עלאם פארס, בן 32 מהכפר חורפיש שבצפון, נהרג אתמול (שני) לאחר שנפל מגובה רב במהלך טיפוס הרים מורכב בגבול שבין שווייץ לאיטליה. פארס, מהנדס בחברת הייטק מובילה, בוגר הטכניון ויוצא יחידה מובחרת בצה"ל, היה מטפס הרים מקצועי ומנוסה מאוד שבילה שנים רבות בתחום וטיפס על הפסגות המאתגרות ביותר בעולם בארצות הברית, באיטליה ובשוויץ.
זהר פארס, דודו סיפר היום בריאיון לאולפן ynet על נסיבות מותו של אחיינו. "ביום רביעי הוא יצא לטיול בשווייץ יחד עם בן זוג מבלארוס. כשהגיעו לשיא הגובה הוא אמר שהגיע בשלום והוא מתחיל את הדרך חזרה למטה".
ראיון אולפן עם זהר פארס
(צילום: ליאור שרון)
פארס שיתף כי במשך כמה שעות לא הצליחו ליצור איתו קשר והבינו שכנראה קרה לו משהו. "חבר טוב שלו מהיישוב ניסה כמה פעמים. הוא הזעיק צוות חילוץ. כמה עדים שהיו במקום סיפרו שראו שני אנשים נופלים בגלל מפולת סלעים שהייתה". הוא הוסיף כי השותף מבלרוס נהרג גם הוא ושהחילוץ לקח כארבע שעות וכלל מסוקים
כרגע, בני המשפחה נמצאים בקשר עם משרד החוץ: "סיימנו את התהליך של הדגימות בשביל לאמת שזה באמת הוא, כי לא משחררים את הגופה כל עוד אין התאמה של דגימות של DNA. ומקווים שבימים הקרובים יגיע אלינו".
פארס דיבר על אהבתו של אחיינו לטיפוס הרים: "זה התחביב שלו, הוא טיפס על יותר מ-40 הרים בשוויץ, אוסטריה, צרפת וארצות הברית. הוא תמיד אמר 'הסוף שלי כנראה שיהיה באחד ההרים', הוא שיתף בסרטון כמה שעות לפני ואמר 'אני הולך על השיא גובה, אם לא אם לא תצליחו לדבר איתי, תבואו בקיץ לחלץ אותי' וחייך".
דוד נוסף של עלאם, האני פארס, סיפר גם הוא בריאיון ל-ynet על דמותו של אחיינו, שהיה רחוק מלהיות מטפס חסר אחריות. "עלאם מטפס הרים מקצועי, הוא המון שנים בתחום. הוא יוצא יחידה מובחרת בצה"ל, מהנדס בחברת אמריקן אלקטרוניקס ובוגר הטכניון. הוא היה בן אדם משכמו ומעלה. זה לא חובבן, הוא מטפס במקומות הכי מורכבים - היה בארצות הברית כמה פעמים, היה בשווייץ, בכל האלפים, באיטליה. עבורו, הטיפוס הזה לא היה משהו חריג. הוא היה אמור לחזור הביתה בשלום, זה לא ההר הכי מסוכן שהוא טיפס עליו בחיים שלו".
האני שחזר את הטיפוס המשותף שלו עם עלאם רק לפני חודש וחצי בשאמוני שבצרפת, מקום שנחשב לאחד מאתרי הטיפוס המאתגרים בעולם. "לפני חודש וחצי הייתי איתו באיזה טיפוס בשאמוני בצרפת. ההר שם היה הכי גבוה והכי מסוכן. הוא אמר לי 'תחכה לי יומיים למטה', וכשסיים אמר לי 'אתה משוחרר'. הוא ירד אחרי זה בצורה מקצועית ואחראית. ההר שהוא טיפס עליו עכשיו, היה מסוכן טיפה, אבל הוא ידע איך להתמודד עם דברים כאלה. זה פשוט בלתי נתפס".
