אחרי שורת עיכובים וחילופי מהלומות - מונה הנשיא ה-14 של בית המשפט העליון: יותר משנה ושלושה חודשים אחרי פרישתה של השופטת אסתר חיות מתפקיד נשיאת בית המשפט העליון, התכנסה בצהריים (ראשון) הוועדה לבחירת שופטים כדי לבחור את מחליפה. שר המשפטים יריב לוין שמכהן כיו"ר הוועדה החרים את הדיון, וכך גם נציגי הקואליציה השרה אורית סטרוק וח"כ יצחק קרויזר. אחרי שעות של דיונים, שלא בנוכחותם, נבחר לתפקיד השופט הוותיק ביותר בעליון, יצחק עמית (65). בעקבות זאת: השר לוין הודיע למנהל בתי המשפט כי הוא אינו מכיר בהחלטה.
עמית עצמו, נציין, נמנע מלהשתתף בדיון - בשל העובדה שמדובר בכזה שעוסק במינויו. בנוסף הצביעה הוועדה על מינויו של השופט נעם סולברג (63) לתפקיד המשנה לנשיא בית המשפט העליון, וממלא מקומו. על רקע ההחרמה של שר המשפטים ונציגי הקואליציה, עמית קיבל את תמיכת שני שופטי העליון סולברג ודפנה ברק-ארז, שני נציגי לשכת עורכי הדין מוחמד נעאמנה ויונית קלמנוביץ, ונציגת האופוזיציה ח"כ קארין אלהרר.
התכנסות חברי הוועדה לבחירת השופטים, היום
3 צפייה בגלריה
לוין. "הבחירה מנוגדת לכל כללי המנהל התקין ומדיפה ריח עז של אכיפה בררנית"
(צילום: שלו שלום)
שר המשפטים לוין, שלא נכח בדיון, הודיע למנהל בתי המשפט כי הוא אינו מכיר בבחירה בעמית כנשיא. בהודעה משותפת עם השרה סטרוק וח"כ קרויזר מסר: "היום התכנסה הוועדה לבחירת שופטים ו'בחרה' כביכול נשיא לבית המשפט העליון. אנחנו לא השתתפנו בדיון. בחירת נשיא לבית המשפט העליון בשעה שמרחפת עננה כבדה ביחס להתנהלותו של המועמד במספר מקרים שונים, בין היתר באשר לטענות בעניין פעולתו לכאורה בניגוד עניינים ובאשר לחריגות בנייה בבית מגוריו, תוך שנתן תשובות סותרות לטענות שהועלו, ומבלי שקוימה החובה הבסיסית לקיים בדיקה מקצועית ואובייקטיבית באשר לאותן טענות, היא חרפה מוסרית, מנוגדת לכל כללי המנהל התקין ומדיפה ריח עז של אכיפה בררנית.
"הציבור בישראל יודע מה עלה בעבר, ואף בעבר הקרוב ממש, בגורלם של מועמדים מובילים לתפקידים בכירים אחרים, שמינוייהם נדחו ונפסלו עקב טענות דומות. לא פחות חמור מכך, ה'בחירה' כאמור נעשתה מכוח צו בלתי חוקי של בג״ץ, בשיאו של הליך בלתי חוקי מיסודו, שנטל משר המשפטים את סמכויותיו הקבועות בחוק, והפך את הוועדה לבחירת שופטים לחותמת גומי של בג"ץ.
"הצו של בג"ץ ניתן למרות שאין שום דחיפות אמיתית במינוי נשיא לבית המשפט העליון, שכן בידי מ"מ הנשיא מצויות כל סמכויות הנשיא, אלא שלשופטי בג"ץ אצה הדרך לכפות את המינוי הזה בצעד כוחני ובלתי חוקי. זהו יום עצוב לדמוקרטיה ויום עצוב למערכת המשפט שלנו. נשיא ש'נבחר' בדרך כזו לא יוכל לקבל את אמון הציבור, הנחוץ למערכת המשפט כתנאי יסודי לקיומה. בשם ציבור ענק שזכויותיו הדמוקרטיות נרמסו בהליך הלא חוקי הזה, ושצפייתו למערכת משפט הוגנת ומוסרית נרמסה אף היא, לא נפסיק לפעול עד שנביא לתיקון המצב המביש הזה מן היסוד".
