7 באוקטובר בחן מחדש, בין השאר, גם מספר תובנות יסוד בחשיבה הציונית. דפוס מחשבה ראשון שאותגר, ושייך למורשת של תנועת העבודה, היה הטענה שיש להקים ישובים בגבולות המדינה, משום ש"היכן שתעבור המחרשה יעבור הגבול". האידיאל של חומה ומגדל, התיישבות ובטחון, הוא מאבני היסוד של תנועת העבודה והוא עומד גם מאחורי מפעלים אדירים, כמו ההיאחזויות הנח"ל והקיבוצים הפזורים בארבע קצוות הארץ, או מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון. ואכן, מידת היעילות שבשזירת ישובים אזרחיים בגבולות נפיצים היא אחד מהאתגרים הקשים הניצבים בפני אבטחת ישובים ביהודה ושומרון אחרי 7 באוקטובר.
פרדיגמה שניה שעורערה הייתה קיר הברזל, מבית מדרשו של זאב ז'בוטינסקי. בבוקרו של שמיני עצרת ספג קיר הברזל - במובנו הצבאי הצר - פגיעה אסטרטגית קשה. אולם, בשנתיים שחלפו, ישראל הצליחה לשנות את תמונת המצב, בגבולה הצפוני של המדינה, מן הקצה אל הקצה. ארגון חיזבאללה הוכרע וממשל אסד, עורק החיים של איראן לגבולה הצפוני של המדינה, כרע ונפל. להישגים אלו נוסף הצלחתו של מבצע התקיפות באיראן. אולם, נראה כי על אף שרשרת ההצלחות הללו, ישראל לא מצליחה להביא לשינוי משמעותי בגבולה הדרומי. אדרבא, על אף הצלחות טקטיות משמעותיות, ישראל סופגת יום אחר יום בשורות קשות הקשורות לאופיה של המערכה, להמשכותה ולשחיקה הנפשית והלוגיסטית של המערך הלוחם.
יעדי המערכה בעזה הם שחרור החטופים ומיטוט שלטון חמאס. אך, ולמרות ניסיון של קרוב ל-30 שנה עם הארגון, הלחימה בחמאס מתנהלת כאילו מדובר בצבא או מליציה צבאית ולא בארגון טרור. על אף שהארגון בנוי, בכוונת מכוון, כארגון טרור עם ארבע הנהגות המבוזרות בחו"ל, ביהודה ושומרון, בכלא הישראלי ובעזה, המלחמה של ישראל מתמקדת כמעט לחלוטין רק במוסדות אזרחיים, סמי-מדינתיים, בעזה. אולם, מוקדי המידע ועורק החיים הפוליטי, חברתי וכלכלי של התנועה אינו באוניברסיטה האיסלאמית, בגדוד רפיח או במשטרת עזה, אלא מפוזר ברחבי המזרח התיכון. הניתוחים הצבאיים והמודיעיניים המשמעותיים של המערכה אינם מתרחשים במפקדה של חמאס במחנות המרכז, אלא במפקדות התנועה בחו"ל.
יש לנהל מערכה מתואמת שכוללת חיסולים ומעצר של אנשי חמאס בחו"ל, פגיעה במוסדות הכלכליים של התנועה, מערכה מדינית בינלאומית נגד משרדי חמאס בעולם, ולהוביל שינויי חקיקה וענישה על השתייכות ותמיכה בארגון ביהודה ושומרון
על כן, היכולת של חמאס להשתקם - גם בעזה - ביום שאחרי המלחמה ממשיכה להיות גבוהה, ולכן התנועה מסוגלת להמשיך ולהוות איום על ישראל, על אף הפגיעות הטקטיות המשמעותיות שהיא חטפה בעזה. לכן, מלחמה בחמאס אינה צריכה להתמקד רק בעיר עזה או בתושביה, אלא במפקדות חמאס בחו"ל, ביהודה ושומרון ובבתי הכלא בישראל. יש לנהל מערכה מתואמת שכוללת חיסולים ומעצר של אנשי חמאס בחו"ל, פגיעה במוסדות הכלכליים של התנועה, מערכה מדינית בינלאומית נגד משרדי חמאס בעולם, ולהוביל שינויי חקיקה וענישה על השתייכות ותמיכה בארגון ביהודה ושומרון. לאופי המערכה נגד חמאס משמעות מכרעת גם לאופן ניהול המשא ומתן להפסקת אש, לאופי הערבויות שישראל צריכה לדרוש מארה"ב בתמורה לויתוריה, וליכולת שלה להמשיך להלחם בתנועה גם לאחר הכרזה על הפסקת אש בעזה.
דרור בר יוסףהכשלון של ישראל במלחמה ברצועת עזה מעיב על הישגיה הרבים בחזיתות השונות ופוגע בניסיון לשקם את קיר הברזל במובנו הצבאי הפשוט. להמשך המערכה בעזה בכלים שאינם מתאימים לסוג המערכה הנדרש יש מחיר שאנחנו חייבים להפסיק לשלם.
דרור בר יוסף הוא ראש הקתדרה למחקר לאומיות ליברלית במרכז בגין
