איש העסקים ממוצא לבנוני מסעד בולוס הוצג כאיש מפתח בקמפיין של טראמפ לנשיאות, הקול הערבי התלהב, ובצד הישראלי היו אף מי שחששו שהוא "ישפיע לרעה" על הנשיא דרך קשריו המשפחתיים. בכל זאת, מדובר בחותן בתו. בולוס הגיע לוושינגטון עם הבטחות גדולות ותארים נוצצים, אך לפי תחקיר חדש של אתר "פוליטיקו", במציאות הוא נדחק לשוליים, נותר מתוסכל, מבודד ועורר לא מעט מבוכה לממשל.
3 צפייה בגלריה
מסעד בולוס (במרכז) עם יו"ר בית הנבחרים מייקל ג'ונסון וחברת הקונגרס הרפובליקנית ליסה מקליין
(צילום: AP)
מסעד, אביו של מייקל בולוס הנשוי לטיפאני טראמפ (וצפוי להפוך בקרוב לסב לצד הנשיא האמריקני), נחשב לאחד הכוחות המרכזיים מאחורי קבוצת "ערבים-אמריקנים למען טראמפ" - גוף שתמך בנשיא במהלך הקמפיין והיה מהגורמים שתרמו להישגיו בקרב קולות מהקהילה הערבית בארה"ב. בעקבות דבריו של טראמפ על הפיכת עזה לריביירה וגירוש הפלסטינים, הודיעה הקבוצה על שינוי שמה ל"ערבים-אמריקנים למען שלום", בניסיון להתרחק מהנשיא. אבל בולוס, מצידו, נותר בתפקידו הרשמי שקיבל כצ'ופר מיד עם כניסת טראמפ לבית הלבן: יועץ מיוחד לנשיא לענייני המזרח התיכון ואפריקה.
הוא הסתובב במסדרונות וושינגטון בתחושת חשיבות עצמית - אך לפי הדיווח ב"פוליטיקו", נדמה שהוא היה היחיד שהרגיש כך. גורמים בממשל תיארו כיצד בולוס נתקל שוב ושוב בדחייה, הודר מדיונים רגישים, ונשאר הרחק מצירי קבלת ההחלטות המרכזיים. למרות כרטיסי ביקור מרשימים עם טייטלים מוגזמים, פגישות בלתי מתואמות עם נשיאים ודיפלומטים, וראיונות בהם הציג עצמו כשחקן משפיע בזירה המזרח-תיכונית - בפועל, תפקידו נותר שולי.
גורמים בבית הלבן אמרו כי מינויו של בולוס נועד להיות יותר סמל מאשר מהות. "התפקיד היה יותר סמלי, אבל הוא לא ידע את זה", אמר אחד מהם. "כולם ידעו את זה חוץ ממנו". לפי הדיווח, כרטיסי הביקור שחילק כללו את הלוגו של מחלקת המדינה ואת הכיתוב "יועץ בכיר לנשיא", ללא אזכור להגבלות התפקיד או להכפפתו למחלקת אפריקה, מה שתרם לבלבול גם בקרב דיפלומטים וגורמים זרים שפגשו בו. בפועל בולוס פעל שוב ושוב מעבר לגבולות תפקידו — גם כשהובהר לו במפורש שאין לו מנדט לכך.
לפי הדיווח, יחסיו עם אנשי הממשל החלו להתערער עקב מה שכונה שם "פרילנסינג מדיני": ראיונות תקשורתיים שלא אושרו, בהם בולוס טען כי הוא הדמות המרכזית בעיצוב המדיניות האמריקנית כלפי לבנון; פגישות לא מתואמות עם גורמים דיפלומטיים, כמו זו עם נשיא ניגריה בפריז, שפורסמה בתקשורת לפני שנודע עליה למחלקת המדינה; וריאיון לערוץ ערבי בו ערער על ההכרה האמריקנית בריבונות מרוקו על סהרה המערבית — עמדה שסתרה מהלך מרכזי מתקופת טראמפ שנועד להוביל לנורמליזציה בין מרוקו לישראל, ועוררה זעם רב ברבאט.
לאחר הסערה, ניסה בולוס למזער נזקים ופרסם פוסט ברשת X, בו הדגיש כי שר החוץ מרקו רוביו "אישר באופן חד-משמעי" את תמיכת ארה"ב בריבונות מרוקו על סהרה המערבית — תיקון פומבי שנועד להרגיע את השותפה האסטרטגית.
בנוסף לבלבול שגרם מול בנות ברית במזרח התיכון, גורמים אמריקנים הביעו גם חשש מקשריו החברתיים והפוליטיים בלבנון. לפי "פוליטיקו", בולוס מקורב לדמויות בממסד הנוצרי בלבנון, בהן גם סולימאן פרנג'יה — שהיה המועמד המועדף על חיזבאללה לנשיאות. על רקע זה, התרחקותו מטיפול בענייני המזרח התיכון הייתה לא רק עניין בירוקרטי, אלא גם ביטוי לחשש אסטרטגי.
