עבור אופק אנג'ל (23) מבת ים, אתרי "יד 2" או ה"מרקט פלייס" של פייסבוק הפכו לזירות ציד של קורבנות תמימים. בעורמה רבה, ויחד עם שותפים, הוא הצליח לגרום להם למסור לשליח מטעמו את המוצר שחשבו שמכרו לו - אייפון 16 חדש, שעוני יוקרה של רולקס, מחשבים ומוצרים יקרים אחרים. מהר מאוד, הם גילו שהמסרונים שקיבלו על העברה בנקאית היו מזויפים - חרף העובדה שנשלחו בשרשור הודעות ה-SMS השגרתיות מהבנק.
ג'ואי הראל, שעוני הרולקס והרכוש שעקץ אנג'ל
אנג'ל, שהיה נקי מעבר פלילי, בנה פרופילים "פיקטיביים" בפלטפורמות הסחר הפופולריות, והמציא לעצמו שמות: איתי בן דוד, מרדכי בן חיים, שמעון לוי, עומרי סבח ועוד. כך, במשך חצי שנה, הוא "עקץ" להערכת המשטרה פריטים בשווי של כמיליון שקל - עד שחוקרי מחלק פשיעה מקוונת של יחידת ההונאות במשטרת מחוז המרכז, עצרו את החגיגה. שווי הפריטים שצוינו בכתב האישום עומד על 665,720 שקלים, כשחלק מקורבנות העוקץ עדיין לא אותרו כדי להשיב להם את שנגזל מהם. בנוסף, ביום המעצר לפני כחודש נתפס בביתו מזומן בשווי כחצי מיליון שקלים.
בחנות סלולר באזור המרכז נתפסו מכשירי סלולר רבים שהבעלים נהג לפי החשד לרכוש מאנג'ל ולמכור אצלו בחנות. בפרשה נעצרו עוד שלושה חשודים שבינתיים שוחררו, אך חוקרי יחידת ההונאות אומרים כי צפויים כתבי אישום נוספים בפרשה.
שעוני רולקס עם תעודה
מפקד יחידת ההונאות של מחוז מרכז, רפ"ק ליאור גרכט, אמר כי הוא ואנשיו היו "מאושרים" להחזיר לקורבנות את האמונה ש"יש מדינת חוק, וגם אם זאת עבירת מרמה קטנה יחסית של גניבת מכשיר סלולרי - יש משטרה שתחקור ותביא את העבריינים לדין".
פרקליטות מחוז תל אביב הגישה נגד אנג'ל כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שבו מפורטים 106 אירועי עוקץ מצידו. מבחינתו, זה היה "כסף קל", עד שאפילו הוא עצמו נדהם לא פעם מהקלות שבה קיבל השליח מטעמו פריטים יקרים שאנשים הציעו למכירה ברשת. היו אלה אייפונים מדגם 15 או 16, שעוני יוקרה, כרטיסים להופעות ועוד. בלפחות שני אירועים שונים הוא וחבריו אף התחזו לאישה שהציעה שירותי זנות, קבעו פגישה עם אדם אחר, ואז סחטו אותו בסכומים של אלפי שקלים. אם לא ישלם את דמי השתיקה, איימו, הם יפיצו לקרוביו ומכריו את ההתכתבויות שבהן נחשפו מעלליו.
לפי כתב האישום - שמייחס לאנג'ל קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, התחזות לאדם אחר, איומים וסחיטה באיומים - במהלך אחת מחקירותיו נפל אנג'ל קורבן לתרגיל משטרתי, והודה שהוא עמד בראש תוכנית ההונאה. בין השאר, הוקלט אומר "אני הראש, לימדתי אותם את העבודה", ואף חשף פרטים מוכמנים - שהובילו את השוטרים אל בעל חנות הסלולר, שקנה ממנו מכשירי טלפון שעקץ. בחקירה עלה גם כי בהונאה מעורב אדם נוסף - שקיבל את הכינוי "הפצחן", שהיה אחראי על שליחת ההודעות המזויפות כביכול מהבנק - ואליו המשטרה עדיין לא הגיעה. תפקידו היה לשלוח את הודעות העברת הכסף מהבנק, שנחזו לאותנטיות, ולדברי השוטרים "היו זהות אחד לאחד להודעות של הבנק".
