פרובין דאנגי, חברו ללימודים של ביפין ג'ושי (24) הנפאלי שנחטף מהעוטף לרצועת עזה ב-7 באוקטובר, סיפר ל-ynet כי הכיר אותו במסגרת תוכנית לימודים אקדמית. "אנחנו מכירים מאז 2018", ציין, "באנו (לישראל) שלושה שבועות לפני 7 באוקטובר, עבדנו בעלומים והכול היה בסדר. הטבח שינה הכול".
דאנגי תיאר את רגעי האימה באותה השבת לפני שביפין נחטף: "ישנו בבוקר בשבת ואז התחילו אזעקות ורצנו למיגונית. לא ידענו שחמאס נכנס לקיבוץ. שמענו פתאום רעש חזק מאוד בחוץ וראינו את המחבלים. אחד החברים שלי יצא החוצה כדי לומר שאנחנו נפאלים והרים את הידיים שלו, אבל ירו בו בכל זאת ורצחו אותו. חבר נוסף היה קרוב לדלת ונורה גם כן. אחרי כמה זמן מחבלי חמאס זרקו רימון לבפנים, הוא התפוצץ ופצע קשה חברים שלי. לאחר מכן זרקו רימון נוסף, שביפין תפס כמו גיבור וזרק החוצה. הוא הציל אנשים".
לדברי גאנגי, חברים מכיתת הכוננות של עלומים הגיעו לאחר מכן והעבירו את מי שלא נפצע מהרימונים למקום אחר. עם זאת, המחבלים נהרו גם לשם. "מחבלי חמאס נכנסו ירו בכולם באקראיות, אני גם נוריתי. 10 חברים שלי נרצחו מולי, עוד כמה נפצעו ואת ביפין הם חטפו. מאז אנחנו לא יודעים מה איתו. אני לא יודע למה לקחו אותו דווקא, זה היה באקראיות מוחלטת. לא היינו יכולים לעשות כלום".
גאנגי רוכש הערכה גדולה לביפין מאותו היום. "הוא תפס את הרימון שהיה ממש ליד הרגל שלי, זה היה עניין של מאיות של שניות. הוא יצא גיבור אמיתי", הסביר. בהמשך אמר על חברו: "הוא אדם רוחני מאוד, הוא חברותי מאוד ועוזר לכולם. היינו אוכלים ביחד ארוחות. הוא איש חזק גופנית ונפשית".
על השבי אמר: "איך מישהו יכול להיות בכזה מקום נוראי? הוא בסך הכול נפאלי שבא לפה כדי ללמוד ולעבוד. אין לו שום קשר למלחמה הזאת. הוא חייב להשתחרר, ההורים שלו סובלים מאוד. אין לדעת איך אמא מרגישה כשהיא בארץ אחרת והבן שלה חטוף".
תיעוד מחטיפתו של ג'ושי
גד שפרר, מנהל הפרדס בקיבוץ עלומים שהיה ממונה על ג'ושי, סיפר: "ביפין הגיע אלינו ממש לפני שמחת תורה. הוא והקבוצה שלו הגיעו רק שלושה שבועות לפני. הייתי לוקח אותו בבוקר לעבודה, בערב מחזיר אותו ואת הקבוצה. היינו מנהלים שיחות בתחילת היום ובסוף היום. אני זוכר שבערב שמחת תורה הורדתי אותם מהשטח, דיברנו, הסברתי להם על החג שלנו מה עושים ומה נהוג. הוא היה מאוד סקרן".
"חוץ מלבוא ו'לעשות כסף' הייתה לו מוטיבציה להתנסות בחקלאות ולראות דברים שונים", הוסיף. "בתוכנית שלו הם יום אחד לומדים וחמישה ימים עובדים. הוא תמיד היה שואל אותי שאלות ומראה לי סרטונים על הדרים וגיזום, הייתה לו המון כמיהה להבין ולהתמקצע. הוא בלט מאוד בסקרנות ובלמידה. הוא היה בחור מיושב ורציני. הוא הצליח לסחוף את החבר'ה לעבוד והיה חייב להבין ולחקור את מה שהוא עושה".
שפרר סיכם: "אני מאוד מאמין שהוא יחזור בחיים. רצחו אצלנו 22 תאילנדים ונפאלים וזה מאוד קשה לי. מצד שני, אני מאוד מאמין ומקווה שהם שמרו עליו. אני מצפה לראות אותו חוזר כמה שיותר מוקדם. הוא הנפאלי היחיד שנמצא בעזה".
