"ביום שני הוא חזר לצבא - וביום שלישי נהרג", סיפרה אמו של רס"ם (במיל') עפר יונג, שנהרג אתמול מירי המחבל במחסום תייסיר שבצפון השומרון, בשבעה בתל אביב. "הוא הספיק לצאת לחופשה מקסימה של שלושה ימים עם דנה אשתו ועם הילדים. הם חזרו מאושרים", אמרה.
3 צפייה בגלריה
משפחתו של עפר יונג ז"ל בשבעה בתל אביב
משפחתו של עפר יונג ז"ל בשבעה בתל אביב
משפחתו של עפר בשבעה בתל אביב
(צילום: טל שחר)
3 צפייה בגלריה
עפר יונג ז"ל
עפר יונג ז"ל
עפר יונג ז"ל
(צילום: אתר צה"ל)
עפר גדל בחיפה והתגורר בתל אביב עם אשתו, עו"ד דנה מאיר יונג, ושני ילדיהם, אורי ואיתן. הוא הותיר אחריו גם שני הורים, חורחה וסלייה, ושתי אחיות, מירב והדס.
אמו סלייה הוסיפה: "הוא היה ילד מאוד חכם. בכל יום הולדת ביקש רק לגו וכל המשפחה הייתה עושה מגבית כדי לקנות לו לגו חדש. בסוף הוא יצא מהנדס. הוא גם התאמן בג'ודו מכיתה א' והיה בנבחרת של הטכניון. הוא תמיד היה מוקף חברים, הם היו חלק מהבית שלו.
"הוא תמיד חייך ותמיד היה שלו. עפר חתם על כרטיס אדי, ואני רוצה שמשהו ממנו יציל אחרים, המחשבה שחלק ממנו יכול לעזור לאחרים ניחמה אותי. שלא יהיה כולו מתחת לאדמה. חלק ממנו יכול לחיות ולעזור למישהו אחר לחיות. כואב לי רק שהילדים שלו יגדלו בלי אבא", אמרה.
על הפיגוע שבו נפל אמרה אמו כי "הוא אף פעם לא ברח מאחריות, תמיד עזר לחברים שלו. ככה הוא גם הלך. הוא סיפר שקראו לפלוגה שלו שוב למילואים וחלק לא הגיעו, אבל כששאלו אותו 'למה אתה לא נשאר עם דנה והילדים?', הוא אמר: 'אם קוראים לי למדינה - אני בא'. הוא ראה שחבר שלו נפל, הוא רוצה להכניס אותו פנימה כדי שיוכלו לטפל בו, ואז ירו גם בו. הוא לא פחד מכלום. לימדנו אותו שצריך לעזור לחברים שלו וזה מה שהוא עשה, הוא לא רצה להיות גיבור".
אביו של עפר, חורחה, תיאר את אהבתו של בנו למכבי חיפה. "הוא מאוד אהב כדורגל, בכל הזדמנות שיכולנו היינו יחד, גם בעולם טסנו לראות כדורגל. זה היה דבר גדול בחיים שלו. בדרבי האחרון הוא אפילו יצא מהצבא לחופשה קצרה. את הצעיף של מכבי חיפה השארתי על הקבר שלו. חוץ מדנה והילדים - מכבי חיפה זו האהבה השנייה שלו. אסור היה ללבוש בבית אדום או צהוב. הוא היה פנאטי, אבל בחן".
3 צפייה בגלריה
דנה אשתו של עפר יונג ז"ל ומירב אחותו עם איתן הבן
דנה אשתו של עפר יונג ז"ל ומירב אחותו עם איתן הבן
אלמנתו דנה, אחותו מירב ובנו איתן
(צילום: טל שחר)
הלווייתו של עפר בקריית שאול
(צילום: מיקי שמידט)

דנה, אלמנתו ואם ילדיו, סיפרה כי "אני זוכרת את תחילת הקשר, היו פעמים שלא הבנתי למה הוא כל כך נחמד. אנשים אהבו אותו, הוא היה כל כך מפייס. הוא תמיד חשב על אחרים לפני עצמו. זה בא לידי ביטוי גם במוות שלו, הוא הראשון שהלך לטפל בחבר שלו".
היא הוסיפה כי השיחה האחרונה הייתה ביום שני, בערב לפני הפיגוע: "דיברנו בשיחת וידאו. אורי לא נרדם, הוא היה ער מלא שעות אז התקשרתי לעפר שידבר איתו. הוא מיד ענה ב'יפה שלי', ואז דיבר קצת עם אורי. הם נתנו נשיקה בווידאו, לא ציפיתי שזאת תהיה השיחה האחרונה. הילד שלנו איתן דומה לו נורא, קופי. יש לו את העיניים של עפר. תמיד כשהוא היה במילואים הייתי צוחקת שיש לי את עפר בבית כי איתן איתי. מלחיץ אותי לחשוב שהוא יגדל ויראה כמוהו. הוא השאיר לי שני אוצרות. הוא יחסר לי בהכל", אמרה.
אחותו מירב שיתפה: "הוא היה גאון. בגיל שנתיים הוא כבר היה מגלה כללים מדעיים, הוא ידע מה היא מהירות האור כבר בגן. מגיל אפס הוא היה מדען. מהכיתה לקחו אותו ישר ללמוד בטכניון. אני מרגישה צורך להדגיש שהוא היה חריג בגאונותו. הוא יחסר לי בדברים קטנים. אם יש משהו בעבודה שלי, איזה תרגיל שאני צריכה לעושת מדי פעם שכולל איזה חישוב מתמטי, אני שולחת לו והוא עונה לי מיד מה התשובות. יחסר לי להתקשר אליו ושהוא ירגיע אותי. הוא הכניס אותי לפרופורציות".
אחותו השנייה, הדס, סיפרה כי ב-7 באוקטובר 2023 עפר מיהר לצאת לשטח. "ב-11 בבוקר הוא כבר היה על מדים. רק כמה ימים לפני הם גילו שדנה בהריון שני. הוא נלחם כי זה מה שהיה צריך, הוא נפל בשביל החטופים והמשפחות שלהם. האירוע שהוא נפל בו היה מלא בנתינה בשביל האחר, הוא הלך להחזיר את חברו צביקה שהיה פצוע. הוא לא היה גיבור, חבר שלו היה צריך עזרה והוא עזר. זה מה שלימדו אותנו. זו המהות שלו. סגירת המעגל תהיה רק כשהחטופים יחזרו, כשחברים שלו יפסיקו ליפול במלחמה. בשביל זה הוא המשיך להגיע למילואים", אמרה.