336,350 החלו היום (ראשון) את שנת הלימודים האקדמית, לאחר שנתיים של מלחמה - שבמהלכן גויסו למילואים יותר מ-70 אלף סטודנטים לתקופות ממושכות, צברו פערים, התנתקו מהשגרה ואיבדו חברים.
הסקר הארצי של התאחדות הסטודנטים נערך השנה בסימן השפעות המלחמה על הציבור הסטודנטיאלי שחווה פגיעה רחבה ומתמשכת: כ-70,000 סטודנטים וסטודנטיות גויסו לשירות מילואים, יותר מ-10,000 פונו מבתיהם ורבים איבדו חברים ובני משפחה. הסקר נערך בקרב 15,000 סטודנטים המהווים מדגם ארצי מייצג, בהם משרתי מילואים ובני/בנות זוג של משרתי מילואים, סטודנטים שפונו מבתיהם, נפגעי ונפגעות פעולות איבה, פצועים במהלך שירותם הצבאי, משפחות שכולות ומשפחות של חטופים וחטופות.
ממצאי הסקר מראים כי 34% שקלו לפרוש מהלימודים, וכי 30% חוששים במידה בינונית ו-37% במידה רבה שהמצב הביטחוני ישפיע על המשך לימודיהם או על סיום התואר. רק 54% הצליחו לסיים את השנה האקדמית כמתוכנן, ו-21% דחו קורסים או שינו את מסלול הלימודים.
בקרב האוכלוסיות שנפגעו ישירות מהמלחמה, הנתונים קשים אף יותר: 66% ממשרתי המילואים דיווחו על חזרה רגשית וחברתית מאתגרת, ו-61% על פגיעה ניכרת בהישגים האקדמיים. מחציתם נאלצו לפנות לעזרה במוסד הלימודי. בקרב המפונים מבתיהם, 61% דיווחו על פגיעה לימודית משמעותית, 54% פנו לעזרה ו-41% שקלו לפרוש מהלימודים.
"הנתונים שסקר הסטודנט מציף השנה מציגים תמונת מצב עגומה של דור שלם שנושא על גבו את האתגרים המרכזיים במדינה - ונאלץ לשלם את המחיר לבדו", אמרה יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, סיון קורן. "מעל שנתיים למלחמה, והממשלה מתנהלת כאילו המציאות חזרה לשגרה, בזמן שהסטודנטים עדיין מתמודדים עם ההשלכות - הנפשיות, הכלכליות והאקדמיות - בלי גב ובלי רשת ביטחון. המדינה והמוסדות האקדמיים אינם יכולים עוד להסתתר מאחורי בירוקרטיה והתעלמות. אנו דורשים מהממשלה לעצור את ההפקרה, לקחת אחריות ולהבטיח שהדור שנלחם, למד ועבד למען המדינה - לא יישאר לבד במערכה על העתיד שלנו".
פרופ' יריב פניגר מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בן גוריון, מומחה למדיניות חינוך וחוקר של ההשכלה הגבוהה בישראל, קורא להפעיל תוכניות ולתת מעטפת לעשרות אלפי הסטודנטים שחווים או יחוו קשיים נפשיים וחברתיים הקשורים במלחמה. "החזרה ללימודים מלווה בתחושות של שמחה, הקלה, תקווה וחזרה למסלול של חיים שאינם בצל איום ומלחמה", אמר פניגר. "האוניברסיטאות והמכללות יקלטו השנה עשרות אלפי חיילים וחיילות אשר השתתפו במלחמה וחלקם פיתחו או שעשויים לפתח בעתיד תסמינים נפשיים כגון פוסט-טראומה ודיכאון. חשוב שהמענה שניתן יהיה מתמשך, אמפתי וכזה שנותן אמון בחיילים והחיילות המשוחררים".
הסטודנטים שמתמרנים בין המדים ללימודים
רס"ל (במיל') כפיר (24) ממודיעין מתחיל את השנה השנייה בתואר הראשון בכלכלה ומנהל עסקים בבר אילן. כפיר, שמשרת במילואים בגדוד 9300 של חטיבה 300, השלים במצטבר כמעט שנה של שירות, ובימים אלו הוא בסבב מילואים חמישי.
"מחזור הגיוס שלי השתחרר חצי שנה לפני פרוץ המלחמה", הוא סיפר. "יש כאלו שמחכים לסיום המלחמה ולא מתקדמים, הם תקועים. חבר שרוצה להתחיל לימודי רפואה מחכה לסוף הסבבים כדי להתכונן ולגשת לפסיכומטרי, אבל בכל פעם מקבל צו נוסף. אני הבנתי שאין ברירה - אנחנו חייבים ללמוד ולשרת במקביל, זו המציאות שלנו. אני אומר את זה בקריצה לאחינו החרדים - שאנחנו מאוד נשמח אם כמונו הם יידעו לשלב בין תרומה למדינה ללימודים".