גם יו"ר הכנסת אמיר אוחנה תקף את הבחירה בעמית: "מעולם לא נבחר נשיא לבית המשפט העליון - שאחת ממשימות הליבה שלו היא לדאוג להעלאת אמון הציבור במערכת המשפט - בהליך כל כך עקום מן היסוד, הפוגע בשאריות האמון שעוד נותרו, כמו ההליך שהתקיים בחודשים האחרונים, וביתר שאת היום. הייתי מאחל הצלחה לנשיא הנבחר לו היה נבחר בהליך לגיטימי, ולו הייתי מאמין שיפעל להעלאת אמון הציבור במערכת המשפט, חוששני שזה רחוק מלהיות המצב. זה יום קשה לרבים מחסידי הרעיון הדמוקרטי הבסיסי הזה, אך דווקא מתוך הקושי הזה עוד יצמח התיקון, ואין לי ספק שהוא בוא יבוא".
גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' תקף: "השופט עמית התמנה שלא כדין לנשיא בית המשפט העליון. המינוי נעשה בהליך לא תקין ודיקטטורי שרוקן את שארית האמון הציבורי במוסד בית המשפט העליון. כדי ששופטי ישראל יהיו השופטים של כולם, אני קורא לשופט עמית לחזור בו, לעזוב את התפקיד ולאפשר הליך בחירה חוקי ודמוקרטי".
יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן הגיב גם הוא: "בערב שכזה כל שנותר לעשות הוא לאחל לממלא מקום נשיאת בית המשפט העליון יצחק עמית שבסיום בירור החשדות נגדו יתברר שהוא חף מפשע".
גם רב העיר צפת ונשיא איגוד רבני הקהילות, הרב שמואל אליהו, אמר כי "אנחנו ומאות רבנים שאיתנו לא מכירים ביצחק עמית כשופט וכנשיא בית המשפט העליון". הרב אליהו הוסיף: "לפני שהוא נושא את עיניו לתפקיד כל כך חשוב, הוא חייב לנקות את עצמו מכל החשדות החמורים שדבקו בו. המחטף שלו ושל חבריו מאבד את שארית האמון שהייתה לציבור במערכת המשפט".
מנגד, נשיא המדינה יצחק הרצוג בירך את עמית: "במשך עשרות שנים ובערכאות שונות תרם השופט עמית רבות למערכת המשפט הישראלית ואני סמוך ובטוח כי לכישוריו הרבים וניסיונו העשיר יהיה חלק משמעותי בהובלת בית המשפט העליון והרשות השופטת באחריות, שיקול דעת ומסירות לטובת מדינת ישראל, ובמשימה החשובה מאוד להעלאת אמון הציבור במערכת המשפט.
"מערכת המשפט בכלל ובית המשפט העליון בפרט הם חלק קריטי במארג הדמוקרטי שלנו ובהגנה על זכויות האדם והאזרח. עלינו לשמור עליהם מכל משמר. אני מאמין שכעת יש להתקדם ולשים מאחורינו את הוויכוח שהתחולל בשבועות האחרונים סביב תהליך הבחירה של נשיא בית המשפט העליון. מוכרחים להסתכל קדימה, להנמיך את להבות המחלוקת ולשאוף להגיע להבנות ככל שניתן".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד כתב: "בחירתו של יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון היא ניצחון לדמוקרטיה ולמנהל התקין. סחבת מיותרת גרמה נזק אדיר לשלטון החוק בישראל. אני קורא ליריב לוין להפסיק עם המשחקים ההרסניים ולעבוד עם השופט לחיזוק ושיקום המערכת המשפטית. עלינו לעסוק בריפוי החברה הישראלית ולא במריבות מיותרות".
פריצת הדרך שהושגה בוועדה
בוועדה גם הושגה פריצת דרך. שופטי העליון ויתרו על קידומה של שופטת בית משפט השלום בירושלים, גויה סקפה שפירא, לכהונת שופטת בבית המשפט המחוזי. מנגד, נציגי הימין בוועדה למינוי שופטים, בראשות השר לוין, הסכימו לפשרה שתאפשר מינוי חמישה שופטים החסרים בבית המשפט המחוזי בירושלים. סקפה שפירא נתפסת כ"סדין אדום" בעיני אנשי הימין, הטוענים כי היא נוקטת יחס מקל כלפי פלסטינים. במסגרת הפשרה הוסכם לשמור עבורה תקן מיוחד לקידום, אשר יעלה לדיון בישיבה הבאה של הוועדה.
