אלפים רבים השתתפו אתמול בערב (שבת) בעצרת השבועית בכיכר החטופים בתל אביב, שנערכה ברקע יוזמת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להביא לסיום המלחמה ולשחרור החטופים, ויומיים לפני הפגישה המכרעת שיקיים בבית הלבן עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
העצרת בכיכר החטופים, אמש
(צילום: satview)
שורדת השבי דורון שטיינברכר נאמה בעצרת, ופנתה לחטופים: "הלוואי שאתם שומעים אותי עכשיו, תאמינו שהעם שלכם רוצה אתכם פה, תאמינו שתהיו פה. חוץ מלקלל בא לי לצעוק. אני לא אדם שצועק, אני בכלל לא בטוחה שאצליח לצעוק פה 'הצילו' גם אם ארצה. אבל די. חלאס, זה אדים אחרונים".
לדבריה, "אין שקט, האשמה שאני פה והם לא מרחפת מעל הראש כל הזמן. הולכים לישון עם אשמה, קמים עם אשמה, אני מחייכת עם אשמה, האשמה היא ענן שהולך איתי כל הזמן. אם יש עכשיו כזאת הזדמנות, שוב הזדמנות, שהיא בכל הכותרות - אל תפספסו אותה. אל תפספסו את התקווה הזאת. תצילו אותם, אותנו. אני פה פעם שלישית. אני טסה לטראמפ, לארה״ב, פעם שלישית. איך זה הגיוני? אנחנו עוברים עוד ימים, חגים, מועדים והם לא חוזרים? זה לא מזיז למקבלי ההחלטות? זה אכפת רק למי שבא לפה?
"אני באמת רוצה להאמין שעושים הכל להחזיר אותם, שזה בראש סדרי העדיפויות. גם שם את רוצה להאמין שזה המצב. ניסיתי להאמין בזה שם, ואני מקווה מאד שהם מצליחים. ניסיתי להאמין בזה כשהפציצו את המנהרה שלי והבריחו אותי לרחובות עזה, ניסיתי להאמין בזה כששמעתי מסוקי קרב מפציצים מעליי, ניסיתי להאמין בזה כשהבנתי שיש חג. אתה רוצה להאמין בזה כשלא נותנים לך אוכל, אתה רוצה להאמין בזה כשמתעללים בך, אתה רוצה להאמין בזה כשאתה רואה את חבריך לשבי משתחררים. אתה רוצה להאמין בזה כשאתה שומע ברמקולים שראש הממשלה פונה אליך אישית ואומר שלא שכח אותך, אתה רוצה להאמין בזה כשאתה שומע שוב ושוב ושוב את איומי והבטחות טראמפ. אתה רוצה להאמין בזה כשאתה שומע שוויטקוף אופטימי".
היא הוסיפה: "אתה נאחז בכל דבר כדי להאמין - בכל תאריך, כל זיכרון, כל מועד. אתה מציין כל דבר כדי לא לשחרר, כדי לא לוותר, כדי להאמין שלא שכחו אותך, שתחזור. אבל אני לא יודעת אם הם עוד מאמינים, אני לא יודעת אם אני מאמינה, שעושים הכול. אבל אין לי ברירה אלא להאמין שהם יחזרו. לנו אין ברירה, וגם להם אין ברירה".
רונן אהל, אחיו של החטוף אלון אהל שחמאס פרסם סרטון שלו בערב ראש השנה, נאם גם הוא בעצרת. "רגע לפני יום כיפור, כשהלב של עם ישראל פתוח לחשבון נפש, אני מבקש לומר כמה מילים״, אמר. "לקראת יום כיפור יש לי הרבה סליחות לבקש - סליחה מאלון, סליחה שאתה עוד לא פה. סליחה שאולי אני לא עושה מספיק כדי שייפסק הסבל הזה. אבל אני רוצה הפעם להתמקד בלסלוח. אני רוצה שאלון יסלח לנו, אני רוצה לסלוח לעצמי ולא לחיות עם האשמה הזאת. הדרך היחידה שנוכל לסלוח זה כשאלון יהיה בבית.
"כי האמת? אין רגע אחד ביום שאני לא חושב עליך. אבל התחושה שאתה שם ואנחנו פה לא נותנת מנוחה. זה כאילו אני נושם אבל אוויר לא נכנס. אז ביום הזה, שבו מבקשים סליחה גם על מה שלא הצלחנו לעשות, אני אומר לך את זה: אני לא מוותר. ואני לא אפסיק עד שתהיה איתנו שוב".
