הבוקר חשף רן בוקר ב-ynet כי דידי הררי חוזר לשדר - עם גברים בלבד. אתן מבינות? הנשים נענשות בסיפור הזה, איכשהו זה תמיד יוצא ככה. כל פעם שמישהו מואשם בהטרדה, הפתרון הקולקטיבי הוא להרחיק את הנשים. זה לא לטובתן, לא כדי לשמור עליהן אלא כדי שלא נצטרך להתמודד. הוא יחזור לשדר רק עם גברים. כמה נוח. ההגנה הכי טובה פשוט לוודא שלא יהיו נשים בסביבה. כן רעיון מעולה, בטח בואו פשוט נוציא נשים מהעולם - הן עושות לנו בעיות. במקום להתמודד עם הנפגעות ננקה את הנוכחות של הנפגעות.
אבל אל תטעו זו לא הגנה, זו ענישה. הן אלה שמודרות, מושתקות, נעלמות. זו לא דרך להגן מהטרדה זו דרך לוודא שלא נצטרך לשמוע את מי שנפגעה. אירוני, לא? הוא מקבל את המיקרופון. הן מקבלות שתיקה. הוא חוזר לתוכנית רדיו, והן לא מקבלות את העבודה שלהן.
קחו סינריו מומצא: נעמה (אשה בדויה) ונדב (איש בדוי) התחילו שניהם בדיוק לעבוד ברדיו דרום. שניהם מלאי אמביציה להתקדם, לעשות, להוכיח את עצמם. הדרך של נדב סלולה. צריך גברים לתכנית של דידי הררי שמקבלת הד ציבורי משמעותי וזוכה לתשומת לב מנהלים. נעמה תשובץ בתכנית אחרת. היא יודעת שהיא לא יכולה להיכנס לתוכנית החזקה של התחנה. היא אישה והיא תמשיך לחכות לקידום.
רק במקרה כל הצוות עכשיו גברי בלבד. רק במקרה הוא משדר מהבית, רחוק מהתחנה - כאילו גם אתם יודעים, בתוך תוככם, שהוא לא באמת "זוכה זיכוי מוחלט". יש משהו כמעט מצחיק מכמה שהוא עצוב שהנשים הורחקו אבל גם הוא, נשאר לעבוד בבית, לבדו, מנודה כמעט
וההסבר הרשמי? "אין קשר לפרשה". ברור. רק במקרה כל הצוות עכשיו גברי בלבד. רק במקרה הוא משדר מהבית, רחוק מהתחנה - כאילו גם אתם יודעים, בתוך תוככם, שהוא לא באמת "זוכה זיכוי מוחלט". יש משהו כמעט מצחיק מכמה שהוא עצוב שהנשים הורחקו אבל גם הוא, נשאר לעבוד בבית, לבדו, מנודה כמעט. ממש כמו אישה שהוטרדה ומקבלת את גשם האשמות הקלאסיות הרגילות : "למה לא אמרת לא" "למה רק עכשיו התלוננת" וכן הלאה.
וזה אולי החלק הכי מעייף: המשחק הקבוע הזה של "העונש הציבורי". כולם כבר למדו את הנוסחה. שנה של התרחקות מהפוקוס, כמה ראיונות מתייפייפים על מסע איש” והפקת לקחים, ואז… קאמבק. אפילו החופשה הכפויה שמנחיתים עליהם? הם יוצאים לחופשה. הנשים הולכות לגיהינום.
רות אלבזצילום: סתיו ברקאייום אחד, אולי, מישהו באמת יבין שהשתיקה של הנשים היא לא פתרון אלא סימפטום. סימפטום של פחד, של ייאוש, של הידיעה שדברים לא באמת משתנים. כל עוד מי שפגע חוזר לאולפן, אין טעם לשאול למה הנפגעות לא חוזרות לדבר.