בישיבה החליטה הוועדה על קידומם של מועמדים למגוון בתי משפט ברחבי הארץ. לבית המשפט המחוזי בירושלים נבחרו השופטים מרדכי בורשטיין, מוחמד חאג' יחיא, ירון מינטקביץ, פנינה נויבירט, אלעד פרסקי וערן שילה. לנצרת נבחר השופט סאמר חטיב, ולחיפה השופטים שלמה בנג'ו ויוסף טורס. בתל אביב נבחרו השופטים אמיר ויצנבליט ואמיר לוקשינסקי-גל, ובמרכז נבחרו צבייה (טובה) גרדשטיין פפקין, אליאנא דניאלי, שי (משה) מזרחי ומרדכי מוטי פירר.
לבתי משפט השלום נבחרו מועמדים בירושלים, תל אביב והמרכז. בירושלים נבחרו הרשמים טדי ארז, טלי להב וסמאח סאבר מסארווה, יחד עם עורכי הדין אריאל ארליך, רועי גרוסברגר, מאיר יונתן טרופר, עופר יובל יבלונסקי, דן ליברמן, וחגית פלאוט-באב"ד. כמו כן, נבחר עו"ד דוד ארמון לכהן כרשם בכיר בירושלים, ועו"ד משה בראון כשופט בבית המשפט לענייני משפחה בעיר. בתל אביב נבחרו הרשם הבכיר שרון קרן ועו"ד בעז בן-אמתי, ולמרכז נבחרו הרשמת הבכירה זהבית חמו ועו"ד גיא מימון. בנוסף, מונו רשמים בכירים נוספים, בהם גיא אבגי, איריס ענבי ומור קרמר, ועו"ד יפעת נחליאלי-אורן לכהונה במרכז.
לוין לא צפוי לשתף פעולה עם עמית
בג"ץ פסק ביום שישי כי הוועדה לבחירת שופטים תתכנס היום, אחרי שניתנה הארכה כדי לדון בטענות נגד השופט עמית שהיה אמור להיבחר כבר ב-16 בינואר וכיהן עד עתה כממלא-מקום הנשיא. לוין החליט להחרים את הדיון כמחאה על צו בג"ץ שהורה לו לכנס את הוועדה ואף בשל התנגדותו הנחרצת למינויו של עמית לנשיא בית המשפט העליון.
שר המשפטים לוין סבור כי צווי בג"ץ הכריחו אותו תחת כפייה לכנס את הוועדה לבחירת נשיא, במקום לדון על מתווה פשרה שהציע לעליון, הכולל גם בחירת שלושה שופטים החסרים כיום בבית המשפט העליון. לדעת השר, צווים אלו אינם חוקיים, ומהווים חציית גבול של בג"ץ אל מול הממשלה והכנסת. בינתיים, לוין הבהיר כי ימשיך לעמוד על כך שהטענות נגד עמית ייחקרו עד תום, למרות דברי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה וראש אגף החקירות במשטרה בועז בלט, שציינו כי אין חשד לפלילים במעשיו של השופט.
החקירה המשמעתית שדורש לוין מסתמכת על כ-15 פרסומים עיתונאיים, בהם חשיפת "ידיעות אחרונות", המטילים לכאורה, לדעת השר, דופי בהתנהלותו של עמית, על ניגודי עניינים בהם היה מצוי בכהונתו כשופט. ניגוד עניינים זה, כך מדגיש השר, מצביע על אי-התאמתו לתפקיד. לוין לא הכיר כאמור בנשיאותו של עמית, ולכן עד סוף כהונתו הוא ימשיך לא לשתף עימו פעולה בתחום ניהול בתי המשפט.
פירוש הדבר הוא שמערכת המשפט, הדורשת החלטות מינהליות משותפות לשר ולנשיא - לא יתקבלו. בין היתר לא יתקבלו החלטות בנושא בחירת שופטים, הוספת תקציבים, בחירת נשיאים והקמת ועדות איתור, בינוי בתי משפט ותכנון המערכת לשנים הבאות. לפיכך, עד סוף הקדנציה של לוין יכהנו רק 10 שופטים בעליון - במקום 15.
