שעתיים לפני הפיגוע בגוש עציון בשבוע שעבר שבו נרצח שליו זבולוני, חברו איתמר לוי עוד דיבר איתו והם קבעו להיפגש יחד עם שני חברים משותפים לאחר שלא התראו הרבה זמן. "בדיוק ראיתי חברים מהצבא ודיברתי עם שליו, ואמרתי לו 'כמה זמן לא נפגשנו, איזה געגועים' - וקבענו להיפגש", סיפר.
לוי שירת עם זבולוני בצבא בחיל התותחנים. "שליו היה החבר הכי טוב שלי בצבא, היינו ביחד בחדר, ובגלל ששנינו מאזור ירושלים ישר מצאנו מכנה משותף. הוא היה בחור שמח וחייכן, שליו הכיר את כולם וידע הכול על כולם, והיה חשוב לו היחס האישי. עברנו הרבה חוויות ביחד".
ביום חמישי בשעות הצהריים הגיעו שני מחבלים לחניה בקניון הרים בצומת גוש עציון, שם רצחו את זבולוני, בן 22 מקריית ארבע, שעבד באבטחת היישוב הסמוך אפרת. לאחר קרב יריות שני המחבלים חוסלו בידי אזרחים חמושים שהיו באזור.
אורעד דסטה, חבר מקריית ארבע, סיפר כי זבולוני היה בן בית אצלו עוד מהתקופה שלמדו יחד בבית הספר. "שליו ואני למדנו ביחד בבית ספר היסודי ובתיכון, ואף הלכנו לאותה פנימיה, שם הפכנו להיות החברים הכי טובים. שליו היה גם שכן שלי ומהר מאוד הפך להיות בן בית אצלנו. בבית אמא שלי תמיד אמרה שהוא היה כמו עוד בן בשבילה. כל שישי הוא היה מגיע אלינו לארוחות שישי ולימי הולדת של האחים שלי, וגם אנחנו חגגנו לו ימי הולדת במשפחה", שיתף.
דסטה סיפר על חברו כאדם שמח וחייכן שהצליח להרים את האווירה במקומות שהיה, ובפגישות עם החברים. לדבריו, "שליו היה כמו עוד אח בשבילי, לכל מקום שהוא היה מגיע הוא היה עושה אווירה טובה וצחוקים. זאת התכונה הכי ייחודית שלו. הוא ידע להקליל את האווירה. ביום חמישי לאחר הפיגוע חבר טוב שלי התקשר אלי וסיפר לי ששליו נרצח בפיגוע ולא הצלחתי לקבל את זה".
תיעוד מזירת הפיגוע בגוש עציון
(צילום: מאירי מזרחי)
זבולוני למד בפנימיה בירושלים, שם הכיר את ג'וש לוזון, והם היו חברים מאוד טובים. "היינו הרבה חבר'ה מבתים מורכבים והפכנו להיות משפחה אחת גדולה. גם אחרי שסיימנו בפנימיה שליו היה מגיע אלי לישון בדירה בירושלים. מה שאני זוכר משליו בעיקר זה שהוא היה עושה סטנד-אפ בפנימייה לכולנו, וגורם לכולנו לצחוק", נזכר.
זבולוני שירת בתותחנים, ולאחר שירותו הצבאי הלך כאמור לעבוד באבטחה ביישוב אפרת. "תמיד היה לו רצון לתרום לביטחון המדינה, זה היה אחד הדברים החשובים לו. שליו היה ציוני שהיה לו חשוב להגן על המדינה", סיפר לוי. אחד ממקומות הבילוי שלו היה הבר המקומי בכפר עציון, שם הכיר את עדינה טולידאנו - והם הפכו לחברים טובים. "שליו היה מאוד בוגר, היינו מדברים על החיים והיה לו חלום שיהיו לו ילדים. כל שיחה איתו הייתה מלאה בהומור, לא בשביל להרשים - אלא הומור נקי שמשמח וממגנט. בכל בוקר שהייתי רואה אותו בעבודה הייתי מנופפת לו לשלום. ביום חמישי בבוקר שנופפתי לו לשלום הוא חייך אלי את החיוך הקבוע שלו", שיתפה.
בצעירותו התמודד זבולוני עם בעיית משקל, והוא הצליח להוריד חלק ניכר ממנו בעזרת עבודה אישית. היא הוסיפה: "כששאלתי אותו איך הוא הוריד את כל המשקל, הוא אמר לי 'הכול בראש'. היה לו קעקוע ביד של מספר הפוך, הוא סיפר לי שזה המשקל שהוא היה בעבר והוא עשה את המספר בצורה הפוכה - להראות את הדרך שהוא עשה".
שליו זבולוני היה בן 22 במותו. הוא הותיר אחריו הורים, אחים ואחיות.