בדבריו, תיאר האני את שרשרת הדיווח ואת הדקות הקריטיות שבהן התברר כי עלאם נקלע למצוקה. המטפסים באזורים אלו נוהגים להשאיר איש קשר בארץ או בשטח כדי לעקוב אחר התקדמותם. "בדרך כלל, שמישהו מתחיל לטפס במקומות כאלה, הוא משאיר לו איש קשר בארץ או שם, בן אדם שהוא נותן לו אותות שהוא נמצא וקיים, ואם צריך שיחלץ אותו".
הרי האלפים בשווייץ
(צילום: AFP, POLICE CANTONALE VALAISANNE)
האני ציין כי לעלאם היה חבר ששימש כאיש הקשר שלו בשטח. "עלאם נתן לו אות חיים בשעה שתיים בצהריים. חבר שלו שלח לו הודעה, ראה שהגיעו שני סימונים (V בווטסאפ), והבין שהוא בסדר והוא בדרך. הוא הניח שעלאם לא עונה לו כי הוא מתעכב טיפה בגלל שלג או אילוצי מסגרת זמן בדרך למטה".
אולם, ככל שחלפו השעות, החשש הלך וגבר. "בסביבות השעה ארבע אחר הצהריים החבר כבר לא הצליח ליצור איתו קשר בכלל. מכיוון שעבר חלון הזמן, החבר מיד הזעיק את צוות החילוץ. כל מי שמטפס להר הזה עושה ביטוח חילוץ מקומי שם, חוץ מהביטוח שעושים בארץ. צוותי החילוץ יצאו מיד לדרך, ואחרי שעתיים של סריקות הם מצאו שתי גופות שעונות לתיאור של המטפסים".
לדברי המשפחה כאמור, לצידו של עלאם נמצא מטפס נוסף, אזרח בלארוס, שעל גופתו נמצא דרכון. עלאם עצמו נמצא ללא מסמכים מזהים, דבר המורח את זמן הזיהוי הפורמלי ומגביר את הכאב של המשפחה בארץ, הממתינה לבשורה הרשמית. המשפחה עמדה לקראת תקופה מאושרת בחייה, שכן עלאם התארס לאחרונה ועמד להתחתן בשנה הקרובה: "רצה לקבוע מועד לחתונה בקרוב. עכשיו אנחנו מדברים על הלוויה", אמר הדוד.
איבתסאם פארס בכנסת
(צילום: ערוץ הכנסת)
משפחתו של עלאם מוכרת היטב באזור הצפון ובמדינה כולה. אימו, אבתסאם מכונה "האמא של החיילים", לאחר שמאז פרוץ אירועי 7 באוקטובר בישלה ללא הפסקה עבור אלפי הלוחמים שהגיעו לשרת בגבול הצפון. כעת, הבית שהיה סמל לנתינה ולחיים, הפך לבית אבלים. בריאיון שנתנה בערוץ הכנסת לפני שנתיים אמרה: "אני לא אתן שחיילים ישארו רעבים. אם אתה לא מגיע, אני הלילה לא ישנה בלילה. אז אני יורדת למטה מתחילה להכין להם אוכל.
"החיילים הגיעו, הכנתי להם תה. ישבנו והכרנו", המשיכה. "התקשרו אליי בלילה, אחרי שכיביתי אורות, ושאלו אותי אם אנחנו פתוחים. בהתחלה לא הבנתי שזה חייל, אמרתי לו כבר סגורים אבל אני יכולה לעזור לך. הוא אמר לי 'כן, אנחנו חיילים פה בכביש הראשי לוקחים סמבוסק, אבל יש כמה חבר'ה שלא יכולים לאכול בגלל שזה לא כשר. ראינו בגוגל שאת כשרה ואת קרובה'. אמרתי 'כן בטח תגיעו, אני מחכה לכם'".