נגד בחירתו של עמית הוגשו לוועדה לבחירת שופטים 4,800 הסתייגויות. הן נידונו בוועדה כבר לפני כשלושה שבועות, שם הוצגו על-ידי חברי עמותות משפטיות מהימין שהוזמנו באורח תקדימי לשאת דברים. ברובן נטען שעמית היה מצוי בניגוד עניינים בעת תפקידו כשופט כשדן בנושאים הקשורים לקשרי משפחה שלו, נושאי נדל"ן שבבעלותו ובכלל בשיפוט. אלה הטענות המרכזיות:
הופיע בשם אחר בהליך משפטי ולא דיווח
בפרסום ynet ו"ידיעות אחרונות" נחשף כי בשנים האחרונות היה השופט עמית צד בכמה הליכים משפטיים אזרחיים הנוגעים לדירה שבבעלותו ובבעלות אחיו בדרום תל אביב, וזאת תוך שימוש בשמו הקודם, יצחק גולדפריינד, מבלי לדווח על כך ומבלי שעורכי הדין יודעים שהם מייצגים שופט עליון. באחד מההליכים אף הוגש נגדו כתב אישום.
כמו כן, שופט שדן באחד ההליכים הללו עלה בוועדה לבחירת שופטים כ"מועמד השופטים" – בזמן שעמית חבר בה. במקביל, השופט עמית דן בתיקים של משרד עורכי הדין שייצג אותו ואת אחיו ובתיק שבו מעורבת עיריית תל אביב – שמולה ניהל הליכים הנוגעים לנכס שבבעלותו.
השופט עמית טען מנגד כי התוודע לעצם קיומם של ההליכים שצוינו רק בעקבות הגשת השאילתה למעט עבירת הקנס. לדבריו, אחיו והוא קיבלו מהוריהם במתנה שתי חנויות ברחוב אילת ביפו, על שם דב ויצחק גולדפריינד, כשמם באותה עת. בשנת 2016 נתן עמית ייפוי כוח כללי-נוטריוני לאחיו לעסוק באופן בלעדי בנכסים הנ"ל, דווקא על מנת שלא להיות מעורב בכל הקשור בהם. הוא חתם לאחיו על ייפוי כוח לגבי תביעה לפירוק שיתוף בנכס שהוגשה על-ידי היזם ומספר בעלי זכויות בנכס כנגד עשרות בעלי זכויות אחרים, בהם השופט עמית ואחיו.
ריאיון עם פרופ' אייל וינטר, חברו של השופט עמית
(צילום: ליאור שרון)
לגבי הליך נוסף, מדובר בבקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטת בית משפט השלום שניתנה במסגרת ההליך הראשון. בהליך זה מופיעים השופט עמית ואחיו, לצד רבים אחרים, כמשיבים פורמליים בלבד, לאור העובדה שצו פירוק השיתוף לא ניתן כנגדם. ממילא, לשופט עמית לא הייתה כל ידיעה על קיומו של ההליך, וממילא לא הוגש כל מסמך בשמו או מטעמו במסגרת ההליך.
בהליך אחר חתם השופט עמית מכוח ייפוי הכוח שניתן ליזם, אשר נקט בהליך העתירה המינהלית, מבלי לעדכן את אחיו של השופט עמית על אודות ההליך, וממילא ללא ידיעתו של השופט עמית עצמו.
לעניין "ההסתרה" כביכול, הסיבה שבגינה השופט עמית מופיע בהליכים תחת שם משפחתו הקודם, גולדפריינד, היא כי ככל הנראה נתוני בעלי הזכויות לצורך הגשת כתבי בית-דין נלקחו מנסח הטאבו, שם מופיע השופט בשם משפחה זה. בייפוי הכוח הכללי-הנוטריוני שניתן על-ידי השופט לאחיו, נכתב במפורש יצחק עמית, ולא יצחק גולדפריינד, כך שהטענה שהשופט עמית "הסתיר" את זהותו מופרכת.
השתתפו בהכנת הכתבה: איתמר אייכנר ואלכסנדרה לוקש
פורסם לראשונה: 14:54, 26.01.25
