המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) והמוסדות האקדמיים נדרשים לשינוי תפיסתי - כך נקבע בדוח מבקר המדינה שמתפרסם היום (שלישי) ועוסק בין היתר בעומס על המרצים ובפגיעה באיכות ההוראה במוסדות. המבקר מתניהו אנגלמן - שהיה בתפקידו הקודם מנכ"ל המל"ג ולפני כן מנכ"ל הטכניון - כתב כי "עליהם למקד את תשומת הלב של מערכת ההשכלה הגבוהה גם בהוראה האקדמית, ולאמץ הזדמנויות לחדשנות בהוראה - ולא לראות בקידום איכות ההוראה משנית בחשיבותה לקידום המחקר האקדמי".
הדוח מתמקד באיכות ההוראה במוסדות המתוקצבים על ידי המדינה באמצעות הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת): שמונה אוניברסיטאות, מוסדות מחקר ולימוד המעניקים תארים אקדמיים בתחומי לימוד, ו-20 מכללות שתפקידן המרכזי הוא הוראה אקדמית.
"על השינוי התפיסתי הנדרש לבוא לידי ביטוי ברמת המל"ג-ות"ת בתקציבים המוקצים לקידום הנושא, ובאופן מעשי בממשקי המל"ג מול המוסדות, לרבות מינוי גורם מתכלל לנושא במל"ג, קביעת סטנדרטים מעודכנים ורלוונטיים בתחום איכות ההוראה ומעקב אחר יישומם", נקבע בסיכום הדוח לצד שורת המלצות.
ברמת המוסדות, הוסיף, "על השינוי לבוא לידי ביטוי בהשקעה במרכזים לקידום הוראה; בנקיטת פעולה למתן מעטפת תומכת בתחום ההוראה למרצים ובניית תהליכי פיתוח מקצועי מותאמים ורציפים; בתגמול אפקטיבי של המרצים עבור ההשקעה הנדרשת בשינוי שיטות ההוראה ובעדכון תוכניות הלימוד; ובהצבת ההצטיינות בהוראה כמרכיב מרכזי בשיקולי קידומם בדרגה, לצד המחקר, בפרט במכללות".
אנגלמן קורא לנשיאי המוסדות לאמץ "מגוון כלים אפקטיביים ומהימנים להערכת איכות ההוראה של המרצים במוסדם - באופן שייצר תמונת מצב מלאה של כישורי ההוראה של המרצים ויגביר את האמון ואת שיתוף הפעולה".
במוסדות שבמוקד הדוח ישנם כ-188 אלף סטודנטים לתואר ראשון וכ-33 אלף חברי סגל הוראה. עולה ממנו כי בשנת תשפ"ב (2022-2021) הקצתה ות"ת כחמישה מיליארד שקל למוסדות עבור "מרכיב ההוראה" – כ-40 אחוזים מתקציב מערכת ההשכלה הגבוהה באותה שנה.
"הוראה אקדמית איכותית ורלוונטית – היא קריטית להכשרת דור העתיד ולהקניית הידע, המיומנויות והכלים הדרושים לו להשתלבות בשוק העבודה במאה ה-21", נכתב. עם זאת, בביקורת עלה כי בכל רמות מערכת ההשכלה הגבוהה "אין מפנים די קשב ארגוני, זמן ומשאבים באופן מובנה ושיטתי להשקעה בקידום ובשיפור של איכות ההוראה. כפועל יוצא מכך - תהליכי ההוראה והלמידה אינם מיטביים".
על פי הדוח, כ-41 אחוז מהמרצים השיבו בסקר כי לא השתתפו בהדרכות בתחום ההוראה מטעם הפקולטות בשנתיים שקדמו לשאלון, וכ-30 אחוז השיבו שהם מסכימים ש"המוסד מתמרץ ומתגמל פעולות לקידום איכות ההוראה" – במידה מועטה או בכלל לא. עוד צוין כי משנת 2020 ועד אוגוסט 2023 לא התקבלה אף החלטת מליאת המל"ג בנושא הצורך בשיפור ועדכון ההוראה והלמידה במערכת ההשכלה הגבוהה.
זו תמונת המצב העולה מביקורת מבקר המדינה באשר לאיכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה:
"לא נוצל כלי תקצוב משמעותי"
אנגלמן מסביר שמרכיב ההוראה מהווה כ-40 אחוז מתקציב ההשכלה הגבוהה. לצד זאת, בשונה מחישוב מרכיב המחקר במודל התקצוב, המחושב על בסיס תפוקות ואיכות המחקר על פי מדדים אובייקטיביים, "מרכיב ההוראה לא חושב על פי איכות ההוראה המיוחס למרצים או התשומות שהמוסדות השקיעו בקידום איכות ההוראה".
