50 מטרים בלבד מפרידים בין שני הבתים של משפחות רדיע ופרץ ביישוב אליכין שסמוך לחדרה. הבוקר (רביעי) הותר לפרסם כי עם שבעת לוחמי צה"ל שנהרגו אתמול מפיצוץ בנגמ"ש הנדסי בחאן יונס שבדרום רצועת עזה נמנה סמל-ראשון ניב רדיע (20). הלוחם בגדוד ההנדסה 605 הוא בן דודו של סמל-ראשון עומרי פרץ (20), שנפל בקרבות מול מחבלי חמאס על קיבוץ כיסופים בטבח 7 באוקטובר.
אביו של ניב ואימו של עומרי הם אח ואחות. במשפחה מספרים כי "עומרי היה לניב מורה דרך. ניב היה ילד יפה, מצחיק וגיבור. ילד רגיש ומיוחד, כזה שיודע לדבר מהלב, חבר ואח, ילד אהוב, כאב גדול, עצב גדול". עוד מספרים במשפחה כי ניב ספד לעומרי בהלוויה של לוחם הצנחנים שנערכה שבוע לאחר נפילתו.
עופר, אביו של עומרי, אמר הבוקר: "שוב טרגדיה משפחתית כואבת לכולנו מאוד. ניב רצה להיות בקרבי, ובהלוויה של בננו עומרי ז"ל הוא הספיד אותו בכאב גדול ובדמעות. הם היו חברים טובים מאוד. עומרי סייע לו, כיוון אותו להיות קרבי, לתרום. ניב היה ילד רגיש, מיוחד וחכם. אבדה כואבת לכולנו כאן במשפחה וביישוב אליכין. ניב הלך בדרך של עומרי להנדסה קרבית, והגשים את הייעוד שלו להגן על המדינה ולהציל אותה בתקופה הכי קשה שלה.
"ילדים קטנים שצריכים לצערי לתקן את הטעויות של המנהיגים. ניב היה ילד שמח ורגיש, כזה שיודע להגיד את מה שהוא מרגיש. גם בהספד שלו על עומרי הוא דיבר מהלב. הם היו צמד, הולכים כילדים לבית עץ, עומרי היה לוקח את ניב להתאמן על מתח ומשחקים כדורגל כל היום. פק"ל קפה, והולכים לים. הם היו צמד, והצמד הזה נעלם מהעולם. חשוב שיזכרו את שני הגיבורים שנפלו על הגנת המדינה". סמ"ר רדיע, שהותיר אחריו הורים, אחות ואח, יובא למנוחות בשעה 17:30 בחלקה הצבאית בבית העלמין באליכין.
לשחר היה "קסם ואור בעיניים"
שלמה מנואב, אחיו של סמל שחר מנואב (21) מאשקלון שנפל גם הוא באסון בחאן יונס, סיפר לאולפן ynet: "אין בן אדם אחד באמת שלא אהב אותו והתחבר אליו. אהבתי את אחי הקטן ואמשיך לאהוב. בצוות שלו סיפרו לי שגם ברגעים הקשים הוא לא הפסיק להרים את המורל לכולם. זו מלחמה שלא נראה לי שהולכת להיגמר בזמן הקרוב. אגיד לכולם - שמרו על עצמכם, אל תהיו שאננים".
הריאיון עם אחיו של סמל שחר מנואב
(צילום: מיקי שמידט)
אחיו של שחר סיפר כי השיחה האחרונה איתו הייתה לפני כניסתו לעזה. "אמרתי לו 'תשמור על עצמך', והוא אמר לי שהכול טוב. בפעם האחרונה שהוא נכנס הייתה לי תחושת בטן לא טובה. שלחתי לו הקלטה בוואטסאפ, ואמרתי לו 'תשלח לי הודעה שהכול בסדר', והראש שלי לא הפסיק לעבוד. שלחתי לו גם מלא סימני שאלה כדי להבין מה קורה כי הוא לא חזר אליי. אתמול צה"ל דפק בדלת והסביר לי למה הוא לא ענה".
האח אמר עוד: "שחר היה בן אדם עם אווירה. אחד שמגיע ואתה יכול לראות את האור בעיניים שלו, את הקסם, את מה שהוא מביא איתו. הוא תמיד רצה להמשיך קדימה בכל מה שהוא תכנן. קשוב, חרוץ, אוהב לעזור למי שצריך. הלכתי איתו בקילומטר האחרון במסע כומתה, והוא אמר לי בהתרגשות שסוף-סוף הוא הבין את הערך של מהי משפחה. הסתכלנו עליו בהערצה".
ראש העיר אשקלון תומר גלאם ספד לשחר: "תנחומים מעומק הלב להוריו ולאחיו שאיבדו את היקר להם מכול. העירייה תלווה את המשפחה בשעתה הקשה מנשוא ותעמיד לרשותה את כל הסיוע הנדרש. שלא תדעו עוד צער ומן השמיים תנוחמו. יהי זכרך ברוך, גיבור". סמל מנואב, שהותיר אחריו הורים, שני אחים ואחות, ייטמן בשעה 15:00 בחלקה הצבאית בבית העלמין באשקלון.