רונן התייחס לסרטון של אחיו שפורסם בערב ראש השנה: "אלון, האח שלי היקר והאהוב, לפני כמה ימים ראיתי אותך בסרטון. ראיתי את הפנים שלך, את הקול שלך, את המבט בעיניים. ראיתי אותך מנסה להיות חזק ואת הפחד שמסתתר מתחת. וזה שבר אותי. כי אתה לא צריך להיות חזק לבד. אנחנו צריכים להיות החוזק שלך. אתה לא שבוי לבד - אנחנו שבויים איתך, כל עם ישראל".
13 צפייה בגלריה
תמונה מתוך הסרטון של אלון אהל שפרסם חמאס. אחיו: "זה שבר אותי"
(צילום: באדיבות מטה משפחות החטופים )
הוא פנה לראש הממשלה נתניהו: "בשם המשפחה שלי, בשם ההורים שלנו, בשם כל משפחות החטופים - אל תחזור מארה"ב בלי ארבע מילים: 'החזרתי את אלון הביתה, החזרתי את כולם הביתה'. לא מכתבים, לא הצהרות, לא דחיות. יש הזדמנות עכשיו. יש רגע שבו אתה יכול לבחור להיות מנהיג. אלון, אם אתה שומע את זה, תדע שאנחנו נלחמים. ואם אתה לא שומע - תדע שנמשיך עד שתשמע. כי המקום שלך הוא פה בבית. מבקש שתהיה השנה הזו שנת שיבה, שנת תיקון, שנת צדק. שנת החזרה הביתה".
"יום כיפור מגיע - ובממשלה צריכים לעשות חשבון נפש"
לישי מירן-לביא, אשתו של החטוף עמרי מירן, נאמה בעצרת ואמרה: "אם המלחמה הזו לא תפסיק, אני לא יודעת איזה עוד גבול ייפרץ. אני כן יודעת שכל אזרח ואזרחית בישראל צריכים להיות מודאגים מאוד. כי כל יום פה נהיה מטורלל יותר ומסוכן יותר. הבלמים הוסרו, והכול כשר. מי שלא מבין את זה נמצא בקונספציה קשה ובהכחשה עמוקה. די!".
לדבריה, "העם הזה חכם, העם הזה לא מוכן לבלוע גימיקים. הוא רוצה לחיות במדינה נורמלית ומתוקנת. הדבר היחיד שיכול לבלום את ההידרדרות לתהום הוא הסכם מלא ומקיף שיסיים את המלחמה ויחזיר את כל החטופים והלוחמים הביתה. אנחנו בימים נוראים, כבר 722 ימים אנחנו בימים נוראים. כל יום נורא מקודמו. עוד עשרה ימים נציין שנתיים למלחמה. אני מבקשת מכל אחד ששומע אותי היום לשאול את עצמו בשקט - 'האם אסלח לעצמי אם אדע שוויתרתי? האם אוכל לסלוח לעצמי אם אדע שיכולנו להציל חיים של חטופים ששרדו כמעט שנתיים? שיכולנו למנוע מחללים להיעלם לנצח?'
"יש כאלו שמנסים לשכתב את ההיסטוריה ולהנדס את התודעה, לספר לנו שזו הייתה שנה טובה, טובה מאוד אפילו - אבל אנחנו לא נוותר. אנחנו לא נתייאש. כי לוותר על אהובינו ועל המדינה שלנו הוא דבר שאין עליו מחילה. אני נדרתי נדר - אתה עוד תשמע את המילה 'אבא'. אתה תקבל חיבוק שיירפא את הכול מרוני ועלמא. ואני לא מתכוונת להתיר את הנדר הזה. עמרילי שלי, הלוואי שאתה שומע אותי היום, בלי רמקולים. הלוואי שאתה מסתכל לי בעיניים. אני לא אוותר. רוני ועלמא לא מוותרות. אבא דני לא מוותר. עם ישראל לא מוותר. ראיתי אותך יוצא על הרגליים ואתה תחזור על הרגליים! אל תתייאש אהוב שלי! תחזיק מעמד!".
נירה שרעבי, אשתו של יוסי שרעבי שנרצח בשבי חמאס וגופתו עדיין בעזה, אמרה בעצרת: "אני רוצה לשתף אתכם ברגעים הקשים שעוברים עלינו. הרגעים הקטנים הכואבים, המרווחים שאני נופלת לתוכם בתוך העשייה האינסופית והמאמצים להחזיר את יוסי האהוב שלנו לקבורה. רגע קטן כזה יכול להיות כשאני מכינה קפה, ומניחה רק כוס אחת על השיש. הימים שלנו מורכבים ממאות רגעים קטנים כאלה שצובטים ומכווצים את הלב בכאב של החמצה וגעגוע אין סופי.
