הביטוח הלאומי דרש מאלמנה להציג אסמכתאות בנוגע לכך שישבה שבעה על בעלה המנוח, ולהבהיר האם נשאה בהוצאות השבעה - במסגרת הליך להוכחת זכאותה למענק שארים. בביטוח הלאומי אומרים כי מדובר בטעות אנוש נקודתית, כחלק מהליך שהתנהל ברובו המוחלט על פי הנהלים וכנדרש על פי חוק, ושהמקרה הנדון עדיין בבדיקה.
גאיה רוגע-בכר (29) התאלמנה מבעלה אוהד (30) לפני כתשעה חודשים, כחודש לאחר נישואיהם. על פי החוק, אלמנה ללא ילדים שגילה פחות מ-40 זכאית במקרה כזה למענק שארים - סכום חד-פעמי של כמה עשרות אלפי שקלים - רק במקרה שבני הזוג היו נשואים או מוכרים כידועים בציבור במשך שנה לפחות.
גאיה ואוהד לא נרשמו כידועים בציבור, אך ניתן להכיר במעמד זה בדיעבד, ולשם כך נדרשים בני הזוג שנותרו להמציא מסמכים שונים המעידים על קיומו של משק בית משותף, ״כתוצאה מחיי משפחה ומערכת יחסים אינטימית, קשירת גורל ורצון לחיות יחדיו, ולא מתוך צורך אישי, נוחות או כדאיות כלכלית״ - כך לפי הגדרה המופיעה באתר הביטוח הלאומי.
רוגע-בכר סיפרה ל-ynet כי החלה בהליך ההכרה כמה חודשים לאחר מותו הפתאומי של אוהד כתוצאה ממפרצת שהתגלתה במהלך אשפוז בבית החולים, לאחר שחש ברע. היא כבר ידעה שלא תהיה זכאית לקצבה חודשית בשל גילה הצעיר ומכיוון שאין לה ילדים, אך רצתה להוכיח את זכאותה לגמלה החד-פעמית - זאת מכיוון שבני הזוג הכירו כבר לפני עשור (״הכרנו ב-2015, בצבא״, היא אומרת), והתגוררו יחד במשך שנים לפני נישואיהם.
השניים התארסו בחודש אוקטובר 2023, רגע לפני המלחמה, והתחתנו כעבור כשנה, זמן קצר לאחר סבב מילואים ארוך של גאיה. ״לכולם היה ברור שנתחתן, ושזה רק עניין של טיימינג״, היא אומרת. "שיהיה ברור - אני מעדיפה לאהוב ולהיות בעלת משפחה על כל שקל שבעולם, אבל ידעתי שהסכום הזה ייתן לי רגע של נחת, לטפל בנפש שלי", מדגישה רוגע-בכר.
לבקשת הזכאות שלה מהביטוח הלאומי היא צירפה מסמכים רלוונטיים ובהם חוזי שכירות מ-2018, 2019, 2020 ו-2024, תמונות המעידות על חייהם המשותפים ומספרי טלפון של בעלי דירות בעבר ובהווה. בביטוח הלאומי ביקשו ממנה אסמכתאות נוספות כגון הסכם ממון, צוואה, מסמכים המעידים על תשלום משכנתא וקבלות המעידות על רכישות משותפות.
״מי כותב צוואה בגיל 30?״, היא תוהה, ״מי קונה דירה בגיל 30? על אילו רכישות משותפות מדובר - את הולכת לאיקאה ומבקשת קבלה משותפת? כל מה שהיה לנו זה שקל בשקל שחסכנו יחד. איפה יש תרחיש לרמאות?״.
רוגע-בכר הסבירה לביטוח הלאומי כי כל אלה אינם בנמצא בשל נסיבות חייהם כזוג צעיר נטול נכסים, ובמקביל סיפקה מסמכים אחרים - דוגמת חתימה משותפת על טופסי מחיר למשתכן, תמונות זוגיות לאורך השנים וכרטיסי טיסה משותפים. ״איזה ׳שותפים׳ גרים שבע שנים בדירת שני חדרים וטסים לחו״ל ביחד?״, היא תוהה, ״שלחתי אפילו תמונה שלי חופפת לאוהד את הראש בכיור בבית חולים, צירפתי כל מה שהיה לי״.
במסגרת התכתובות המבקשות להשלים מסמכים שונים, התקבלה לפני כעשרה ימים השאלה בנוגע להשתתפותה בשבעה, ובקשה להציג אסמכתאות על ההשתפות בהוצאות השבעה, כמו גם הוכחה לכך ששמה הופיע במודעת האבל.
״בהתחלה אמרתי לעצמי שאחפש את מודעת האבל״, היא אומרת, ״אבל זה עשה לי רע על הלב והכניס אותי להתקף חרדה. כל בקשה כזאת לוקחת את ההתקדמות שאני עושה (בתהליך האבל על אוהד - ש״ק) ועוצרת אותה. מי שואל אלמנה אם היא ישבה שבעה על בעלה, ואיך אפשר לתת אסמכתא על שבעה? הרי הקונספט הוא שהאבלים לא הולכים למכולת, בשביל זה יש מנחמים. השאלה ׳האם ישבת שבעה׳ מכוונת נטו למקום הרגשי - האם התאבלתי. מה זה ייתן?״.
רוגע-בכר מדגישה שאין בלבה על עצם תהליך הוכחת החיים המשותפים. ״אני מבינה שצריך לבחון כל מקרה לגופו, מחשש לשרלטנים. אבל יש דרך לבחון בלי ׳להיכנס לתחתונים׳ בצורה כזאת. תסתכלו לי בעיניים - על מי נראה לכם שאני עובדת? אף אדם לא צריך לקבל כזה יחס״.
מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "גאיה ביקשה להיות מוכרת כידועה בציבור בדיעבד, לאחר שבן זוגה נפטר, ולהחשיב את תקופת טרום הנישואים שלהם כמוכרים רשמית כידועים בציבור כדי לקבל קצבה. לצערנו, לפעמים הרגש והכאב מתנגשים עם נוסח החוק והפסיקה שמחייבים אותנו לבדוק פרמטרים מסוימים. על פי החוק, זוגיות אינה שווה למעמד ידועים בציבור או נישואים. כדי לסייע לגאיה בכל זאת, יצאו מספר מכתבים בנושא על מנת לנסות ולהיאחז במשהו שיכול לעזור לנו - לעזור לה. אחד המכתבים נוסח באופן עצמאי, שגוי ובניגוד לנהלים ועל כך אנו מצטערים".