בסך הכול תפסו השוטרים אצל אנג'ל 50 מכשירי טלפון בשווי של אלפי שקלים כל אחד, חמישה אייפדים, עשרה מחשבי מק, שישה קורקינטים ושישה שעוני רולקס - שכל אחד בשווי עשרות אלפי שקלים, עם תעודת מקוריות של החברה. בנוסף, נתפסו אצלו גם מטבעות זהב.
התובע מפרקליטות מחוז תל אביב, עו"ד מיכאל כהן, אמר כי אנג'ל היה "בעל תפקיד בכיר בהיררכיה העבריינית שפעלה במסגרת מתוחכמת ומאורגנת נגד יותר מ-100 קורבנות".
כך זוהתה התופעה
חוקרת הפשיעה המקוונת, רס"מ לירז אשכנזי, סיפרה שאחד הקורבנות אמר לה שמכר את האייפון כדי לקנות טבעת נישואים לחברתו. רס"ב רועי ברם שעובד עימה מספר כי בתחילת השבוע הגיע אליו אדם שנחשף דרך התקשורת לפרשה, וביקש לנסות ולזהות בין שעוני הרולקס שנתפסו גם את השעון שלו - ששוויו 30 אלף שקלים. השעון לא נמצא. "הבחור אמר שאם לא היה לו צו 8 למילואים באותו ערב, הוא היה יותר מרוכז ולא היה נופל בפח", אומר ברם.
חוקרי יחידת ההונאות של משטרת מחוז המרכז יושבים בקומה השלישית בבניין משטרת רחובות. בשנת 2021 הוקם מיחלק פשיעה מקוונת ביחידת ההונאות, שעד אז טיפלה בעיקר ברמאים ונוכלים שעבדו בשיטות הישנות ופחות ברשת. ראש מחלק הפשיעה המקוונת, רפ"ק ג'ואי הראל, אומר כי מבחינתו "האינטרנט הפך לזירת פשע לכל דבר". אם בעבר שודד היה נכנס עם כובע גרב ואקדח לסניף בנק, מעביר לפקידה פתק עם דרישה "את הכסף", ואז נמלט עם כמה עשרות אלפי שקלים במקרה הטוב - תוך שהוא מסתכן בעונש של עד 20 שנות מאסר - היום ניתן "לעשות קופה" גדולה בהרבה, בסיכון נמוך משמעותית. לכן, חוקרי היחידה שפוגשים מדי יום את קורבנות המרמה ברשתות חושבים שהגיע הזמן להרים את רף הענישה, ולקטלג את העבירות הללו כפשע חמור שדינו שנים ארוכות בבית סוהר - כדי לייצר הרתעה.
"סגרנו על 4,000 שקל. הוא ביקש כתובת ואמר ששולח אליי מונית, ולא התעורר אצלי חשד למרות שהוא לחץ לקדם את המכירה. גם אמרתי לעצמי שיש לי את הטלפון שלו, וגם שוחחנו אז שמעתי את הקול שלו"
רפ"ק ג'ואי מספר שכחלק משגרת העבודה של חוקרי הפשיעה המקוונת, החוקרים נדרשים לעבור על כל התלונות שמתקבלות - כדי לנסות ולזהות מגמות ותופעות. "אם מדובר באירוע בודד, הוא נשאר לתחנת משטרה", אומר ג'ואי. כך, בחודש יוני 2024 חוקר במחלק נתקל בתלונה שבה זיהה דפוס פעולה מתוחכם: פרופיל שפנה לאדם שפרסם ברשת מוצר למכירה, עבר להתכתב איתו בוואטסאפ - ואחרי שסגר איתו מחיר שלח נהג מונית לכתובת כדי לאסוף את הפריט. במקביל, התקבלה בטלפון של המוכר הודעת SMS בשרשור ההודעות הקיים של הבנק, ובו נכתב שההעברה הבנקאית בוצעה. זמן קצר לאחר מכן, כשהמוכר לא ראה את הכסף בחשבון, הוא הבין שנפל קורבן לעקיצה - כשהמוצר כבר לא בידיו.