"ויש גם 'רגעים כואבים' גדולים יותר: יום ההולדת שלך, חגים, ושוב 7 באוקטובר. כל רגע כזה מטלטל ומזכיר - המציאות האיומה הזו עוד מתרחשת ואנחנו לא רואים את הסוף. 48 חטופים וחטופה עדיין מוחזקים בעזה, באיזה עולם דמיינו שנמשיך להתבוסס בזוועה הזו שנתיים אחרי שעולמנו קרס? ומשפחתינו איבדה כל כך הרבה".
לדבריה, "יום כיפור מגיע. יום של חשבון נפש, של שאלות כנות ונוקבות. על כל אחד מהיושבים בממשלה להעמיק ולשאול - מה אוכל לעשות נכון יותר? איך אוכל להפסיק את ההפקרה של החטופים, של משפחותיהם, של ערכי עם ישראל? עם שמתענה כבר שנתיים בידיעה שהסיוט הזה לא נגמר. הדרך הנכונה היא עסקה אחת, בפעימה אחת, שבמסגרתה ישוחררו כולם - החיים לשיקום וחיבוק, החללים לקבורה כואבת. אני מבקשת, אני זועקת - עשו את חשבון הנפש שלכם, כפי שיוסי האהוב שלנו עשה בכל שנה, וקבלו את ההחלטה הנכונה. העם איתנו, ויתמוך בכך, ואני ובנותיי נוכל לנסות להתחיל להתקדם מ-7 באוקטובר, אחרי זמן רב כל כך".
יובל שרעבי, בתו של יוסי שרעבי, אמרה בעצרת: "השבוע ציינו את יום ההולדת של אבא בים, במקום שהיה כמו הבית השני שלו -מועדון הגלישה 'גלים' באשקלון. היה כל כך מרגש ועוצמתי, ומצד שני אינטימי וצנוע מאוד. הרגשתי שזה התאים בדיוק לאבא שלי. הרגשתי שאבא מסתכל מלמעלה, מחייך ומאושר לראות את כולנו כאן בשבילו, במקום שהוא אהב יותר מהכול. היה מרגש, מחבר ומלא באהבה, אבל בעיקר בעיקר - היה בלעדיו, כל כך בלעדיו, בלי החיבוק של אבא וגם בלי האפשרות לשבת ליד הקבר שלו ולהתגעגע כולנו יחד".
לדבריה, "בסוף האירוע כל אחד הפריח בלון לבן והביע משאלה, והרגשתי את העומקים של המשאלה שלי. אני נכנסתי לגלוש וממש שמעתי את הקול שלו קורא לי ונמצא איתי, חותר איתי לגלים, בדיוק כמו שהיינו עושים פעם. לפני שנתיים חגגנו לאבא ולאחותי הקטנה אורן יום הולדת יחד. אז עוד לא ציינו דברים, אלא חגגנו. היינו משפחה רגילה, מאושרת, שחוגגת יחד. והנה יום הולדת שני שאנחנו מציינים ולא חוגגים, ואבא לא כאן אלא עדיין בעזה".
היא הוסיפה: "כמה פעמים עוד אצטרך לחזור על הבקשה הכל כך צנועה שלנו - קבר לאבא שלי שנרצח בשבי אחרי שנחטף בחיים מהבית שלנו? אני בת 19, עוד מעט מתגייסת לצבא. אני מצפה מעצמי לעשות שירות משמעותי למען המדינה, אבל אני גם מצפה מהמדינה לעשות הכול למען אזרחיה - עם אסטרטגיה ברורה, עם תוכנית, עם שקיפות, עם הקשבה משמעותית לרצון העם: לא לסכן חיילים לשווא, לא להפקיר חטופים חיים, לא להפקיר חטופים חללים. לא להפקיר אותנו, המשפחות. המשאלה של כולנו חייבת להתגשם. זה כבר מזמן הזמן - תחזירו את כולם, כולם, כולם - הביתה!".
מאיה שמיאל, בת דודתו של החטוף איתן הורן, נאמה גם היא בעצרת. "722 ימים של חושך, של בדידות, של רעב, של כאב שלא ניתן לדמיין. והמשפחה שלו, שלנו - שבורה, קרועה, מתה מפחד", אמרה. "אבל המשפחה שלנו, שאר המשפחות, ואתם - לא מוותרים. לא מוותרים על איתן, לא מוותרים על החטופים החיים, לא מוותרים על החללים.
