משטרת איטליה הודיעה בצהריים (יום ה') כי עצרה אזרח אוקראיני בחשד למעורבות בפעולת החבלה הדרמטית שבה נהרסו צינורות הגז התת-ימיים "נורד סטרים" מרוסיה לגרמניה בספטמבר 2022. החשוד נעצר לבקשת גרמניה ויוסגר אליה בהמשך, בחקירה שכבר עוררה בעבר מבוכה גדולה עבור קייב בעקבות דיווחים – שאותם הכחישה – למעורבות בפיצוצים שפגעו בצינורות בעומק הים הבלטי.
11 צפייה בגלריה
פוטין, זלנסקי והגז שבעבע בים הבלטי אחרי פיצוץ הצינורות ב-2022
(צילום: AP, רויטרס, Olivier MATTHYS / POOL / AFP)
הפיצוצים בצינורות הגז, נזכיר, התגלו ב-26 בספטמבר 2022 על ידי סיסמולוגים מדנמרק ושבדיה שזיהו סימנים שפורשו תחילה כרעידת אדמה תת-ימית או התפרצות געשית, באזור האי הדני בורנהולם. במהרה התבררה הסיבה לכך: שלושה פיצוצים עוצמתיים שגרמו לדליפות בצינורות שמתפרסים על פני יותר מ-1,100 ק"מ ובגובה של 80 מטר מתחת לפני הים. הפיצוצים גרמו להתפרצות עצומה של גז: כמות הגז הטבעי שהשתחררה בעקבות החבלה הייתה הגדולה ביותר שנמדדה אי-פעם, והיא משתווה לכמות הפחמן הדו-חמצני שפולטת דנמרק כולה בשנה שלמה.
הצינורות לא היו פעילים בזמן הדליפות, אך הכילו עדיין גז כדי לשמור על לחץ, ושיתוקם חולל טלטלה באירופה שבאותה עת נשענה עדיין במידה רבה על הגז הרוסי. גרמניה ומדינות נוספות, שהחלו לחפש חלופות לגז מרוסיה עוד לפני כן, בגלל הפלישה לאוקראינה בפברואר אותה שנה, נאלצו לעשות זאת בדחיפות בעקבות החבלה בצינורות. פעולת החבלה החמירה את משבר הגז ביבשת, ואף שתחילה החשד לאחריות למעשה הופנה לעבר רוסיה – שהיו שסברו שאולי היא מבקשת לנקום באירופים על התמיכה שלהם בקייב – בהמשך דווח כי ייתכן שקבוצה של גורמים פרו-אוקראינים עמדה מאחורי הפיצוצים. ב"וול סטריט ג'ורנל" דווח אשתקד כי הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי נתן בעצמו אור ירוק לפעולה, וכשהתחרט ברגע האחרון הרמטכ"ל האוקראיני דאז, ולרי זלוז'ני, התעלם מהוראתו לחדול ואפשר לפעולה לצאת לפועל.
החשוד שנעצר כעת זוהה בגרמניה ללא שמו המלא, סרהיי ק', ולפי התביעה הגרמנית הוא אחד מהגורמים שתכננו ותיאמו את פעולת החבלה. הוא נעצר הלילה באזור העיר רמיני שבאיטליה, לחופי הים האדריאטי, ושרת המשפטים הגרמנייה סטפני הוביג תיארה זאת כ"הצלחה מרשימה". לפי התביעה הגרמנית החשוד הוא אחד מבין כמה שהטמינו את המטענים שפוצצו את צינורות הגז, והוא ושותפיו הפליגו אז ביאכטה מעיר הנמל רוסטוק שבצפון-מזרח גרמניה. לפי החשד, הם שכרו את היאכטה מחברה גרמנית דרך גורם שלישי ובעזרת תעודות מזויפות. לחשוד שנעצר מיוחסות עבירות של קשירת קשר לגרימת פיצוץ, חבלה אנטי-חוקתית והרס מבנים.