לדברי רפ"ק ג'ואי, בשלב זה התחילו החוקרים למשוך אליהם תלונות שתיארו דפוס פעולה דומה מכל רחבי הארץ. "זאת עבודה סיזיפית קשה", הוא מסביר. במקביל, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים של היחידה, החלו החוקרים לבדוק את זהות הדמות שעומד מאחורי הפרופילים הפיקטיביים - שכללו גם התחזות לאחרים ולעסקים, וגניבת זהויות. בחלק מהמקרים, למשל, הקונה פשוט גנב זהות של חייל שאיבד את החוגר. ככל שהחקירה התקדמה, החוקרים סגרו על צעיר מבת ים העונה לשם אופק אנג'ל, שאינו בעל עבר פלילי.
"רמאים ברשת משתמשים בעשרות אם לא מאות כרטיסי סים שהם מחליפים בכל פעם מחדש", אומר רפ"ק ג'ואי. "הם מעולם לא יגיעו בעצמם למפגש הקנייה והמכירה. במקרה שלנו, אנג'ל שלח נהגי מוניות תמימים שמבחינתם עשו נסיעה שגרתית של איסוף חבילה. בנוסף, הוא מעולם לא התקשר דרך הטלפון, תמיד דרך הוואטסאפ או בהתכתבות. אבל למרות שרמאים חושבים שהם לא משאירים עקבות אם משתמשים בפרופיל פיקטיבי ובכרטיסי סים שאין להם אבא ואמא, יש לנו יכולת טכנולוגית להגיע אליהם".
"הוא איים עליי"
ט', עובד הייטק מתל אביב שנפל לעוקץ, מעיד על עצמו שהוא לא "הטיפוס הקלאסי" שייפול בפח. הוא, כמו רבים אחרים, ידע אמנם שניתן לשלוח הודעות SMS שנחזות לבנק או לכל גוף אחר - אך לא ידע שניתן לשלוח אותן כך שיגיעו ישירות לשרשור ההודעות המקורי של הבנק, וכך נפל. "היה כתוב 'לקוח יקר, בוצעה העברה לחשבונך בסך 4,000 שקלים. חשבונך יזוכה בתחילת יום העסקים. חשוב לדעת כי הוראה זאת סופית ואינה ניתנת לביטול'. אבל בדיעבד, היו גם כמה סימנים מחשידים".
ט' בן ה-35 משחזר: "קיבלתי טלפון מהעבודה והצעתי את האייפון 16 שלי למכירה במרקט פלייס ב-5,000 שקלים. הוא התקשר, עברנו להתכתב בוואטספ וסגרנו על 4,000. הוא ביקש כתובת ואמר ששולח אליי מונית, אני הייתי להוט למכור אז קפצתי מהעבודה הביתה. לא התעורר אצלי חשד למרות שהוא לחץ לקדם את המכירה. גם אמרתי לעצמי שמקסימום יש לי את הטלפון שלו, וגם שוחחנו אז שמעתי את הקול שלו".
איש ההייטק הגיע לנקודת המפגש עם נהג המונית, וידא שקיבל הודעת SMS שמבשרת על הכנסת הכסף - והעביר את האייפון הלאה, אחרי שאיפס את המכשיר לבקשתו של הקונה. בדיעבד, כשראה שלא נכנס כסף לחשבון, הבין שנפל בפח. הוא פנה אל אנג'ל, שמצידו אמר לו שהחליט להחזיר לו את המכשיר, ודרש שלפני שיעשה את זה - ט' ישיב לו את הכסף שבכלל לא קיבל.
"בשלב הזה הוא כבר התחיל לאיים עליי שלא אטריד אותו, שהוא יודע איפה אשתי ושיהיה לי בלגן", מוסיף ט' בכעס. לפתע, בשיחה איתו, ניסה אנג'ל - רגע אחרי שעקץ אותו - להציג את עצמו כקורבן של ט'. "אני יכול להתמודד עם עוקץ של 4,000 שקלים, אבל הייתה לי תחושת חמיצות איך נפלתי קורבן. איך נתתי את האייפון לנהג בלי לוודא שהכסף פיזית אצלי בחשבון? למה לא דיברתי עם הבנק?".
הוא הגיש תלונה מקוונת בינואר השנה, ושכח ממנה. "שחררתי את זה", הוא אומר. "לא באמת האמנתי שיחקרו". אלא שלפני שלושה שבועות קיבל לפתע שיחת טלפון מחוקרת משטרה. "היא סיפרה שעצרו חשוד בעוקץ שלי, וביקשו שאשלח להם את ההתכתבויות שלי איתו", הוא אומר. "הפעם הייתי חשדן, ובדקתי את המספר שממנו הגיעה השיחה - והוא באמת היה שייך למשטרה".
