שמה של אשת ראש הממשלה שרה נתניהו (66) בהקשר פלילי או התנהגותי עלה בשנים האחרונות כמה פעמים, עוד בטרם הוראתם אמש (יום חמישי) של היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה לפתוח נגדה בחקירה, עקב הטענות שהועלו סביב התנהלותה בתחקיר "עובדה". החשד כעת: הטרדת עדת המפתח בתיק 1000 ("פרשת המתנות") הדס קליין. אלו כל הפרשיות הקודמות שאליהן נקשר שמה של אשת ראש הממשלה:
פרשת ההובלות והמתנות
הפרשה נחשפה ב"ידיעות אחרונות" בשנת 1999, בעת כהונתו הראשונה של בנימין נתניהו כראש ממשלה. בדוח מיוחד שחיברו היועץ המשפטי לממשלה דאז אליקים רובינשטיין ופרקליטת המדינה דאז עדנה ארבל, נקבע כי נתניהו קיבל יותר מאלף מתנות בתקופת כהונתו. ערכן הכספי של חלק מהמתנות היה קטן, אך כמה מהן היו בעלות ערך כספי משמעותי.
לפי חומר הראיות, המתנות שקיבל נתניהו בעת היותו ראש ממשלה הועברו ברובן, על-פי דרישתה של שרה במהלך תקופת הכהונה, לבית ראש הממשלה. כמה מהמתנות הוצגו בבית ראש הממשלה, בעוד חלקן הגדול נארזו בפיקוחה של שרה ונשמרו בחדר בבית. עם עזיבת נתניהו את המעון הרשמי לאחר הבחירות בשנת 1999, נלקחו כל המתנות והושמו במחסן אשר הועמד על-ידי המדינה לרשות משפחת נתניהו לאחסון חפציה האישיים, עד להתארגנותה בדירתה החדשה. מדובר בכ-700 מתנות שערכן נאמד באלפי שקלים.
החשד שעלה בהקשר זה היה כי המתנות נלקחו מבית ראש הממשלה לצרכים פרטיים, ולא לצורך הצגתן בלשכה שהועמדה לטובת נתניהו. החשד עלה לא רק בשל עצם הוצאת פריטים רבים מבית ראש הממשלה והעברתם למחסן שבו אוחסנו גם חפצים אישיים של משפחת נתניהו - בנוסף לדרך הקפדנית שבה נארזה כל מתנה, שלא העידה על העברה ראשונית או זמנית. במוקד החקירה עמד גם הקבלן אבנר עמדי, שטען כי רעיית ראש הממשלה ניסתה לטשטש את זהות המתנות השייכות למדינה. לפי החשד, הייתה כוונה לנטילת המתנות בניגוד לחוק ולנהלים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו תוקף את התקשורת
(צילום: דוברות רה"מ)
במסגרת החיפושים שנערכו לא אותרו כל המתנות שהיה ידוע כי נתניהו קיבל במסגרת תפקידו כראש ממשלה. כ-100 מתנות יקרות לא אותרו, בעוד שרה נתניהו הכחישה כל ניסיון לטשטוש זהות המתנות. לפי גרסת נתניהו ורעייתו, כל המתנות הועברו למחסן לצורך מיון, במטרה להציג אותן בלשכת הקבע שתועמד לרשותו. הם ציינו גם כי המחסן שבו אוחסנו המתנות שייך למדינה ולכן העברתן אליו לא מעידה על כך שהרכוש הועבר לחזקתם.
החשדות נגד שרה התמקדו ראשית בניסיון לקבלת דבר במרמה, שכן עקב אי-היותה עובדת ציבור, סעיף מרמה והפרת האמונים לא חל עליה. התיק נגדה נסגר מחוסר ראיות מספיקות, אף על פי שחלקה בפרשה היה לכאורה גדול במסכת המעשים והמחדלים שבה דובר.
פרשת המעונות והארוחות ("תיק החמגשיות")
פרשת הארוחות עסקה בהזמנת ארוחות רבות למעון ראש הממשלה. החשד בפרשה זו התעורר במסגרת תביעה של אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה, מני נפתלי, נגד משרד ראש הממשלה, שבה טען כי במהלך שלוש שנים, החל מ-2010, בעת שבני הזוג נתניהו הזמינו אורחים, נרשם כי מדובר באורחים מחוץ לישראל, כך שנוצר מצב שבו המדינה ספגה הוצאות נוספות של מאות שקלים על כל מנה, משום שהתקציב לאירוח אורחים מחו"ל גבוה מהתקציב המקביל לאורחים מקומיים.
בספטמבר 2017 הודיע היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט כי החקירה העלתה חשדות שלפיהם שרה נתניהו וסמנכ"ל מבצעים ונכסים במשרד ראש הממשלה, עזרא סיידוף, יצרו מצג שווא שלפיו באותן שנים לא הועסקה מבשלת בבית ראש הממשלה. כתוצאה מכך, על-פי החשד, השניים הזמינו למעון ראש הממשלה ארוחות בשווי של כ-359 אלף שקלים. סיידוף נחשד גם כי הזמין שפים לבישול ארוחות לאורחים פרטיים וזייף חשבוניות. בני הזוג נתניהו הכחישו כל קשר לחשבוניות, וטענו כי נפתלי אחראי לאותן הזמנות.
