נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חתם הלילה (בין רביעי לחמישי) על שני צווים נשיאותיים שמסמנים עליית מדרגה במאבק שלו נגד מוסדות ההשכלה הגבוהה במדינה. הצווים החדשים הופכים את הפיקוח על מקורות מימון זרים ואת תהליך ההסמכה האקדמית במוסדות לכלי מרכזי במאבקו הפוליטי נגד אוניברסיטאות שנתפסות בעיניו כ"אליטיסטיות ואנטי-אמריקניות".
הצו הראשון מחייב את המוסדות לדווח כראוי על מקורות המימון הזרים, כולל מטרת הכסף, ומאיים בשלילת מימון פדרלי במקרה של אי-ציות. הצו השני מחולל רפורמה תקדימית במערכת ההסמכה לתואר, ומאפשר לגופים חדשים להיכנס לשוק במטרה "להחזיר את החופש האקדמי ולהבטיח תועלת כלכלית לסטודנטים", כלשון הבית הלבן.
שני הצווים הם חלק ממסע שיטתי שמוביל הממשל נגד ההשפעה הזרה, והקטארית בפרט, על האקדמיה האמריקנית. "60 מיליארד דולר זרמו בעשורים האחרונים מהעולם אל הקמפוסים שלנו, ברוב המקרים ללא שקיפות או בקרה", טען טראמפ בעת החתימה, כשהוא מגבה את עצמו בדו"ח של תת-הוועדה לחקירות בסנאט, שתיארה את מערכת המימון הזר כ"חור שחור" נטול פיקוח.
בנוסף, הממשל האמריקני מאיים לשלול את ההכרה הפדרלית מארגוני ההסמכה ללימודי משפטים ורפואה, אם אלו ימשיכו לדרוש גיוון מגדרי ואתני כתנאי להסמכה. לצד ההסלמה נגד גופי הסמכה קיימים, טראמפ מורה להקים אתר ניסויי להסמכה חלופית ומהירה, להחזיר את הפוקוס ל"השקעה עם תשואה" — ולהרחיב את מעגל הגופים שיכולים להעניק תעודות לימוד. לפיכך, משרד החינוך בארה"ב יתעדף גופים שלא מתנים הסמכה בגיוון מגדרי, אלא במעקב אחר תוצאות בוגרים בלבד.
האקדמיה החדשה
הצווים סוללים את הדרך לאחד החזונות המרכזיים של טראמפ במהלך קמפיין הבחירות - הקמת אוניברסיטה מקוונת ציבורית חינמית תחת השם "האקדמיה האמריקנית".
טראמפ הבטיח שהאקדמיה החדשה תציע תוכניות לימוד זולות וממוקדות, שלא יאפשרו "Wokeness או ג'יהאדיזם" בתכנים האקדמיים. היא גם תאפשר העברת נקודות זכות לתואר ממוסדות קיימים ותתמקד בהשגת "תוצאות תעסוקתיות ברורות". האוניברסיטה העתידית הזו תעניק אישורים שסטודנטים יוכלו להשתמש בהם כדי לחפש עבודה מועדפת אצל הרשויות הממשלתיות והקבלנים שלהן.
הצווים עליהם חתם כעת טראמפ מעניקים סמכויות חדשות ונרחבות לשרת החינוך לינדה מקמהן ולתובעת הכללית פאם בונדי, כולל היכולת להוביל חקירות, לערוך ביקורות פתע ולאיים בשלילת תקציבים. כל זאת במסגרת מה שהממשל מכנה "טיהור אידיאולוגי" המתמקד בדרישה להסרת סטנדרטים של גיוון מגדרי ואתני. המהלך משתלב בקו רחב יותר של צעדים נגד מוסדות כמו קולומביה, הרווארד וייל, שהממשל הקפיא את תקציביהם בשל טענות לאנטישמיות בקמפוסים.