"השבוע איתן ציין יום הולדת 39. את יום הולדתו ה-38 הוא גם ציין בשבי. יום הולדת בלי עוגה, בלי משפחה, בלי חיבוק, בלי תקווה. זה קרה בשנה שעברה, זה קורה גם השנה ושום דבר לא זז. למה? במשפחה שלנו, כמו בכל משפחות החטופים - הזמן עצר מלכת ב-7 לאוקטובר 2023. מאז עברו שבוע, ושבועיים, וחודש, וחודשיים, וחצי שנה, ושנה, ושנה וחצי, ועוד מעט שנתיים. שנתיים שבן דוד שלי, האיש הכי שמח שאני מכירה, נמצא במנהרות - רעב, צמא, מפחד וחולה".
הצהרת משפחות החטופים בשער בגין, אתמול
(צילום: עידו ארז)
לדבריה, "בפני ממשלת ישראל עומדת בימים אלו, שוב, הבחירה בין להמשיך ולהפקיר את איתן ושאר החטופים בשבי - לבין להציל חיים. בחירה בין הקרבה של אזרחים שהופקרו - להצלתם. בחירה בין עוד ועוד 'הותר לפרסום' – לבין חזרתם הביתה של לוחמינו הגיבורים. הממשלה שלנו לא יכולה יותר להרשות לעצמה ללכת נגד רצון העם, להמשיך במלחמה הנוראית הזאת ולהמשיך להקריב חטופים וחיילים. כל מה שהממשלה צריכה לעשות זה להקשיב – לעולם, לעם ישראל, למצפון היהודי. תחזירו את כולם. עכשיו".
שתי מפגינות נעצרו במהלך מחאה מול בית השר סער
במהלך מחאה שהתקיימה אמש מול ביתו של שר החוץ גדעון סער בנס ציונה, המשטרה עצרה תושבת רחובות בשנות ה-20 לחייה ותושבת תל אביב בשנות ה-60 לחייה בחשד להפרת הסדר, והן הועברו לחקירה. המפגינים טענו לאלימות מצד המשטרה, וממטה המאבק "חופשי בארצנו" נמסר כי "לכל השוטרים והקצינים שבוחרים לנקוט באלימות ולפעול נגד החוק, תדעו - הפעולות שלכם אולי יזכו לתמיכת השר העבריין, אך אנחנו כאן כדי להזכיר לכם שיש גם יום אחרי - והוא קרוב מתמיד".
מטה המשפחות קרא בצהריים לציבור לקחת חלק בעצרות ובהפגנות ברחבי הארץ, ולדרוש ש"בעשרת ימי התשובה יגיע סוף-סוף התיקון, כשהמסר ברור: יישמו את רצון העם, הסכם כולל להשבת כל 48 החטופים וסיום המלחמה בעזה. המאבק הזה הוא לא רק של המשפחות אלא של החברה הישראלית כולה, אנו נאבקים על עתידה של מדינת ישראל".
ההפגנה והמעצרים מול שיתו של השר סער
(צילום: דוברות המשטרה, סעיף 27א')
מוקדם יותר, בהצהרה הקבועה של משפחות החטופים משער בגין כמדי מוצאי שבת, הזהירה עינב צנגאוקר, אימו של החטוף מתן, את ראש הממשלה שנמצא בארה"ב: "אם אתה חוזר בלי הסכם, מחכה לך פה גיהינום שאתה לא יכול אפילו לתאר. ההפגנות וההשבתות של השבועות האחרונים ייראו לך כמו משחק ילדים ממה שאני מכינה לך. אם תחבל שוב בהסכם, נרדוף אותך עד סוף הדורות".
שלשום, במקביל לנאומו של ראש הממשלה נתניהו בכינוס העצרת הכללית של האו"ם, משפחות חטופים ושורדי שבי הפגינו מחוץ למטה בקריאה להסכם מיידי להשבת כל החטופים, ולסיום המלחמה. אחרי שנתניהו התייחס בנאומו רק לחטופים החיים, זעמו משפחות החטופים החללים ואמרו כי "ליקוי המאורות והבלבול של ראש הממשלה נמשך. הוא ממשיך לנסות ולהשכיח את החטופים החללים בניסיון מגוחך לשכתב את ההיסטוריה".
לפי דיווחים, תכנית טראמפ בת 21 הנקודות נועדה לא רק להשיב את החטופים, אלא גם להסדיר את העתיד של הרצועה, והיא מציעה בין היתר סיום מיידי של הלחימה; שחרור מלא של השבויים; שחרור אלפי אסירים פלסטינים כולל עשרות אסירי עולם; הכנסת סיוע הומניטרי מיידי דרך גופים בינאומיים; איסוף נשק חמאס בכוחות ערביים ובינלאומיים; התחייבות לא לספח את יהודה ושומרון; ונסיגה ישראלית מדורגת לפי לוח זמנים, לצד מנגנוני ניהול אזרחיים ערבים ובשלב מתקדם שילוב של הרשות הפלסטינית.
פורסם לראשונה: 20:16, 27.09.25
