כמו לא מעט ערבים אמריקנים, גם בישארה בחבח היה מצביע דמוקרטי נאמן, שמעולם לא חשב אפילו להביט לכיוון המפלגה הרפובליקנית. עד שהגיע 7 באוקטובר. או יותר נכון, מה שקרה אחריו. בחבח ראה את מה שבעיניו הייתה תמיכה חסרת תנאים וללא הגבלה של הנשיא לשעבר ג'ו ביידן במלחמה של ישראל בעזה, והחליט שכל דבר יהיה טוב יותר עבור המקום שבו נמצאים השורשים שלו. "הפכתי לרפובליקני", אמר בחבח כבר בחודש יוני 2024, עוד לפני שביידן פרש מהמירוץ לנשיאות. "נמאס לנו מג'ו ביידן וממעורבותו ברצח העם נגד העם הפלסטיני בעזה". הוא לא חשב שכמעט שנה אחרי הוא יהפוך לשחקן מרכזי, גם אם אלמוני למדי, במשא ומתן המייסר לעסקת חטופים ולסיום המלחמה.
בחבח, אקדמאי, עיתונאי ופעיל פוליטי פלסטיני-אמריקני, נולד ב-1958 במזרח ירושלים, אחרי שמרבית משפחתו עקרה לירדן לאחר מלחמת העצמאות ומאוחר יותר התיישבה בארה"ב בשנות ה-70. הוא השלים תואר ראשון באוניברסיטת בריגהאם יאנג ותואר שני ודוקטורט מאוניברסיטת הרווארד. מאוחר יותר לימד בהרווארד ושימש מנהל משנה במכון למזרח התיכון, לפני שפנה למסלול קריירה ששילב פיננסים, פוליטיקה ופעילות פרו-פלסטינית.
בחבח היה חבר במשלחת הפלסטינית לשיחות השלום הרב-צדדיות בשנות ה-90, ונשאר תומך קולני בפתרון שתי המדינות. בהמשך שימש כעורך הראשי של העיתון הפלסטיני "אל-פאג'ר" והיה פעיל בארגונים הומניטריים שונים. בנוסף, כתב מאמרים רבים בנושאים פוליטיים וחברתיים הקשורים למזרח התיכון. אף שבנה חיים בארה"ב, בחבח נשאר מחובר מאוד למולדתו. "זה תמיד יהיה הבית שלי, לא משנה איפה אני גר", אמר ל"ערב ניוז" ב-2018. "ילדיי נולדו בארה"ב, אבל רשמתי אותם באונר"א. כשאמות, אני רוצה שיגידו שאני פלסטיני. זו זכותנו הנצחית".
תקווה לסיום המלחמה
עד השנה החולפת לא היה לבחבח שום קשר עם טראמפ. אבל אז באה המלחמה בעזה ועשתה לדמוקרטים נזק עצום שהם לא היו מוכנים לו בקרב ערבים-אמריקנים, שהיו אחד הפלחים הנאמנים למפלגה והצביעו לה בשיעורים גבוהים מאוד עד 2024. סקר של המכון הערבי-אמריקני (AAI) מאוקטובר 2024 הראה כי התמיכה בקהילה הערבית-אמריקאית נחלקה כמעט שווה בשווה: 42% תמכו בדונלד טראמפ, 41% בקמאלה האריס, ו-12% תמכו במועמדים אחרים. לפי Arab News/YouGov, טראמפ הוביל על האריס בקרב מצביעים ערבים-אמריקנים עם 45% לעומת 43%, ו-29% מהנשאלים ציינו שהסוגיה המרכזית עבורם היא הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
(צילום: ירון ברנר)
בחבח היה גורם מרכזי בשינוי הזה. מתוסכל ממה שכינה "הבטחות ריקות" מצד ביידן וסגנית הנשיא קמלה האריס, הצטרף בחבח לקמפיין של טראמפ במאי 2024, בתקווה שאם זה ינצח הוא יכפה על ישראל להפסיק את המלחמה בעזה. הוא הוזמן על ידי קמפיין טראמפ לסייע בהקמת ועדת פעולה פוליטית, שנקראה "ערבים אמריקנים למען אמריקה טובה יותר”.
בהמשך הקים ועמד בראש "ערבים אמריקנים למען טראמפ", פלטפורמה שסייעה להגביר את שיעור ההצבעה לרפובליקנים באזורים בעלי רוב ערבי במישיגן, שהייתה כמובן אחת המדינות המתנדנדות המרכזיות בבחירתו מחדש של טראמפ. הוא עבד בשיתוף פעולה הדוק עם שליחו המיוחד של טראמפ, ריצ'רד גרנל, ועם איש העסקים הלבנוני-אמריקאי מסעד בולוס, החותן של דונלד טראמפ ואיש קשר מרכזי לקהילות ערביות-אמריקניות.
אחרי שטראמפ ניצח, היה בחבח גורם מרכזי בניסוח מכתב הברכה ששלח נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) לטראמפ, מה שהוביל לשיחת הטלפון הישירה הראשונה בין השניים.
כבר לא למען טראמפ
אף שהוא נשאר תומך נלהב של טראמפ, בחבח לא נרתע מלבקר אותו בפומבי. הוא התנגד נחרצות להצהרה של טראמפ ב-5 בפברואר, שבה הציע להפוך את עזה ל"ריביירה מזרח-תיכונית" על ידי גירוש אוכלוסייתה. "רעיונותיו של הנשיא אינם מקובלים לחלוטין. עזה שייכת לפלסטינים - היא לא נדל"ן שניתן לקנות או למכור", כתב בחבח בפוסט בטוויטר, ולאחר מכן שינה את מיתוג ארגונו מ"ערבים אמריקנים למען טראמפ" ל"ערבים אמריקנים למען שלום".
דווקא אחרי זה הפך לפתע בחבח חלק מהשיחות מאחורי הקלעים. הוא סיפר שקיבל באפריל שיחת טלפון מבכיר חמאס ראזי חאמד, לאחר שאשתו של יאסר ערפאת, סוהא, יצרה ביניהם קשר. חאמד ביקש מבחבח להעביר מסר לאמריקנים, מה שהוביל בסופו של דבר לשחרורו של עידן אלכסנדר. עכשיו ממשיך בחבח לשמש ערוץ תקשורת בלתי רשמי בין חמאס לממשל האמריקאי - מעל הראש של ישראל - בנוגע למשא ומתן על הפסקת אש בעזה.
אתמול נחשף שהוא גם היה זה שגיבש את ההצעה שהועברה לישראל ונדחתה. היא כוללת בין השאר הפסקת אש של 70 יום, שחרור חמישה חטופים חיים ביום הראשון וחמישה נוספים ביום האחרון - וכניסת אלף משאיות מדי יום. האמריקנים לא דיברו עם ישראל על המתווה מראש. בכיר ישראלי אמר כי קבלתה של ההצעה היא "בפועל - כניעה לחמאס". הרקע לדבריו הוא העובדה שבחבח גיבש את ההצעה בתיאום עם חמאס, כך שהיא מקובלת על ארגון הטרור, אבל רחוקה מ"מתווה וויטקוף" שאליו נצמדת ישראל מאז החזרה ללחימה בחודש מרץ.
