פסלר כבר הודתה והורשעה בעבירת הפקרה, אך חזרה בה בטענה כי לא היה קיים אצלה יסוד נפשי לעבירה - ובית המשפט ביטל את הרשעתה. היום היא טענה בדיון, במהלך החקירה של התובע מהפרקליטות: "חשבתי שאופנוע פגע בי, וכשראיתי שהוא ממשיך לנסוע - חשבתי שהכול בסדר".
הדיון בבית המשפט, היום
(צילום: עידו ארז )
לפי כתב האישום, במאי 2023 בשעת אחר הצהריים נהגה פסלר ברכבה בשדרות בן גוריון בעיר, פגעה בתמיר צגאי ובשני נכדיו, מתן ורפאל - והמשיכה בנסיעה. רפאל נפצע באורח אנוש, ובהמשך נקבע מותו בבית החולים. למחרת איתרה המשטרה את הרכב, וחקרה את פסלר בחשד לגרימת התאונה הקטלנית ולהפקרת הילד. היא טענה כי כלל לא הבחינה שפגעה במישהו, ובסופו של דבר הוחלט בפרקליטות להאשים אותה רק בעבירת ההפקרה. הוריו של רפאל, זיו ושמחה אדנה, ופעילי המחאה זעמו על ההחלטה.
הזעם הגיע גם בעקבות ההחלטה שלא להעמיד לדין את בתה של הנאשמת, שהרכב היה רשום על שמה ונטען שהייתה איתה ברכב. הפרקליטות טענה מנגד שלאחר בחינת הראיות התברר שהבת לא הייתה מעורבת במקרה, והרכב היה בשימוש האם. הפרשה הובילה בזמנו להפגנות סוערות, שמחו על התנהלות החקירה של הנהגת, שנמלטה מזירת התאונה.
כאמור, גם ההרשעה בהפקרה בוטלה, למרות ההודאה של פסלר - לאחר שבשלב הטיעונים לעונש טען סנגורה כאמור שלא ניתן לייחס לה את היסוד הנפשי לביצוע העבירה, שכן היא לא הרגישה שהיא פוגעת בילד. בעקבות כך החליט השופט טל פרי בחודש מרץ השנה לבטל את ההרשעה ולקיים הליך הוכחות.
בעדותה היום, פסלר נשאלה איך לא ראתה שפגעה במישהו, והיא השיבה: "פשוט לא ראיתי. מתנצלת, לא ראיתי אותם. אם הייתי רואה הייתי עוצרת". היא נשאלה בעדותה: "בדיעבד, אנחנו יודעים שלא היה שם אופנוע. איך את מסבירה את זה?", והיא השיבה: "הייתי מבולבלת, וכשראיתי אופנוע נוסע חשבתי שלא קרה לו כלום והמשכתי".
פסלר הסבירה בעדותה מדוע הרכב שלה היה רשום על שם בתה: "אני קניתי את הרכב אבל רשמתי אותו על שם הבת שלי היידי, כי חשבתי שזה יהיה יותר פשוט". הנאשמת הכחישה כי היא מגינה על בתה: "זה לא אפשרי, אני נהגתי ברכב. אני לא יודעת איפה היידי הייתה בזמן התאונה, אני לא עוקבת אחריה כמו תינוקת".
היא נשאלה על מצבה הרפואי, והשיבה: "אני לא צעירה אבל מרגישה טוב. יש לי לחץ דם ויש לי לזה כדורים, אבל חוץ מזה אני בסדר. ביום התאונה הרגשתי טוב מאוד". על הראייה שלה אמרה: "אני רואה בסדר גמור, עברתי ניתוח קטרקט. חודש לפני התאונה עשיתי את הניתוח בעין ימין. אחרי התאונה הלכתי לטיפול כי הבנתי שיש בעיה, אמרו לי שיש לי בעיות בשדה הראייה. הבדיקות אישרו ששדה הראייה הולך ומצטמצם. היום אני מבינה שלא היה שם אופנוע. כשהסבירו לי אז הבנתי".
"פתאום הרגשתי בום, המראה השמאלית נפלה"
הנאשמת שחזרה את רגע התאונה: "אכלתי בראנץ' בבית של הבת שלי וחגגנו את הכתרת מלך אנגליה. בשעה 14:00 נסעתי לחברה שלי הלן, ובשעה 17:00 חזרתי ממנה עם הרכב שלי. זה היה באביב אז היה אור עדיין. החלונות היו סגורים והפעלתי מיזוג אוויר. לא שמעתי רדיו והייתי מרוכזת בכביש. אני מכירה את הדרך, אני נוסעת שם בכל יום".
הפגנת תמיכה ברפאל אדנה בתל אביב, אוגוסט 2023
(צילום: דוברות המשטרה)
"נסעתי דרך שדרות בן גוריון ולא הייתה הרבה תנועה", המשיכה פסלר. "פתאום הרגשתי בום, המראה השמאלית נפלה. ראיתי אופנוע בצד השני במראה האמצעית. חשבתי שהוא פגע בי ואיבדתי מראה". לשאלה מדוע לא עצרה, השיבה: "לא ראיתי אף אחד. ראיתי את האופנוע מתרחק אז המשכתי גם. כשהגעתי לחניה ראיתי שהפנס נשבר. זה שהמראה נשברה ידעתי כבר במהלך הנסיעה. לא התקשרתי למשטרה כי לא חשבתי שזה קשור, חשבתי שנלך למוסך ונתקן את זה. לא אספתי את המראה אחרי שנפלה כי לא חשבתי שזה חשוב, רציתי להגיע הביתה".
לדבריה, "ראיתי את האופנוע ממשיך לנסוע בנתיב הנגדי וחשבתי שלא קרה כלום. חשבתי שאם הוא ממשיך לנסוע והוא בסדר אז גם אני אמשיך לנסוע". בהמשך נשאלה פסלר: "הטיחו בך בחקירה שהיית צריכה לעצור, מה את חושבת עכשיו?", והיא השיבה: "בהחלט הייתי צריכה לעצור, כנראה שהייתי מבולבלת. לא הרגשתי שפגעתי במישהו, לא ידעתי. אם הייתי רואה שמישהו נפגע הייתי עוצרת".
היא אישרה כי התקשרה לחברתה הלן אחרי התאונה, שכן לדבריה "בדרך כלל אני מתקשרת אליה כשאני מגיעה הביתה". על עדותה של הלן בבית משפט, שבה אמרה כי הבת היידי היא זו שנהגה ברכב בעת הפגיעה, אחרי שאספה את אמה מביתה, השיבה: "היא מבוגרת, בת 90, ומבלבלת דברים. היא קצת מבולבלת ולא זוכרת". על כך שהלן סיפרה בעדותה שהנאשמת הייתה נסערת במהלך השיחה ביניהן, השיבה: "נשברה המראה והפנס וזה לא נעים. לא הייתי נסערת בשיחה".
זיו, אביו של רפאל, צעק לעבר פסלר באמצע הדיון: "את שקרנית, את מנסה לסבן את בית המשפט. את שקרנית, אתה מכסה על הבת שלך. את רוצחת, את והבת שלך". השופט טל פרי הורה להוציא אותו מהאולם.
