהצורך בשטח״, מזהירים בפורום. אורגד אומרת על כך כי בתקופה האחרונה נוקטים במשרד הרווחה צעדים שמטרתם היא ״העלאת מודעות בקרב שופטים, כדי שידעו שהם יכולים להשתמש בכלי הזה, שנכנס לשימוש רק לאחרונה״.
במקרים של אלימות במשפחה, מוקד 118 של משרד הרווחה זמין 24/7 ומאויש בעובדות ועובדים סוציאליים למתן מענה. ניתן לפנות לקבלת סיוע גם באופן אנונימי בוואטסאפ: 0502270118, או למרכזי אלומה: 2909*. מוקד סיוע לגברים: 1218.
