יש קשר ישיר בין אי-לקיחת האחריות של רה"מ נתניהו על אירועי 7 באוקטובר ומה שקדם לכך, לעקשנות שלו שלא להגיע לעסקת חטופים. נתניהו כנראה לא מבין שגודל המחיר כגודל המחדל. אבל איך אדם יקבל על עצמו את המחיר שהוא מחויב לשלם על מעשיו, אם הוא לא מכיר באחריותו עליהם? הכל מתחיל משם. נתניהו מחפש את הדרך הקלה והזולה לשלם על מחדל קשה מאוד ויקר - מחדל שהוא שותף לו יחד עם צה"ל וכל מערכת ביטחון.
על טעויות קטנות משלמים בקטנה, ועל טעויות גדולות משלמים ביוקר. כל ילד קטן מכיר את "תג המחיר" הזה בחיים. נכון, לא נעים לקבל עונש, לא נעים לשלם מחיר כבד שברור שלא הייתה כוונה רעה, אבל אין מה לעשות. אנחנו צריכים לשלם את המחיר, כבד ומתסכל ככל שיהיה, כדאי שהאחים שלנו יחזרו הביתה. אבל רה"מ נתניהו לא מכיר בכלל הזה של החיים, או לפחות עושה את עצמו כזה. כמו ילד קטן הוא מחפש קיצורי דרך או הקלות שהוא יודע שאינם רלוונטיות, אז מדוע למשוך את הזמן כל-כך הרבה זמן?
פישלנו בענק בשבעה באוקטובר, רבותי. לא שמרנו על האנשים שלנו בעוטף עזה וערי הדרום. השדות היפים שבין ישובי עוטף עזה לגבול הרצועה הפכו לאוטוסטרדה של חטיפות מהבתים של האזרחים אל תוך מנהרות החמאס, הלוך חזור, על גבי טוק-טוקים וטנדרים. יאללה, תעמיסו כמה שיותר אזרחים, כמו כבשים, על הארגז מאחורה. תעשו מה שבא לכם, כל מה שעולה במוח המעוות שלכם. ואיש לא היה שם כדי לעצור את הטירוף הזה, ואיש לא נקט צעדים מקדימים כדי שדבר איום שכזה יבלם בזמן.
עכשיו, כשהחטופים שלנו נמקים במנהרות, הם מחפשים דרכים קלות לחלץ אותם משם. באיזה עולם חיים שם בקואליצה של נתניהו? הכל מתחיל מזה שהם לא לוקחים אחריות על המעשים שלהם
ועכשיו, כשהחטופים שלנו נמקים במנהרות, הם מחפשים דרכים קלות לחלץ אותם משם. באיזה עולם חיים שם בקואליצה של נתניהו? הכל מתחיל מזה שהם לא לוקחים אחריות על המעשים שלהם. מי שלוקח אחריות על מעשיו, מבין שגם אין לו ברירה אלא לשלם על מה שהוא עשה. זה עניין של בגרות ואנושיות גם יחד. אין להם, לא זה ולא זה.
מחיר העסקה הכבד, מתסכל, כואב. נו מה, בוודאי. מי רוצה בכלל לשלם אותו, ונכון - אין צדק בעולם. זה לא מגיע לנו. לא אנחנו פתחנו במלחמה. כל הטענות של מתנגדי העסקה נכונות ומובנות. אבל בסופו של יום, צריך להסתכל למציאות בעיניים, וגם כשהיא לא נעימה ולא צודקת, לפעמים אין ברירה. ערך חיי אדם הוא מעל הכל, וזעקת החופש של החטופים עולה מהמנהרות.

ההתבטאות של רה"מ על כך ש"לא קרה בכלום בעין השלושה" למרות שארבעה אזרחים נרצחו שם מעידה על רמת הנתק שלו. איך ידע מה קרה בעין השלושה אם לניר עוז, קילומטר וחצי בערך משם, הוא לא מגיע? כנראה שגם לסבלם של החטופים הוא לא ממש מודע. רה"מ נתניהו מספר לעצמו סיפורים יפים, שנוח לו להאמין בהם, אלא שהבעיה הכי קשה וכואבת- אנחנו השחקנים בסיפור הזה, שחיים את המציאות כפי שהיא, ולא דרך עיניו של המספר.