"הרבנים הראשיים מצרים על התערבות בג"ץ בנושאים בעלי השלכות הלכתיות, והדגישו כי שאלות הלכה, סמיכה והנהגה רוחנית של עם ישראל נתונות להכרעתה של מועצת הרבנות הפועלת מכוח חוק הרבנות הראשית". כך קבעה מועצת הרבנות הראשית בישיבת חירום שכונסה כדי למחות על התערבות בג"ץ בנושאים שלפי דעתם מסורה לסמכותם הבלעדית.
הטריגר לכינוס היה החלטתו של בית המשפט העליון לחייב את הרבנות הראשית לאפשר לנשים לגשת לבחינות שנעזו לבחון יידע בהלכה.
בקשר לכך קבעה המועצה: "אנחנו רואים בחומרה ובכאב את התערבות בג"ץ בעניינים שאינם בסמכותו. כל ענייני בחינות והסמכה הינם בסמכות הרבנות הראשית בלבד, לפי מסורת הסמיכה והפסיקה מדורי דורות, שהיה נתון בידי חכמי ישראל בלבד".
נושא נוסף שעורר את חמתם של חברי המועצה היה פסיקה של בג"ץ שחייבה את הרבנות הראשית לפרסם תסמינים לפיקוח על הכשרות ולתת רישיון לגופים שיעמדו בתסמינים אלה להעניק תעודות כשרות לבתי עסק.
האמנם הייתה בכך התערבות של בית-המשפט בעניינים הלכתיים?
באשר לסמכות להעניק תעודת כשרות, קשה לראות איזו פגיעה הלכתית יש כאן שהרי הרבנות הראשית היא שקובעת את התנאים להסמכתם של הגופים הללו ומפקחת עליהם.
באשר למתן האפשרות לנשים לגשת לבחינות שנועדו לבחון יידע בהלכה העניין לכאורה שונה.
מכבר נפסק שנשים פטורות ממצוות לימוד תורה שכן התורה קובעת "ולימדתם אותם את בניכם", בניכם ולא בנותיכם. אנו מוצאים אף מקורות שמביטים בעין רעה על לימוד תורה לבנות והתלמוד אף קובע, כי: "כל המלמד את בתו תורה כאילו לומדה תפלות". מאז חלה התפתחות במעמדה של האישה וביחס ללימוד תורה על ידה.
אין הדעת נוחה מהתערבותו של בית משפט אזרחי בנושאים הלכתיים. אלא שהרבנות מבקשת לאחוז את החבל בשני קצותיו
החפץ חיים, גדול הפוסקים במזרח אירופה, קבע: "מצווה רבה ללמדן תנ"ך ומוסרי חז"ל כגון מסכת אבות ומנורת המאור וכיוצא בזה, כדי שיתחזקו באמונת תורתינו הקדושה, שאם לא כן - קיים חשש גדול שיסורו מדרך ה' ויעברו על כל יסודות הדת, חס ושלום".
והרב שמואל ארקיוולטי אף קבע: "הנשים אשר נדב ליבן אותנה לקרבה אל המלאכה, מלאכת ה', מצד בחירתן בטוב במה שהוא טוב, הן הנה תעלינה בהר ה', תשכונה במקום קדשו, כי נשי מופת הנה, ועל חכמי דורן להדרן לאדרן לחזק ידיהם לאמץ זרועותיהן וכו'. עשי והצליחי, ומן השמים יסייעוך!".
פרופ' אשר מעוזלמעשה גם הרבנות הראשית לא חלקה על פסק-הדין של בג"ץ. בהחלטתה ציינה, כי המועצה תמנה ועדה ייעודית שתנסח קריטריונים ברורים לכל תחומי הבחינות וההסמכה, והוסיפה , כי מטרת הבחינות היא בחינת ידע תורני בלבד ואינן מקנות כשלעצמן זכאות להסמכה.
ובכל זאת אין הדעת נוחה מהתערבותו של בית משפט אזרחי בנושאים הלכתיים. אלא שהרבנות מבקשת לאחוז את החבל בשני קצותיו. מצד אחד היא מבססת את סמכותה על החוק האזרחי ומצד שני מבקשת למנוע מבית המשפט לפקח על יישומו של החוק. בהיותה גוף שפועל מכוח חוק אזרחי כפופה הרבנות הראשית ממילא לפיקוחו של בית המשפט הגבוה לצדק. אם היא חפצה להשתחרר מפיקוח זה תואיל לוותר על משענת החוק. או אז לא יתערב בית-המשפט בהחלטותיה כשם שהוא אינו מתערב בהחלטותיהם של כלל הגופים הרבניים וופי הכשרות שאינם פועלים מכוח חוק הכנסת.
הכותב הוא סגן נשיא כבוד של האגודה הבינלאומית לחירות דתית