כפיר בחר במסלול לימודים שמאפשר למידה מרחוק (זום) ושיעורי ערב, במטרה לצלוח את השילוב עם ימי המילואים הרבים. "תואר במסלול 'רגיל' הוא כמעט בלתי אפשרי במצב שלנו", אמר. על המתווה החדש עבור הסטודנטים המילואימניקים אמר כפיר כי "נחמד שאחרי יותר משנתיים של מלחמה, המל"ג הבין שיש פער בין מי שעשה 30 ימי מילואים לבין מי שעשה 300 ימים. מה שאני מפספס במהלך השירות זה בעיקר זמן, והייתי מצפה שיבואו יותר לקראת הלוחמים ואוכלוסיות נוספות שצריך להתחשב בהן, כמו משפחות שכולות ונשות ואנשי קבע ומילואימניקים".
רס"ר (במיל') תומר (26) מכוכב יאיר משרת במילואים כלוחם בחטיבה 11, ולאורך המלחמה השלים יותר מ-300 ימי מילואים. בקרוב יתחיל את השנה השנייה בתואר הראשון במדעי החיים ומדעי הרפואה באוניברסיטת תל אביב. "בשנה א' פספסתי כמעט סמסטר שלם כשהייתי בסבב בצפון. עכשיו אני בסבב בחאן יונס ואפספס שבועיים-שלושה מתחילת הסמסטר", הוא סיפר. "בשלב הזה זה אתגר מנטלי יותר מפרקטי. זה קשה במובן שאתה מרגיש בלופ אינסופי של לימודים, מילואים וחזרה ללימודים. בין הסבבים כבר שקלתי להפסיק לשרת, אבל ברגע האמת הגעתי. קשה לנהל ככה חיים, לתכנן ולהתמיד בדברים לטווח הארוך".
עד כה, לדבריו של תומר, המתווה שגובש עבור משרתי המילואים סייע לו, אולם השנה, "בגלל שהתחלתי סבב עם סיום תקופת המבחנים ואפספס 'רק' את תחילת הסמסטר, אני בספק איזה הקלות אקבל. אני מפחד להסתכל על המתווה החדש".
רס"ל (במיל') טל (24) מרחובות השלים לאורך המלחמה כ-250 ימי מילואים כלוחם בגדוד 8114, ובקרוב יתחיל לימודי תואר ראשון במשפטים בקרייה האקדמית אונו. "תכננתי להתחיל ללמוד הרבה יותר מוקדם", הוא סיפר. "המלחמה התחילה בדיוק כשהייתי בטיול אחרי צבא, שהתקצר כי נקראתי למילואים. הלימודים מאוד התעכבו בגלל הרצף של הסבבים".
רגע אחרי שנרשם ללימודי התואר הראשון, טל קיבל את הצו הנוכחי שיימשך גם בתחילת הסמסטר הקרוב. "תהיה חפיפה של שבוע-שבועיים בין המילואים ללימודים. אף אחד לא רוצה לפספס את הימים האלו, שבהם מכירים את האנשים שאיתך ומבינים את הדברים הכי בסיסיים. יש לי אחריות להשלים הכול לבד. חוץ מזה, מילואים זה לא משהו שמסתיים. המלחמה עוד קורית, אני יודע שיקראו לי שוב, ואני לא יודע איך אתמודד עם זה. אשתמש בעזרה שייתנו לי".
טל סיפר שהתלבט אם לבקש קיצור לצו הנוכחי כדי לא לפספס את הימים הראשונים לתואר, "אבל החלטתי לוותר על זה ולהיות פה עם הלוחמים שעליהם אני מפקד מתוך דוגמה אישית ומחויבות לשירות מילואים. אם אפספס תקופה ממושכת בלימודים אשתמש בהקלות שאקבל, בתקווה שהן יעזרו לי ולא אצטרך לשנות שוב את התוכניות. למילואים תמיד אגיע".
נתוני המל"ג
לפי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, 254,580 סטודנטים לתואר ראשון החלו היום את לימודיהם, מתוכם 59% נשים; 68,700 סטודנטים לתואר שני, מתוכם 64% נשים; ו-12,370 סטודנטים לתואר שלישי, מתוכם 54% נשים.
המקצועות הנפוצים בתואר הראשון הם הנדסה (17.7% מכלל הסטודנטים); מדעי החברה (17.2% מכלל הסטודנטים); וחינוך והכשרה להוראה (14.4% מכלל הסטודנטים).
לפי הנתונים, 35% מהסטודנטים לתואר ראשון מגיעים מאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים.