מעיין היה "ילד סקרן ופיקח מאוד"
אסנת, אימו של סמל מעיין ברוך פרלשטיין (20) מהיישוב אשחר בצפון שנהרג גם הוא באסון, סיפרה: "הוא היה ילד מאוד סקרן ופיקח, התעניין במדעי המוח וביולוגיה, בקושי פקד את בית הספר ולמד בעצמו. הלימודים באו לו בקלות, היה מאוד עצמאי, עשה מה שהאמין, מאוד אהב מוזיקה ומשחקי מחשב. הסתובב עם רמקול, התקלח עם מוזיקה".
הריאיון עם אימו של מעיין ברוך פרלשטיין
(צילום: מיקי שמידט)
היא אמרה עוד: "הוא אהב קפה טוב מפולים טריים, מסעדות טובות, גבר שלא מתלונן. הוא היה מאוד ערכי ורצה לעשות שירות משמעותי. הוא כיוון לסיירת מטכ"ל, אבל אהב את החברים שלו בהנדסה. היו לי מחשבות על הרגע הזה, אבל חשבתי שהוא שמור ומוגן. כל בוקר אמרתי תפילה לשלום חיילי צה"ל וחשבתי שאני מגינה עליו. אנחנו עדיין לא קולטים עד הסוף את מה שקרה".
מעיין, שהתבקש להקדים את הגיוס לצה"ל, נאלץ להפסיק באמצע את שנת השירות שעשה במכינה הקדם צבאית "בית ישראל" שבירושלים. חברו מילדות, יהב אביבי, סיפר כי "הוא לא התבאס, למרות שאהב להיום שם. הוא האמין שאם נדרש ממנו לעזוב ולהתגייס, זה מה שעליו לעשות. לא הפריע לו שהוא שובץ להיות לוחם בגדודים, אהב את זה ועשה מה שצריך. מהשנייה הראשונה הוא היה במלחמה, גם בעזה וגם בלבנון". יהב סיפר כי "לפני שהתחיל מבצע 'עם כלביא', מעיין סגר חודש שלם בצבא ואחריו יצא הביתה לחופשה. נפגשנו, אבל ביום שישי כבר הקפיצו אותנו חזרה. הוא ידע שהוא חוזר לעזה והוא הרגיש טוב עם זה שהוא עושה מה שצריך".
יהב, סיפר כי אהב לשמוע מוזיקת רוק משנות ה-90, וכי השניים נהגו לראות סרטי קולנוע ביחד: "ראינו ביחד הרבה סרטים. הוא אהב ללמוד כל הזמן דברים חדשים וגם לקרוא ספרות רצינית, כולל ספרי פילוסופיה, וגם לשחק שחמט. הוא היה בחור שחי וזורם את הרגע".
עדכון לתקשורת של דובר צה"ל
(צילום: דובר צה"ל)
באסון בחאן יונס נהרגו גם סגן מתן שי ישינובסקי (21) מכפר יונה, סמל-ראשון רונאל בן-משה (20) מרחובות, סמל רונן שפירו (19) ממזכרת בתיה, וסמל-ראשון אלון דוידוב (21) מקריית ים.
האירוע הקשה התרחש אתמול סמוך לשעה 17:20. מתחקיר ראשוני עולה כי מחבלים הצמידו מטען חבלה לנגמ"ש של לוחמי הנדסה קרבית - ונמלטו מהמקום. בצה"ל עמלו במשך שעות על זיהוי גופות החללים, ששהו בנגמ"ש הגדול והמיושן למשימות הנדסיות מסוג "פומה", שעלה באש ונשרף כולו.
התחקיר העלה כי המטען התפוצץ ופגע קשות בכלי הרכב המשוריין, שהיה חלק מהתקפה של צוות הקרב המשולב מגדוד 605 של חטיבה 188, תחת אוגדה 36. יתר הלוחמים עסקו במשך דקות ארוכות בכיבוי הנגמ"ש הבוער, גם באמצעות כוחות כיבוי שהוזנקו לזירה ובעזרת דחפור D-9 סמוך, שלפי התרגולת שפך חול על הנגמ"ש השרוף. מסוקי פינוי שהוזנקו לזירה, שבו ריקים לבסיסם.
ה"פומה" נגרר בהמשך לתוך שטח ישראל ובצה"ל עדיין מחפשים את המחבלים שהצמידו את המטען. לצד זאת, לא נשללת האפשרות שהאסון לא נגרם ממטען חבלה אלא מטיל RPG (נ"ט) שנורה מטווח קרוב לעבר הנגמ"ש. ה"פומה" לא מכיל מערכות הגנה אקטיבית כ"מעיל רוח", בדומה לנגמ"שי ה"נמ"רה" שקיימים בגדודים סדירים אחרים ונחשבים ליותר ממוגנים.