משנת 2014 ועד למועד סיום הביקורת, ות"ת לא בחנה את סוגיית הכללת איכות ההוראה בתקצוב מרכיב ההוראה. בכך, צוין, "ות"ת לא ניצלה כלי תקצוב משמעותי שבידיה כדי להשפיע על סדרי העדיפויות ועל מוקדי תשומת הלב של המוסדות לטובת קידום איכות ההוראה".
המבקר התייחס גם לקידום איכות ההוראה באמצעות פרסום קולות קוראים, שלטובת כך הוקצה "תקציב זעום ביחס לתקציב ות"ת הגמיש, כ-0.5 אחוזים בלבד, 107 מיליון שקל - שמהם הועברו בפועל למוסדות כ-71 מיליון שקל מתוך כ-23 מיליארד שקל במצטבר משנת 2017-2016 עד 2024-2023".
בדוח נכתב כי "הקצאת תקציב זניח אינה מתגמלת מצוינות וחדשנות בהוראה לאורך זמן ואינה מעודדת את המוסדות לשים את איכות ההוראה במוקד פעילותם". יתרה מכך, עלה שכ-34 אחוז מהתקציב שהוקצה למוסדות לא נוצל.
לא רק ות"ת לא ניצלה כראוי כלי תקצוב משמעותי, אלא גם המוסדות עצמם. אלה יכולים לתגמל מרצים כדי לעודד שיפור באיכות ההוראה באמצעות תגמול כספי עבור השקעה יוצאת דופן, אך בדוח צוין כי הם "לא השתמשו בכלי באופן אפקטיבי", אם משום שהם ניתנו לרוב הסגל באופן שאינו מהווה תמריץ להשקעה יוצאת דופן, ואם משום שניתן היה לקבלם עבור הצטיינות במחקר או עבור השקעה יוצאת דופן במשימות אחרות במוסד, ללא קשר להוראה.
מה קרה למודל איכות ההוראה
בדוח הביקורת צוין כי בעקבות המלצות הוועדה לאיכות ההוראה, גיבשו מל"ג-ות"ת בשנת 2015 את מודל איכות ההוראה, שעודכן שנתיים לאחר מכן. המודל כולל רשימת תנאי סף להטמעת איכות ההוראה, שעמידה בהם מזכה בתקצוב. עם זאת, המודל לא תורגם לתוכנית פעולה ארוכת טווח המגדירה למוסדות יעדים ומדדים, ובכך לא נוצר תמריץ לשיפור ולקידום איכות ההוראה.
מאז הפעילו מל"ג-ות"ת את המודל הן אספו דיווח על הפעלתו מהמוסדות רק שלוש פעמים: ב-2017, ב-2018 וב-2020. "הדיווחים לא שימשו לבחינה מחודשת של המודל ותרומתו לשיפור איכות ההוראה", נכתב.
המודל כלל ארבעה תנאי סף מרכזיים, אך בביקורת נמצא כי חלק מהמוסדות כלל לא יישמו אותם, או יישמו באופן חלקי בלבד. בין התנאים: הפעלת מרכזים לקידום הוראה, שלא יושם כמצופה; וביצוע הכשרה מקצועית למרצים בתחום ההוראה, שלפי הדוח "לא עמד בדרישות הסף".
2 צפייה בגלריה
"בגלל אופן הקידום, היענות המרצים להפנות מזמנם וממרצם להוראה על פני המחקר, תהיה מוגבלת". המבקר אנגלמן
(צילום: אלכס קולומויסקי)
המבקר הוסיף כי ישנם ליקויים גם באופן שבו נותנים המל"ג והמוסדות משקל לאיכות ההוראה של המרצים בהחלטות על קידום דרגה. ככלל, מוסד אקדמי מוכר מוסמך לקבוע את דרך המינויים, הקידומים והענקת הדרגות האקדמיות של המרצים שהוא מעסיק. אולם, הענקת תואר פרופסור, הדרגה הבכירה ביותר, היא בסמכות המל"ג, אלא אם כן המועמד לקידום מועסק במוסדות העומדים בדרישות שקבעה המל"ג להסמכה למינוי פרופסור.
