בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר היום (חמישי) את עונשיהם של חמישה בני משפחה מרהט, שהיו מעורבים לפני כשנתיים בחטיפת קרובתם בת ה-17 ובניסיון לרצוח אותה. העונש הכבד ביותר נגזר על אחד מאחיה של הקורבן - 17 שנות מאסר. הצעירה ניצלה לאחר שהעמידה פני מתה כשהאח דקר אותה, ולאחר מכן הזעיקה עזרה. בגזר הדין צוין כי "מעבר לחומרת המעשים, יש לייחס חומרה יתרה למניע - רצון להעניש את המתלוננת על כך שעזבה את הבית וניהלה אורח חיים שאינו מקובל בעיני משפחתה".
בכתב האישום, שהוגש על-ידי פרקליטות מחוז דרום, צוין כי אחיה של הנערה החליטו לרצוח אותה לאחר שעזבה את בית הוריה ואורח חייה נגד את אופן החיים השבטי המסורתי. הנערה נהגה לשוחח עם בנים, השתמשה באינסטגרם, מרדה ולא התנהגה כ"מצופה" ממנה.
בתגובה לכך, הנערה חוותה אלימות ואיומים מצד בני משפחתה. כמה ימים לפני חטיפתה וניסיון הרצח, היא עזבה את ביתה ועברה להתגורר עם חברתה בבאר שבע. משפחתה ניסתה לגלות היכן היא מתגוררת, לאחד מאחיה היא סיפרה מדוע עזבה את הבית, והוא בתגובה אמר לה: "היום תהיה מלחמה".
שניים מאחיה של הצעירה, הנאשמים המרכזיים, חטפו אותה, לקחו ממנה את הטלפון הנייד והסיעו אותה לשמורת פורה בסמוך לבית קמה. עם הגעת האחים למקום, עזבו את הזירה שניים מבני הדודים שסייעו להם. האחים הוציאו את הנערה מהרכב, דרכו על פניה, ואחד מהם דקר אותה כמה פעמים בצווארה. לאחר מכן נותר האח השני לוודא כי היא מתה, אז עצמה המתלוננת את עיניה והעמידה פני מתה. לאחר שהנאשמים עזבו, הנערה זחלה פצועה ומדממת לעבר הכניסה לשמורה, שם פגשה עובר אורח שהזעיק את כוחות ההצלה. היא פונתה לבית החולים סורוקה, וקיבלה טיפול מציל חיים.
השופטים גילת שלו, איתי ברסלר-גונן ופאני גילת, הרשיעו את שני האחים ובן דוד שהיה נוכח בזמן הדקירה בעבירות של ניסיון רצח, חטיפה לשם רצח או סחיטה וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות. שני הנאשמים הנוספים הורשעו בעבירת חטיפה. עו"ד אירה ויימן-קוריקון, נציגת הפרקליטות, טענה כי לנוכח הנסיבות החריגות של חטיפת קטינה בת משפחה, תוך אלימות קשה, השפלה והתעללות, וניסיון רצח שנכשל אך ורק בזכות מזל ותושייתה של המתלוננת, יש להחמיר עימם.
התובעת הדגישה עוד כי מדובר בתופעה פסולה של פגיעה בנשים על-ידי בני משפחתן, מתוך תפיסה אלימה וקיצונית של סדר חברתי ומשפחתי נוקשה שאינו סובל התנהלות הנתפסת "לא ראויה", כאשר האלימות שנקטו כלל הנאשמים לא הייתה כלי להשגת מטרה אלא המטרה עצמה.
בתסקיר נפגעת העבירה עלה כי הצעירה עדיין חווה יום-יום את השלכות הטראומה. בריאותה הנפשית התערערה והיא התנתקה ממעגלי התמיכה הקרובים לה. כעת היא לבדה, ללא תמיכה רגשית, וחייה נחלקים ל"לפני" ו"אחרי", שמאופיין בכאב, פחד ובדידות.
בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות, וקבע, מעבר לחומרת המעשים, כי אין כל ערך של "כיבוד המשפחה" במעשים אלה, אלא ביטוי לחוסר כבוד מוחלט לחיי אדם, לשלילת אישיותה והאוטונומיה של המתלוננת, ולפריקת כל רסן. עוד צוין כי נקבע בפסיקה שלעבירות אלימות המבוצעות כלפי נשים שבבסיסן עומדים דפוסים ותפיסות מעוותות של השפלה, דיכוי והכנעה על רקע מגדרי, נודעת חומרה יתרה ויש להוקיען, לשרשו ולמגרן.
על האח הדוקר נגזרו כאמור 17 שנות מאסר. על האח השני שעודד ווידא כי אחותה כבר "אינה בין החיים" נגזרו 16 שנות מאסר. על בן הדוד שנכח באירוע הדקירה נגזרו 15 שנות מאסר. על שני בני דודים נוספים, שסייעו בחטיפת המתלוננת והבאתה לשמורת פורה, נגזרו 52 ו-46 חודשי מאסר. כל המורשעים יפצו את הקורבן בסכומים שנעים עד 50 אלף שקלים.