11 צפייה בגלריה
מתקן של צינור הגז "נורד סטרים 1" שנפגע בפעולת החבלה. החשוד ושותפיו הפליגו ביאכטה מגרמניה, עם תעודות מזויפות
(צילום: AFP)
הפיצוצים פגעו בצינור הגז "נורד סטרים 1", שהעברת הגז בו מרוסיה לגרמניה הופסקה על ידי מוסקבה חודש לפני החבלה, וכן בצינור הגז החדש יותר "נורד סטרים 2" – שמעולם לא נכנס לשירות מבצעי וגרמניה מנעה את הפעלתו בתגובה לפלישה הרוסית לאוקראינה. רוסיה האשימה בעבר שארה"ב, שהתנגדה לאורך השנים לצינורות הללו והזהירה מהתלות האירופית בגז הרוסי, היא לכאורה זו שעומדת מאחורי החבלה. בהמשך פורסמו הדיווחים שקייב קשורה לפעולה. אוקראינה הכחישה זאת, והתביעה הגרמנית עצמה מקפידה על זהירות רבה בכל הקשור לייחוס אשמה כלפי גורם כלשהו.
פוטין מושך זמן: "זלנסקי? צריך מישהו לגיטימי שיחתום"
הפרשייה עוררה בעבר לא מעט מבוכה עבור קייב, והמעצר כעת מגיע בימים שבהם היא ובעלות בריתה האירופיות – כולל גרמניה – פועלות להבטיח שמירה על האינטרסים שלהן בכל הסכם לסיום המלחמה שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ לוחץ להגיע אליו. טראמפ, שנפגש בסוף השבוע שעבר באלסקה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין וביום שני ערך פסגה עם הנשיא זלנסקי ומנהיגי אירופה בבית הלבן, הצהיר שכעת השלב הבא במגעים יהיה פסגה שיערכו זלנסקי ופוטין לבדם – אבל לפי שעה מוסקבה ממשיכה להערים קשיים על ארגון הפגישה הזו.
היום אמר שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב כי אף שפוטין מוכן לכאורה להיפגש עם זלנסקי, פגישה כזו תתאפשר רק אחרי ש"יוסדרו" סוגיות מחלוקת שונות בין הצדדים – אמירה שממנה משתמע כי מוסקבה מציבה תנאים מקדימים לפסגה שכזו. בקייב ובאירופה טוענים כי פוטין לא באמת מעוניין בסיום המלחמה, וכי הוא מנסה למשוך זמן ולנצל את המומנטום של כוחותיו בשדה הקרב באוקראינה כדי לכבוש עוד שטחים. זלנסקי ומנהיגי אירופה הופתעו גם כשטראמפ שינה לפתע כיוון ואחרי הפסגה עם פוטין זנח את הדרישה שלו להפסקת אש מיידית: במקום זאת הוא תומך כעת בעמדת פוטין ולפיה יש לערוך משא ומתן, תחת אש, על הסכם שלום סופי – שהגעה אליו צפויה להיות סבוכה ביותר וממושכת.
11 צפייה בגלריה
טראמפ עם פוטין, בפסגה באלסקה בסוף השבוע שעבר. השלב הבא - פסגה בין פוטין לזלנסקי - מתעכב
(צילום: Andrew Harnik/Getty Images)
11 צפייה בגלריה
טראמפ וזלנסקי בבית הלבן, ביום שני. הנשיא האוקראיני דורש "לחץ, סנקציות ומכסים"
(צילום: Mandel NGAN / AFP)
ברוסיה גם הטילו בעבר ספק בעצם הלגיטימיות של זלנסקי כנשיא, בשל העובדה שבגלל המלחמה נדחו הבחירות באוקראינה. שר החוץ הרוסי לברוב טען בדבריו היום שלפני חתימה על הסכם סופי "יהיה צורך לפתור גם את סוגיית הלגיטימיות של האדם שיחתום על ההסכמים הללו מהצד האוקראיני". בכך הוא מכוון לדרישת מוסקבה שלפני הסכם שכזה תערוך אוקראינה בחירות חדשות.
מתקפת ענק נוספת על ערי אוקראינה
בינתיים ממשיך פוטין כל העת במתקפות על אוקראינה, והבוקר דיווחה קייב כי במהלך הלילה שיגרה רוסיה מספר עצום של כטב"מים וטילים – הגדול ביותר בחודש האחרון: לפי הצבא האוקראיני, במתקפה הלילית הענקית שוגרו 574 כטב"מים ו-40 טילים בליסטיים או טילי שיוט. התקיפות כוונו הפעם בעיקר לאזורים במערב אוקראינה, שבהם מאוחסן רוב הציוד והנשק שמקבלת קייב מהמערב. לפי הרשויות האוקראיניות, אדם אחד נהרג במתקפות ו-15 נפצעו. באוקראינה טוענים שבין היעדים שהותקפו גם חברת מוצרי אלקטרוניקה אמריקנית כלשהי, אך שמה לא נמסר.
