אני מחבב את ראש עיריית דימונה, בני ביטון. ההיכרות ביננו שטחית לגמרי, נפגשים פה ושם בכנסים ומברכים לשלום. ביטון נתפס בעיני כשחקן נשמה למען העיר שלו, נכנס באופן מעורר השראה לנעליים הגדולות שהותיר אחריו קודמו, מאיר כהן. ביטון מקורב לבנימין נתניהו, עמדותיי בהקשר זה הפוכות משלו.
משום מה, למרות שמעולם לא היו לי קשרי עבודה עם עיריית דימונה או עם ביטון, מזה מספר שנים אני מקבל בקביעות ווטסאפ גנרי שבועי של ביטון שאני מניח שנשלח לאלפי אנשים, על מה שאמר או עשה ועושה בעירו. בעבר אף פניתי ללשכתו וביקשתי שיפסיקו לשלוח אך הם ממשיכים, והתרגלתי. לא הייתי פותח את המאמר הזה עם ביטון אילמלא הוואטסאפ הבא שהגיע ממנו השבוע, בזו הלשון: "התראיינתי אתמול בתכנית 'הפטריוטים' עם קריאה לראש הממשלה - זה הזמן לעסקה לשחרור החטופים!".
שמע בני, אתה איש חכם, חם ולבבי. אבל לפרסם הודעה כל כך מיותרת? דומה הדבר לו היית מפרסם את ההודעה הבאה: "התראיינתי אתמול שוב בערוץ 14 והכרזתי, ללא חשש, שאשמח אם נתניהו וסמוטריץ' יחליטו לבטל את מס ההכנסה שמשלמים האזרחים". הפעם הגבתי וכתבתי לביטון: "זה גם הזמן לגייס את כולם, כולם וכולן, ולעצור את המהפכה המשטרית המטורללת. יש לך השפעה". היה ברור לי שהוא לא יגיב, ואכן, לא הגיב.
ראשי הרשויות הם נשים וגברים נהדרים, בולדוזרים שקמים כל בוקר כדי להקשיב לבעיות האזרחים ולפתור אותן. יש להם השפעה אדירה על חיי התושבים שלהם כמעט בכל תחומי החיים
ומדוע בביטון עסקינן? כדי להגיע לעניין העיקרי. מזה 36 שנים ליוויתי ועודני מלווה עשרות רשויות מקומיות, מכיר אישית את רוב ראשי הרשויות ויכול לומר שהם מנוע הטורבו של המדינה. כמובן שלא ניתן להכליל, כי יש גם מעטים שלא ראויים לנהל בסטה בשוק, אך יותר מ-95% מתוכם הם נשים וגברים נהדרים, בולדוזרים שקמים כל בוקר כדי להקשיב לבעיות האזרחים ולפתור אותן. כמה סבלנות ואהבת אדם צריך - ויש להם. יש להם השפעה אדירה על חיי התושבים שלהם כמעט בכל תחומי החיים. להבדיל מהשרים שמשייטים ברכבי השרד מאחורי וילונות ומאבטחים, ראשי הרשויות חייבים לשייט עם חלונות פתוחים ולב פתוח ואוהב, להביט יום יום לאזרחים בלבן של העיניים. הם מצוידים בכתפיים רחבות ויכולת עמידה בלחצים ובביקורת. אי-אפשר לרצות את כולם כשאתה מנהל מועצה עם 1,500 תושבים או עיר עם 300 אלף תושבים. בעבר נשתלו אלפי נרקיסים קסומים ברחבי רמת-גן, תושבי העיר העריכו. אישה אחת כתבה מכתב כעוס לראש-העיר דאז צבי בר, ודרשה לעקור את הנרקיסים כיוון שהיא לא סובלת את ריחם.
לראשי הרשויות בישראל יש שני גופי-על: מרכז השלטון המקומי בראשותו של חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות, ומרכז השלטון האזורי בראשותו של שי חג'ג', ראש מועצת מרחבים. ביבס וחג'ג' אנשים מצוינים שעושים יום ולילה לא רק למען התושבים שלהם, אלא גם למען כלל 258 הרשויות המקומיות. הם מרכזים בידיהם כוח אדיר – שנובע בין השאר מכך שמכבדים זה את זה, יודעים להסתדר ולהתגבר על מחלוקות מובנות.
אני פונה אליכן ואליכם, ראשי הרשויות המקומיות: אסור לכם להמשיך לשבת בצד
במאמרים קודמים הצעתי למזכ"ל ההסתדרות ארנון בר-דוד שייקח יוזמה וישבית כחוק את המשק עד שיוסרו מסדר היום חוק ההשתמטות והמהפכה המשטרית שמאיימים להחריב אותנו מבפנים. לצערי בר-דוד לא הרים את הכפפה, למרות שבידיו הכוח, הגם שחלק מוועדיו נשלטים על ידי אנשי ליכוד. לכן אני פונה אליכן ואליכם, ראשי הרשויות המקומיות, גם מי מכם שהוא איש ליכוד. גם אליך, בני ביטון. תחשבו על האזרחים שלכם. אסור לכם להמשיך לשבת בצד.
אני מכיר את התלות שלכם בשרים ובתקציבים, אך אם תתאחדו ותעשו יד אחת – כפי שאתם יודעים, אף שר ואף ראש-ממשלה לא יוכל לעמוד מולכם. אם יחברו אליכם ההסתדרות וגופי העל במשק, כולנו ננצח. גם אם תיזוקו מהשרים בטווח הקצר, האזרחים שלכם, המדינה ואתם, כולנו בעצם, נצא נשכרים בטווח הרחוק. התאחדו, הכריזו על שביתה מלאה על-פי החוק והמותר, כולל מערכות החינוך ופינוי האשפה, עד שיוכרזו בחירות. רוב התושבים ינהרו אחריכם. בכוחכם לגרום לראש-הממשלה הגרוע בתולדות ישראל, למתקרבן הניצחי, להגיע לעסקת טיעון ולהתפטר – מצידי כולל פרס ישראל על מעשיו הטובים בעבר, והעיקר שישחרר אותנו מהסכנות שהוא מפיל על החברה הישראלית.
ממי פאר הוא יועץ אסטרטגי-תקשורתי, "פאר לוין תקשורת"