במקביל להחרפת הפיקוח הרגולטורי, בשטח גם נרשמה הסלמה אכיפתית: בפעולה מתואמת של ה-FBI ומשטרת מישיגן, פשטו הכוחות על בתיהם של שמונה פעילים פרו-פלסטינים הקשורים להפגנות באוניברסיטת מישיגן. הפשיטות התרחשו באן ארבור, איפסילנטי וקנטון, וכללו החרמת ציוד אלקטרוני, אזיקת חלק מהדיירים וחקירתם – בלי להציג צווי חיפוש. היועץ המשפטי של מישיגן אישר את הפשיטות אך סירב לפרט את הסיבות, והבהיר שכל המעורבים הם אזרחים אמריקנים: "אין כל קשר להגירה בלתי חוקית", אמר.
הפעילים היו מעורבים בחודשים האחרונים בשורת הפגנות סביב מגורי נציגי האוניברסיטה, וכן ריסוס כתובות נאצה נגד רקטור יהודי. באוקטובר האחרון אף נפתחה חקירה פלילית לאחר שמכוניתו וביתו הושחתו בכתובות פרו-פלסטיניות.
אחת הדרישות המרכזיות שהובילו המוחים היא קריאה להסרת השקעות מישראל, בטענה למשטר אפרטהייד ורצח עם בעזה. התאחדות הדוקטורנטים של מישיגן גינתה את הפשיטות, וכינו אותן "הסלמה מדאיגה", בעוד שפעילים מקומיים טענו שמדובר בניסיון פוליטי לדיכוי.
בן גביר נאם בייל, סטודנטים מחו: "בושה"
באוניברסיטת ייל, הנהלת המוסד ביטלה את ההכרה בקבוצת הסטודנטים הפרו-פלסטינית Yalies4Palestine, שלוחה מקומית של "סטודנטים למען צדק בפלסטין", בטענה שהייתה מעורבת במחאה בלתי מאושרת נגד הרצאתו של השר איתמר בן גביר. לדברי האוניברסיטה, יותר מ-200 סטודנטים השתתפו במאהל המחאה, שם הושמעו קריאות לעידוד הפגנות, התקבלו דיווחים על התנהלות אנטישמית, וחלק מהמפגינים אף חסמו את דרכם של סטודנטים יהודים. הקבוצה הכחישה קשר לאירוע וטענה כי האוניברסיטה נכנעה ללחץ הפוליטי של הממשל. משרד המשפטים אישר כי הוא עוקב אחר ההתפתחויות ונמצא בקשר עם סטודנטים שהתלוננו.
גם במהלך ההרצאה, שנערכה הלילה, הגיעו מאות מפגינים לשטח האוניברסיטה בניסיון לבטלה. הם עמדו בחוץ והפגינו, כשחלקם עוטים סרטי ראש ירוקים של חמאס, ואף קראו "בושה!" כלפי סטודנטים שהגיעו לשמוע אותו.
במקביל, באוניברסיטת הרווארד - ממנה טראמפ שלל כבר מענקים ותקציבים בשווי כולל של יותר מ-2.5 מיליארד דולר - הנשיא היהודי, פרופ' אלן גרבר, ניסה בשבועות האחרונים לבלום את הסנקציות באמצעות שורת גישושים מאחורי הקלעים לבוגרים יהודים מוכרים של המוסד. תחילה הוא פנה לג'ארד קושנר, חתנו של טראמפ, בבקשה לתווך פגישה עם הנשיא. קושנר סירב להתערב. אחר כך פנה פרופ׳ גרבר למיליארדרים ביל אקמן ולן בלווטניק - הבעלים של ערוץ 13. שניהם ניסו דווקא לשכנע את ההנהלה להגיע לפשרה עם הבית הלבן. לעומתם, בוגרים יהודים בולטים אחרים, בהם ראש עיריית ניו יורק לשעבר מייקל בלומברג, עודדו את הרווארד לא לוותר ולהמשיך להיאבק.
