אנחנו רגילים להסתכל על מה שקורה בארה"ב ולהשוות אלינו. בתרבות הצריכה, הבילוי, הטרנדים, הכלכלה ואפילו הביטחון. לא סתם אומרים שאנחנו הכוכב ה-51 בדגל האמריקאי. לכן, אי אפשר שלא להסתכל אחורנית, אל היום שאחרי מלחמת וייטנאם ברחבי ארה״ב.
תמונות של אלפי חיילים, מותשים, אחרי שנים של קרבות קשים מאוד, אבודים בחלל, מבושמים מאלכוהול וסמים ברחובות הערים הגדולות, היו מחזה שבשגרה בימים שאחרי המלחמה ההיא. אנשים ראו את הגיבורים שלהם שנלחמו עד הרגע האחרון מותשים ומרוקנים נפשית בכל פינה, סובלים מפוסט טראומה של מאות האירועים שהם חוו במלחמה - ולא יודעים איך לטפל בזה.
לקחו הרבה שנים עד שארה"ב הבינה והפנימה את הפוסט טראומה הקרבית שממנה סובלים עשרות אלפי חיילים שחזרו מהקרב. מאז יצאו מאות מחקרים אקדמיים, תכניות ממשלתיות לטיפול ומניעה של פוסט טראומה. עוד ארוכה הדרך, אך כיום חייל אמריקאי שחוזר משדה הקרב מקבל מעטפת תמיכה רחבה. נכון, השמיכה תמיד קצרה, החייל הבודד שלא יודע מה מגיע לו עלול למצוא את עצמו בתחתית הבור. אבל הרוב המוחלט עטוף ומטופל.
לצערי הרב, תמונות של חיילים משוחררים מותשים אחרי שנים של קרבות, אבודים בחלל, עוד עלולות להציף את הרחובות בישראל - אם לא נדע לטפל בזה היום. אגף השיקום במשרד הביטחון, יחד עם ארגון נכי צה"ל וצה"ל, עובדים מאוד קשה כדי למצוא פתרונות ולהעניק מעטפת רחבה ככל הניתן לחיילים שחוזרים מהקרב. הן דרך סדנאות העיבוד, תכנית עמית שמציעה פתרונות לטיפול רגשי ופיזי, הכרה מהירה לאלו הזקוקים לכך ותמיכה כלכלית במקרה הצורך. אבל זה לא רק עליהם, זה על כל אחד ואחת מאיתנו החובה להושיט יד.
ועדיין, למרות כל זאת – למעלה מ-30 ישראלים, גיבורים, לקחו את חייהם מאז 7 באוקטובר - כי הנפש שלהם לא הצליחה להכיל את מה שחוו. חלקם רק בשבועיים האחרונים. צעירים שחזרו מהקרבות בגופם, אך נפשם נשארה בלב עזה.
כמי שחווה את הקרבות בעזה, נפצע קשה ומתמודד יום יום בגוף ובנפש, אני מבקש מהציבור הישראלי – תסתכלו עליהם ותראו אותנו. תסתכלו לצדדים, לחברים, לאחים, לבני הדודים, לכל מי שחוזר מהקרב. גם אם הוא לא היה ראשון בחזית – אולי הוא חווה את זה באופן מהותי. הנפש נסדקת ולא תמיד אנחנו רואים את זה עד שלפעמים זה מאוחר מדי.
אגף השיקום מציע את קו התמיכה נפש אחת 8944* – גם אני השתמשתי בו לא פעם ברגעי משבר. זאת לא בושה. זאת זכות לבקש עזרה
תסתכלו ותראו את זה שממעט לצאת מהחדר או מהבית, זה שהחליף, כמה עבודות מאז שחזר מהקרב, או החבר מהעבודה שנשאר לעבוד מהבית כי הוא לא מרגיש טוב. תסתכלו עליהם. תעצרו. תנסו לדבר. תציעו להם לגשת למישהו, גם באופן אנונימי. אגף השיקום מציע את קו התמיכה נפש אחת 8944* – גם אני השתמשתי בו לא פעם ברגעי משבר. זאת לא בושה. זאת זכות לבקש עזרה.
הסנדהרין השכילו לבטא זאת באופן מדויק: לפיכך נברא אדם יחידי בעולם, ללמד שכל המאבד נפש אחת, מעלים עליו כאילו איבד עולם מלא; וכל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא.
עומרי ניסים ארנטל הוא סמנכ"ל לקוחות עסקיים DNA smart PR, פצוע קשה ממלחמת "חרבות ברזל"