"הרוסים ביצעו את המתקפה הזו כאילו דבר לא השתנה, כאילו אין שום מאמץ גלובלי לסיום המלחמה הזו", מסר הנשיא זלנסקי. "זה דורש תגובה. אין שום סימן ממוסקבה שהיא מוכנה באמת ובתמים לקחת חלק במגעים משמעותיים ולסיים את המלחמה. דרוש לחץ. סנקציות חזקות, מכסים חזקים", הוסיף – כשברקע טראמפ עצמו, שאמנם הביע בחודשים האחרונים תסכול מהמתקפות הרוסיות, הסיר לעת עתה את איום הסנקציות על רוסיה. לצד זאת, טראמפ כן אמר שלשום שאם יתברר שפוטין לא מעוניין בשלום, "הסיטואציה תהיה קשה" – רמז אולי לסנקציות אפשריות בעתיד.
11 צפייה בגלריה
נזקי התקיפות של רוסיה הלילה, במערב אוקראינה. 574 כטב"מים ו-40 טילים
(צילום: Zakarpattia Regional Prosecutor's Office/Handout via REUTERS)
11 צפייה בגלריה
(צילום: Press service of the State Emergency Service of Ukraine in Zakarpattia region/Handout via REUTERS)
גם אוקראינה ממשיכה מצדה במתקפות לעבר יעדים בעומק רוסיה: היום דיווח הצבא האוקראיני כי כטב"מים ששיגר פגעו במתקן זיקוק נפט באזור רוסטוב שבמערב רוסיה, וגרמו שם לסדרת פיצוצים. לדברי הצבא הוא תקף גם "בסיס נפט" באזור וורונז, גם כן במערב רוסיה.
הטיל שיצא ורוד מקו הייצור הסודי: "הכי חזק שלנו"
בצל הקיצוץ בסיוע האמריקני – ארה"ב הפסיקה לתרום לקייב נשק ומוכרת לה אותו כעת במימון אירופי – אוקראינה ממשיכה לפעול להגביר את ייצור הנשק שלה בעצמה, בניסיון להפחית את תלותה בבעלות בריתה. היום חשף הנשיא זלנסקי כי ארצו ביצעה ניסוי מוצלח בטיל שיוט חדש המכונה "פלמינגו", שלדבריו יהיה מסוגל לפגוע בעומק רוסיה עם טווח של עד 3,000 ק"מ. "זה כעת הטיל החזק ביותר שלנו", אמר, והעריך כי הייצור הסדרתי של הטיל יוכל להתחיל כבר בסוף השנה או בתחילת 2026.
סוכנות הידיעות AP, שצוות שלה סייר באחד המפעלים החשאיים של חברת Fire Point המייצרת את הטיל וכן כטב"מים אוקראיניים, דיווחה היום שטיל השיוט החדש, ששמו הרשמי הוא FP-5, מסוגל לשאת ראש קרב במשקל של 1,150 ק"ג ולפגוע במטרה שלו בדיוק של עד 14 מטר – כאמור ממרחק אדיר של 3,000 ק"מ. "מומחים עצמאיים" שצוטטו בדיווח של AP אמרו כי מדובר באחד הטילים הגדולים ביותר מסוגו בעולם. מקור השם "פלמינגו", כך לפי הדיווח, הוא העובדה שהגרסאות הראשונות של הטיל יצאו מקו הייצור בצבע ורוד – ומאז השם דבק בו.
11 צפייה בגלריה
יצא בהתחלה ורוד, והכינוי "פלמינגו" דבק. טיל השיוט החדש שמייצרת אוקראינה במפעל סודי
(צילום: AP Photo/Efrem Lukatsky)
אירינה טרק, מנהל הייצור בחברה, אמר כי כעת היא מסוגלת לייצר טיל אחד שכזה מדי יום, אבל באוקטובר היא מקווה שהייצור יגדל לשבעה טילים ביום. לדברי טרק, הוא לא מאמין שרוסיה תסכים לשלום "אמיתי" מול אוקראינה: "אנחנו נערכים למלחמה גדולה ומפחידה יותר", אמר.