התרופפות מעמדו התגברה לאחר כתבה ב"ניו יורק טיימס", שחשפה כי במשך שנים בולוס הטעה את הציבור לגבי מקור עושרו. בתחקיר של "פוליטיקו" מצוטטים גורמים שטוענים שבולוס "מברבר יותר מדי", ומציג עצמו בקביעות כמי שמחזיק בסמכויות שאין לו. אחדים מהם תיארו מקרים שבהם דיבר פומבית על מדיניות כלפי סוריה או לבנון - נושאים שאינם בתחום אחריותו - וגרם לבלבול בזירה הבינלאומית. "זה יצר בעיה", אמר גורם בכיר בממשל.
באירוע שנראה כמו סמל ליחסיו המידרדרים עם לשכת הנשיא, הגיע בולוס בתחילת אפריל לבסיס אנדרוז — נמל התעופה הצבאי הרשמי שממנו ממריאות טיסות הנשיא והבכירים — כדי לצאת לטיסה מדינית לאפריקה. הוא המתין שעות, עד שקיבל שיחת טלפון ממנהלת לשכת טראמפ, סוזי וויילס, שבישרה לו כי לא יאושר לו להשתמש במטוס צבאי. 'אין מטוס, קנה כרטיס לבד', נאמר לו בצורה עדינה. הוא נאלץ לקצץ בתחנות, לוותר על ביקור באנגולה, ולטוס בטיסה מסחרית למחרת.
בפועל, תפקודו של בולוס נותר אנומליה. הוא מחזיק בתואר "יועץ בכיר לנשיא", אך יושב בתוך מחלקת אפריקה של מחלקת המדינה, כפוף לדיפלומטים ותיקים. התפקיד נוצר בעיקר מכורח הנסיבות: הממשל עדיין לא מינה בכיר רשמי לתפקיד הזה, ובולוס הפך לדמות המובילה פשוט כי אין מישהו אחר. "הוא לא ריק גרנל והוא לא סטיב וויטקוף", אמר גורם רפובליקני. בניגוד לשניים הללו, שפועלים באופן עצמאי ומדווחים ישירות לנשיא, בולוס תקוע במשרד קטן במטה מחלקת אפריקה, נטול גישה למוקדי הכוח ולצירים האמיתיים של קבלת ההחלטות. בעוד וויטקוף נפגש לאחרונה עם נשיא צרפת מקרון ומייצג את טראמפ בפורומים בכירים, בולוס נשאר מחוץ לתמונה.
לכך מתווספת שורת טענות על ניגוד עניינים. למשל, משפחתו של בולוס מוכרת ציוד כבד ומכונות לניגריה - באותו זמן שבו הוא נפגש עם נשיא ניגריה בתפקידו המדיני, ללא תיאום מוקדם עם מחלקת המדינה. השגרירויות האמריקניות בפריז ואבוג'ה הופתעו כאמור ללמוד על הפגישה רק לאחר שפורסמה בתקשורת.
גורמים במחלקת המדינה אמרו כי בולוס עצמו טען שמדובר בתפקיד זמני, שאמור להימשך שישה חודשים בלבד, אך דובר הממשל הכחיש כי אמר זאת. בינתיים, הוא ממשיך להיפגש עם נשיאים ושרים, לדבר בערבית לתקשורת ולתאר עצמו כ"אדריכל מדיניות", בעוד הממשל סביבו עסוק בעיקר בניסיונות לתחום ולהגביל את השפעתו.
בבית הלבן מיהרו לשפוך מים צוננים על הדיווח. דובר המועצה לביטחון לאומי, ג'יימס יואיט, טען כי בולוס הוא "חבר חשוב בצוות המדיניות של הנשיא" והחמיא לפועלו לחיזוק הקשרים עם מדינות אפריקה. גם שר החוץ מרקו רוביו שיבח את מעורבותו של בולוס בגיבוש הסכם בין קונגו לרואנדה להפסקת הלחימה העיקשת במזרח קונגו - אזור שבדרך כלל אינו נמצא בראש סדר היום של וושינגטון. אולם לפי גורמים שמעורבים במהלך, רוב העבודה כבר נעשתה לפני שבולוס נכנס לתמונה. כך גם במקרה של שלושה אזרחים אמריקנים שנידונו למוות בקונגו ונכללו במגעים לשחרורם - בולוס זכה לקרדיט ציבורי, אך המגעים לשחרורם כבר היו בעיצומם עוד לפני שהצטרף למעגל קבלת ההחלטות.
