מאות בני אדם התכנסו אמש (רביעי) בשכונת בארי הסמוכה לקיבוץ בעצרת בסימן "עד החטוף האחרון", בקריאה להשבת 13 החללים החטופים, בהם שלושה חברי קיבוץ בארי - דרור אור, מני גודארד וסהר ברוך. יובל אור, אביו של דרור, דיבר על הצורך לסגור מעגל, מה שלדבריו "עלול לקחת זמן".
יובל אור, אביו של החלל החטוף דרור אור
(צילום: דוברות קיבוץ בארי)
"כל האנשים שואלים מה שלומכם, אספר לכם: אנחנו מצפים לסגור מעגל, כל המשפחה, מבוגרים וילדים, מרגישים שהגיע הזמן להביא את דרורי שלנו לקבורה ראויה בבארי ליד יונת אהובתנו, אהובתו", אמר יובל אור. "במקרה שלנו, זה ייקח עוד זמן. לפי ההסכם, כוחות משותפים יצטרכו לאתר את דרור בתא שטח ידוע אך נרחב.
"הרע מכל כבר קרה לנו, באופן פרדוקסלי זה קצת מרגיע, סוף טוב כבר לא יהיה לנו, אבל אנחנו זקוקים מאוד לסגירת מעגל", הוא אמר, "אנחנו חוששים מאוד מהפרה שלהם או שלנו את ההסכם להפסקת האש. יש באוויר אצל לא מעט אנשים רצון רב להמשיך ולהילחם, גם מצידנו וגם מצידם".
אור התייחס גם למצב הפוליטי: "מאבק גדול עוד לפנינו עד שתעבור ממשלת הזדון מן הארץ. אנחנו מלאים בכעס ובדאגה לארבעה שותפים שלנו, לוחמי חופש שנעצרו באופן מאוד לא מידתי ונמצאים במצב קשה ומביש. אנחנו עלולים כולנו להיות הקורבנות הבאים".
"בבוקר 7 באוקטובר, האור עבורי כבה"
אסנת שרעבי מטלון, אחותם של יוסי שרעבי שהושב בשבוע שעבר לקבורה בישראל, ושל אלי שרעבי ששוחרר מהשבי לאחר 491 ימים, סיפרה: "בבוקר 7 באוקטובר, האור עבורי כבה עם היוודע כי יוסי ואלי חטופים, וליאן, נויה ויהל נרצחו בביתן. עלטה מוחלטת חשתי עם מותו של יוסי. ישבנו שבעה ללא הלוויה, ללא מקום להיפרד ולהתאבל בכבוד.
"ערב שמחת תורה – יוסי בבית", היא המשיכה, "הרגשתי בת מזל שסוף-סוף נוכל להיפרד ממנו, להנציחו ולהשלים את תהליך האבל, בתקווה לאחות את השברים". שרעבי מטלון ביקשה סליחה מאנשי בארי "שלא הצליחו להגן עליכם, על הטבח הנורא שעברתם״, והודתה לעם "שלא ויתר ועמד לצידנו ועדיין מבקש כמונו את החללים שנותרו מאחור".
"סיפור מייצג של טרגדיית החטופים"
נעם יצחקי, בת מחזור ל"ד בבית הספר מעלה הבשור בו למדו איתי סבירסקי שנרצח בשבי, ותמיר אדר מניר עוז שנלחם בקרב מול המחבלים והושב הלילה לקבורה, אמרה: "בנובמבר 23 נפתחה קבוצת וואטסאפ: 'מחזור ל"ד מחזירים את החטופים' ויצאנו יחד למאבק. היום, כעבור שנתיים, הסיפור של מחזור ל"ד הוא לצערנו סיפור מייצג של טרגדיית החטופים של 7 באוקטובר".
היא סיפרה על איתי סבירסקי: "איתי שלנו, לנצח חלק מכיתת 'תפוח', נחטף מביתה של אורית שנרצחה מול עיניו בשבת. כמה תקווה החזקנו מתוך הידיעה שהוא חי, כמה נאבקנו על החזרתו. איתי נרצח לאחר 99 ימים בהם שרד בשבי, כאשר השובה שלו נלחץ כתוצאה מהפעילות הצבאית באזור בו שהה יחד עם נועה ארגמני. מספר ימים קודם לכן, נהרג באותו אזור יוסי שרעבי בהפצצה של חיל האוויר".
על תמיר אדר, שהושב אמש לשטח ישראל, היא אמרה: "תמיר היה חבר מסור ומחויב בכיתת הכוננות של ניר עוז. הוא יצא מביתו להגן על משפחתו ועל קהילתו בשבת השחורה, נפצע בקרב, נחטף ולא שרד את הפציעה. עם החזרתו של תמיר, נסגר המעגל של מחזור ל"ד. אבל המאבק לא תם, לכולם הזכות לסגירת מעגל".
"זה יכול היה להיות אני"
מיקה ברגלס, בת כיתתו של החלל החטוף סהר ברוך שנרצח בשבי בדצמבר 2023, אמרה: "מאז אותה שבת שחורה המשפט 'זה יכול היה להיות אני', מרגיש לי ממשי ומוחשי. הטנדר שגלגליו פגשו בירי שהציל את חיי, יכול היה לקחת אותי לעזה״.
היא תיארה את ימי אי הוודאות: "לאחר הפינוי שלחתי הודעה בקבוצה של הכיתה - סמנו שאתם במקום בטוח. כולם סימנו לאחר שהתפנו. כולם חוץ מאחד. לקראת יום הולדתו שחל בנובמבר, נודע לנו רשמית שסהר שלנו נחטף. כשבוע אחרי, בחנוכה, הגיעה הבשורה הקשה. סהר, שנחטף בחיים, סהר עם השיער הארוך והחיוך המבויש, סהר שיכול וצריך היה להיות כאן, נרצח בשבי״.
ברגלס סיימה בהבטחה: "לא אפסיק להילחם על השבתם של סהר, מני ודרור, וכל החללים החטופים. לא אנוח ולא אפסיק לדרוש את שובם של חברינו שכל אחד מהם שזור בנוף ילדותי - דרור שעבדתי איתו בגיוסים בדרום-אדום, מני שלקח אותי לבסיס בכל יום ראשון, וסהר שרקד איתי במעגל בגן שקד, שגדל לצידי ביסודי, התבגר איתי דרך שנת בר מצווה ותיכון. לא להילחם עליהם, זה לא להילחם עלינו".
פורסם לראשונה: 23:45, 22.10.25
