ליאור דוקרקאר (33), גננת מירוחם, ולירוי בן שושן (34) מאשדוד סחרו בסם מסוכן במשקל של כחצי קילוגרם למטרת רווח כלכלי. כך מתואר בכתב אישום שהוגש היום (חמישי) נגד השניים לבית המשפט המחוזי בלוד. בבקשה להאריך את מעצרם של הגננת דוקרקאר ובן שושן צוין כי "מעשי הנאשמים מלמדים על מסוכנותם לציבור".
לפי כתב האישום, שהוגש על-ידי עו"ד אלירן אשכנזי מפרקליטות מחוז מרכז, בסוף החודש שעבר תיאמו הנאשמים להיפגש לצורך עסקת סמים. דוקרקאר נסעה ברכב מגבעת זאב לבית דגן וברשותה שקית קרטון שהכילה שלוש שקיות עם סם מסוג פארא-מתילמתקאתינון במשקל 467.17 גרם.
עם הגעת הגננת לבית דגן, התקרב לעברה בן שושן עם רכבו. דוקרקאר ירדה מרכבה, מסרה לו את שקית הקרטון, ובתמורה קיבלה שקית שהכיל 20,800 שקלים במזומן. השניים הואשמו בסחר בסם מסוכן ובהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.
לפי הבקשה של הפרקליטות להאריך את מעצר השניים עד תום ההליכים, המשטרה הצליחה להשיג סרטונים ממצלמת הרכב של בן שושן, שבהם הוא תיעד בין היתר את המפגש שלו עם הגננת. "מהסרטונים ניתן ללמוד כי הנאשם המתין במקום הסמוך למקום המפגש, וסמוך למקום הגעתה של הנאשמת, נסע מרחק קצר עד למפגש עימה, תוך שעצר את רכבו ליד רכבה". בסרטונים נשמעת הגננת שואלת: "להביא לו את זה?", ובן שושן השיב: "כן, כסף שלו".
עוד עלה בסרטונים ממצלמת הרכב של הנאשם, כי הוא נשמע משוחח רבות על עניינים הקשורים בסמים. במהלך השיחות נשמעים משפטים כגון: "דווקא הוא קיבל את המרקם היותר איכותי, הקריסטלי. כמובן שזה אותו ברום ואותו מקום ואותו חומרים ואותה הדבקה ואותה פלטה". עוד נשמע הנאשם אומר: "זה לקוח שאני לא מכיר, שעל סמך כלום החליט שהפלטה לא טובה. אם היית לוקח את זה לעוד חמש (כך במקור. ר"ר) לקוחות, היית רואה שאני צודק. פלטה פצצה, החומר פצצה".
במהלך שיחה שבה נשאל בן שושן "כמה אתה מעיף עכשיו, סתם, מי שירצה 200, 300, מה-100, כמה אתה עושה לו?", והנאשם משיב: "עושה לו 120". עוד הוא אמר בשיחה: "זה מה שמגיע מהודו, מאוד קשה להביא אותו, את האורגינל. מי שנוגע בזה לא עובר לשום קטמין אחר. זהו, זה הקטמין הכי טוב שיש לו. קח את הגבוה, הכי טוב שיש. ככה, אתה יודע שאתה נותן להם את האקסטה יותר יקר. זה קטמין של הפרצופים".
לפי הפרקליטות, בחקירותיה מסרה הגננת כי ביצעה שליחות לאחר שנכנסה לקבוצת טלגרם בשם "שליחויות מפה לשם", כאשר קיבלה הנחיות מאנשי קשר לאסוף את השקית מתחנת אוטובוס. בהמשך היא מסרה את השקית לנאשם, שאותו היא זיהתה בעימות ביניהם, וקיבלה ממנו שקית כסף שאותה הייתה אמורה להניח בתיבת דואר שלגביה לא קיבלה פרטים. דוקרקאר טענה בחקירותיה כי סברה שבשקית שמסרה והייתה סגורה יש שעונים מזויפים.
