בשבועות האחרונים גוברות הטענות נגד עיריית בני ברק מצד הורים במוסדות חינוך ממלכתיים בעיר, מגני ילדים ועד בתי ספר. הורים לילדי מבקשי מקלט שלומדים בגנים העירוניים בבני ברק מדווחים על מפגעי תברואה חמורים והיעדר תחזוקה בסיסית, בעוד שהורים מבית ספר דתי-ממלכתי טוענים כי העירייה ניכסה שטחים מבית ספר ותיק בן יותר מ-60 שנה - לטובת מבני דת.
2 צפייה בגלריה
״זה לא נראה כמו גן ילדים, אפילו לא מקום של חיות״. תיעוד מגן הילדים
(צילום: סעיף 27א לפי זכויות יוצרים)
הורי הילדים בגנים המדוברים מתארים הזנחה רבה: אשפה בכניסה לגן, גדר קרועה, נזילות מצינורות, דשא סינתטי בלוי ואף מכרסמים שחדרו למבנים. לטענתם, למרות פניות חוזרות, העירייה טענה כי מדובר בגנים פרטיים - אף שהגנים רשומים באתר העירייה כגנים עירוניים.
ברקת, אב לילדה מהגן, סיפר: ״זה לא נראה כמו גן של ילדים, זה לא נראה אפילו כמו מקום של חיות. הכול מלוכלך, מלא חול, צינורות דולפים. זה מפחיד מבחינת הבריאות של הילדים״. לדבריו, התשובות שההורים מקבלים אינן מספקות: ״הגננות אומרות שזה עניין של העירייה, העירייה אומרת שזה גן פרטי. באחת הפעמים אמרו לנו שאם אנחנו רוצים ניקיון - אנחנו ההורים צריכים לנקות״.
הורה נוסף, א׳, סיפר: ״הבד על הגדר התפרק, עלולים להיכנס עכברושים. הדשא ישן, העירייה לא מנקה. בכניסה יש פחי אשפה של בית הספר שלא נעולים, וכל השכנים זורקים שם זבל״. לטענתו, חסרות בגן מצלמות כנדרש בחוק, וגם בנושא האוכל יש בעיות: ״הילדים אומרים שאכלו לחם עם קטשופ - זה לא תקין״.
ארגון א.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים), שמלווה את ההורים, מסר כי ״העירייה מתנערת מאחריותה לערימות האשפה, ומתעלמת מן הפניות הרבות שהופנו אליה על ידי הורי הגן ועל ידנו. מצופה היה שבבני ברק שמירה על ניקיון וכבוד הגר תהיה ערך בסיסי״.
מעיריית בני ברק נמסר כי החברה שביצעה עד לאחרונה את שירותי האחזקה בגני הילדים סיימה את החוזה מול העירייה, ״מאחר שהעירייה לא הייתה מרוצה מרמת התפקוד ומהעבודה שנעשתה בפועל״. בעירייה ציינו כי נכנסה לתפקיד חברת אחזקה חדשה, ״ובתקופה האחרונה היא מבצעת מעבר יסודי בגנים העירוניים, גן אחר גן, כדי לאתר ליקויים, לתקן ולשפר״. בעירייה הוסיפו כי הם מקווים שגם בגנים נושא הפנייה יתבצעו עבודות שדרוג ואחזקה בתקופה הקרובה.
"לקחו מבית הספר - ובנו כולל ובית מדרש"
במקביל, הורים בבית הספר "סגולה", אחד מבתי הספר הממלכתיים הוותיקים בעיר, טוענים כי העירייה ניכסה שטחים שהיו שייכים למוסד החינוכי, כולל אולם הספורט, והקימה עליהם כולל ובית מדרש.
רחמים, אחד ההורים, סיפר: ״העירייה לקחה את אולם הספורט שלנו ובנתה עליו כולל. פה כולל, שם בית כנסת, וכבר לא נשאר מקום לבית הספר להתקיים. מפלים את הציבור הלא-חרדי לרעה״. לדבריו, לילדים לא נותר כמעט שטח בחצר שבו יוכלו לשחק: ״זה בית ספר שקיים יותר מ-60 שנה, והוא נדחק לפינה ככל שהעיר נהיית חרדית יותר. אין לילדים איפה לשחק״.
הוא אמר כי לפני כחודש התקיימה פגישה בין מנהל בית הספר לראש העיר, שהבטיח לטפל בליקויים ״לאלתר״, אך לדבריו דבר לא נעשה: ״ההנהלה עושה מעל ומעבר, אבל הידיים כבולות. העירייה מבטיחה ולא מטפלת״. רחמים ציין כי גם שטחיו של בית ספר סמוך צומצם בשנים האחרונות לטובת מבנים אחרים.
בעיריית בני ברק דוחים את הטענות, ומבהירים כי ״הנהלת העיר פועלת ותמשיך לפעול לטיפול בכלל צרכי בית ספר ׳סגולה׳ בדומה לכל מוסדות החינוך בעיר, ללא אפליה וללא הבחנה בין מגזרים״.
בעירייה ציינו כי לפני כשבועיים נפגש מנהל המוסד, עמוס מימון, עם ראש העיר ועם מנהל מינהל החינוך הרב משה רוזנטל. בפגישה התבקש מנהל בית הספר להציג ״רשימת בקשות כוללת ומסודרת״, לצורך בניית תוכנית עבודה לטיפול בליקויים. בעירייה מסרו כי הרשימה התקבלה וכי ״הנושאים נמצאים כעת בטיפול מקצועי של גורמי מינהל החינוך״.
לגבי טענות האפליה, בעירייה אמרו כי ״ההיפך הוא הנכון״. לטענתם, ״מערך החינוך הממלכתי והממ"ד בעיר מתפרס כיום על עשרות דונמים, כאשר רוב התלמידים כלל אינם תושבי העיר״. העירייה הוסיפה כי בעיר מתגוררים עשרות אלפי תלמידים חסרי מבני חינוך תקניים, ולכן היא נאלצת לשכור מבנים פרטיים בעלות של עשרות מיליוני שקלים בשנה, ״תוך קושי תכנוני הולך וגובר״.