"הטלפון אולי הלך כפרה, אבל הייתה לי תחושה של נחת שבכל זאת אנחנו עדיין מדינת חוק והבחור הזה יבוא על עונשו", אומר ט'. "אני בכל מקרה לא מתכוון לוותר, ואם לא אקבל חזרה את הטלפון - לפחות אתבע אותו בתביעה אזרחית. אסור לוותר לפושעים".
סנגורו של אנג'ל, עו"ד זאב אלוני, מסר: "נמתין לקבל כל חומרי החקירה ונגיב בבית המשפט לכל המיוחס למרשי".
כך תיזהרו מנוכלים ברשת
- לא להסתפק בשיחות וואטספ: לנהל שיחה רגילה מהקו הסלולרי לפני המכירה. אם בכל זאת מנהלים שיחה דרך הוואטספ, שלא ניתן להקליט כמו בשיחה רגילה, לבקש לעבור לשיחת וידאו מול האדם בצד השני.
- להעביר את הפריט למכירה באופן פיזי, מול הקונה עצמו. אם בכל זאת נשלח שליח לאסוף, לדרוש ממנו כסף מזומן בעת מסירת המוצר. אפשר גם בביט או פייבוקס - אך לאשר את קבלת הכסף לפני העברת המוצר, כדי לוודא שהכול תקין.
- לא להסתפק בהודעת SMS שמקבלים לשרשור של הבנק שבו קיבלת הודעות רבות בעבר. סיפור העוקץ שבו מואשם אנג'ל חשף שניתן בדרך מסוימת להשחיל הודעה לתוך השרשור, שנחזית לאותנטית. לכן, יש לבדוק שלא ניתן לבטל את העברת הכסף, ושהוא הופקד בחשבון הבנק דרך האפליקציה - או בשיחה לפקיד או למוקד.
- לחקור את פרופיל הפייסבוק של הרוכש: לבדוק כמה חברים יש לו ומי הם, לבחון האם הפרופיל פעיל ומעלה פוסטים, ולראות האם יש לו תמונות עם המשפחה, או למשל ממסיבות וטיולים?
- לקבוע את לוח הזמנים של המכירה בעצמכם: לא להיכנס למניפולציות של הקונה, שמפעיל לחץ לסיים מהר את העסקה.
- להיזהר מהצעות מחיר לא הגיוניות, או מדרישות חריגות לתשלום.
מטעם פייסבוק נמסר: "אם אתם רואים משהו שאתם חושבים שהוא הונאה, עליכם להימנע מתקשורת עם הקונה או המוכר ולדווח על החשד להונאה. אם אתם רואים סימנים לפעילות חשודה, בטלו מיד את העסקה, דווחו על המודעה או על האדם והתקשרו לרשויות המקומיות במידת הצורך. כדי לשמור על הבטיחות שלכם, מומלץ לעיין בטיפים כאן".
מיד2 נמסר בתגובה: "לצערנו, תופעת ההונאות קיימת באתרים בארץ ובעולם.לכן, יד2 נוקטת במספר דרכים כדי להזהיר ולהגדיל את המודעות להונאות, ולהסביר את דרכי ההתגוננות. גולשי האתר נחשפים לאזהרות כבר בשלב פרסום המודעה, ובנוסף מופיעה להם תזכורת באזור האישי באתר ובאפליקציית yad2.כל זאת במטרה להמשיך ולשמור על סביבה בטוחה ואמינה עבור הגולשים.
"לצד זאת, ובכדי להגביר את רמת האמינות- יד2 מציעה שירותי ולידציה בתשלום למוכרים באתר - שירות הכולל בדיקה מקיפה של המוצר ושל אמינות המוכר. כמו כן, יד2 מפצירה במשתמשים לנקוט צעדי זהירות אישית. זכרו כי בכל מקרה של חשד ניתן לפנות למוקד שירות הלקוחות שלנו בווצטאפ 03-5522222 שעובד בימי חול 16:00-09:00".
פורסם לראשונה: 14:11, 12.04.25