החשמלאי, הרהיטים והמטפלת הסיעודית
בפברואר 2015 פרסם מבקר המדינה דאז יוסף שפירא דוח אשר עסק בהוצאות הכספיות של בני הזוג נתניהו במעונות ראש הממשלה בקיסריה ובירושלים. מהדוח עלה שהחשמלאי אבי פחימה הועסק בבית משפחת נתניהו בקיסריה בניגוד לנהלים. נכתב שם שבשנת 2009, ביקשה משפחת נתניהו למנות את פחימה לחשמלאי של המעון בקיסריה, אך ועדה הקובעת את תקציב מעון ראש הממשלה פסלה את מועמדותו בשל קשריו המוקדמים עם משפחת נתניהו, וכן עקב היותו חבר במרכז הליכוד. על אף זאת, פחימה הועסק תוך מצג שווא באמצעות חברה אחרת, זולה יותר, שזכתה במכרז והודיעה כי הוא ישמש כקבלן משנה שלה. בפועל, קבע המבקר, פחימה שימש כקבלן הראשי.
ב-12 ביוני 2014 נחשף ב"ידיעות אחרונות" שמבקר המדינה דאז יוסף שפירא העביר מידע ליועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה וינשטיין, שלפיו משפחת נתניהו לקחה לביתה הפרטי בקיסריה ריהוט שנרכש מכספי המדינה עבור מעונו הרשמי של ראש הממשלה בירושלים. לפי הפרסום, הסמנכ"ל במשרד ראש הממשלה סיידוף הורה לעובדים לרכוש ריהוט חדש, זהה לריהוט שנמצא בווילה הפרטית של בני הזוג נתניהו בקיסריה. לאחר שהריהוט הגיע למעון ראש הממשלה, הועבר הריהוט החדש לקיסריה. הריהוט הישן מקיסריה הועבר למעון ראש הממשלה בירושלים.
משרד ראש הממשלה הגיב אז כי נתניהו מנהל ישיבות עבודה הן בקיסריה והן בירושלים. לפי התגובה, גם אילו נרכשה מערכת ריהוט גן חדשה לשימוש בקיסריה לתקופת כהונת ראש הממשלה, היה הדבר בהתאם לנוהל שאושר על-ידי משרד המשפטים.
במהלך עדותו של נפתלי בשנת 2015, נטען גם ששרה נתניהו שכרה מטפלת סיעודית לאביה, תוך שהיא מגלגלת את ההוצאות על מעון ראש הממשלה. ארבע שנים קודם לכן פורסם שהמטפלת פוטרה, אחרי שהתלוננה על אלימות מצד שרה נגדה. נתניהו ואחרים בסביבתם טענו מנגד שהמטפלת הפכה אגרסיבית אחרי שהתקבלו תלונות על טיפולה. בשנת 2016 התיק הועבר לאחר תום חקירה לפרקליטות ופורסם שהמשטרה המליצה להעמיד לדין את שרה נתניהו, עם אחרים. בספטמבר 2017 הודיע מנדלבליט על סגירת התיק נגד שרה נתניהו בעניין המטפלת וריהוט הגן.
עוד תיק שנסגר, ההרשעה בפרשת המעונות
ב-20 בפברואר 2018 פורסם כי יועץ התקשורת של משפחת נתניהו דאז ניר חפץ נחשד בכך שהציע לשופטת הילה גרסטל את מינויה לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה, אם תתחייב לסגור את התיק של שרה נתניהו בפרשת המעונות. חפץ הכחיש את הטענות נגדו. ראש הממשלה נתניהו אמר כי מעולם לא הוצע לו רעיון כזה על-ידי חפץ, ושהוא גם לא ביקש מעולם מחפץ להציע הצעה כזאת. באוקטובר 2018 המליצה המשטרה לסגור את התיק מחוסר תשתית ראייתית לביצוע העבירות.
ב-21 ביוני 2018 הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד שרה נתניהו בגין קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומרמה והפרת אמונים בפרשת המעונות. לפי כתב האישום, נתניהו הורתה לעובדי מעון ראש הממשלה להזמין ארוחות ממסעדות שף בשווי של כ-360 אלף שקל, בתקופה שבין ספטמבר 2010 למרץ 2013, בניגוד לנהלים האוסרים על הזמנת ארוחות מבחוץ כאשר מועסקת במעון מבשלת. לצד שרה נתניהו הואשם גם סיידוף, בגין קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים ועבירות של זיוף.
בתום הליך גישור פלילי, הוסכם ב-2019 על הסדר טיעון שבמסגרתו הוגש נגד שרה נתניהו כתב אישום מתוקן שייחס לה קבלת ארוחות מוכנות עבורה ועבור בני משפחתה ואורחיהם בסכום של 175 אלף שקל. בעקבות כך שרה נתניהו הורשעה בפלילים בסעיף של ניצול בתחבולה של טעות הזולת ללא מרמה. הוטל עליה אז לשלם פיצוי לקופת המדינה בסך 45 אלף שקל בתוספת קנס בסך 10,000 שקל. גם עם סיידוף נחתם הסדר טיעון, שלפיו הוא הורשע בשלוש עבירות של קבלת דבר תוך ניצול מכוון של טעות הזולת, ונגזרו עליו מאסר על-תנאי, 150 שעות שירות לתועלת הציבור וקנס בסך 10,000 שקל.