בפועל, מסביר המבקר, לנוכח הדרישות שקבעה המל"ג, האוניברסיטאות מוסמכות להעניק תוארי פרופסור בכל התחומים, אך במכללות במרבית המקרים הענקת הדרגה דורשת החלטת מל"ג. המודל קובע שיש להתייחס לאיכות ההוראה של המועמד לקידום במסגרת קבלת ההחלטות בנוגע לקידומו. עם זאת, הנשיאים והמרצים במכללות הצביעו על כך שבשיקולי הקידום ניתן משקל גבוה יותר לאיכויות המועמד בתחום המחקר על פני איכויות המועמד בתחום ההוראה – זאת אף שתפקידן המרכזי של המכללות הוא הוראה אקדמית.
"כאשר קידום המרצים - שלב משמעותי בקריירה האקדמית - נקבע בעיקר, אם לא באופן מלא, על סמך הישגים בתחום המחקר, היענות המרצים להפנות מזמנם וממרצם להוראה, על פני המחקר, תהיה מוגבלת, ובכך עלולה להיפגע איכות ההוראה לסטודנטים", נכתב בדוח.
המל"ג: חוסר קבלת החלטות
אנגלמן מתח ביקורת על התנהלות המל"ג, וציין בדוח המסכם כי "הבטחת רמה אקדמית נאותה ואיכותית היא אחד האתגרים החשובים של הנהלת המוסדות והמל"ג". במסגרת זו המל"ג בוחנת מפעם לפעם את איכות תוכניות הלימוד – לרבות איכות ההוראה – באמצעות ועדות בינלאומיות שהמל"ג ממנה.
אך אף שהוועדות המליצו שוב ושוב לבחון ולעדכן את שיטות ההוראה והלמידה, "המל"ג לא קיבלה החלטות משנת 2020 ועד סוף אוגוסט 2023". בנוסף, המל"ג לא מיפתה את האתגרים שהתגלו בתחום ההוראה, לא בחנה את הסיבות לקשיים שהעלו הוועדות ולא דנה בדרכי פעולה לטיוב איכות ההוראה.
נמצא כי המל"ג לא מינתה בעל תפקיד שיהיה אחראי לנושא איכות ההוראה ברמה הכוללת – יתעדכן בתמונת המצב והצרכים בנושא, יאתר חסמים, יפיק לקחים וינהל את התהליכים והפעולות הנדרשים. בהתאם לכך, "אין טיפול שיטתי והוליסטי בתחום ההוראה במערכת ההשכלה הגבוהה".
עמדת המרצים: "אין זמן לריענון"
משרד מבקר המדינה ערך סקר בקרב המרצים, שממנו עלו עמדות שמשקפות את הפערים בנושא איכות ההוראה. אחד המשתתפים הסביר: "בהינתן עומס ההוראה הקיים באוניברסיטאות, הציפייה לעמוד במכסות מאמרים ומענקי מחקר, ולהשתתף בפעילויות אזרחיות שונות במוסד - לא ניתן להקדיש זמן ראוי לריענון תכני קורסים. רק הורדת עומס הוראה תאפשר להקדיש זמן רב יותר לכך, בשילוב עם מנגנון של חונך הוראה למרצים מתקשים, ומתן משקל גבוה יותר של ההוראה בקידומים".
מרצה אחר הוסיף כי "יש ליצור הכשרה בקנה מידה שיאפשר הטמעת כלים חדשים. מדובר בשינוי דרמטי שדורש תהליך לאורך זמן. השתלמות של שעה וחצי פה ושעה וחצי שם לא יכולות לחולל מהפך נרחב".
מרצה אחר אמר: "ישנו קושי אובייקטיבי בהטמעת כלים חדשניים. לא ניתן להסתפק בהשתלמות של שעה וחצי, אלא בתהליך ממושך של קורס השתלמות עם צוות מלווה בהטמעת הכלים באופן ישיר".
מרצה נוסף ציין כי אופן המדידה עוסק בכמות המאמרים שמתפרסמים: "אנחנו נמדדים רק על פי מספר המאמרים שאנחנו מפרסמים, ולכן - אין סיכוי שאיכות ההוראה תגדל". מרצה נוסף אמר: "אין תהליך קידום פרקטי למי שמלמד אך אינו עוסק בכתיבת מאמרים. הקידום האקדמי נקבע על פי מאמרים בלבד".
עוד מרצה סיכם: "יש במוסדות העדפה מובנית להעסקת אנשי מחקר שאינם מומחים בהוראה על פני העסקת מומחים בהוראה שאינם חוקרים". מכך ניתן ללמוד כי הדבר פוגע באיכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה.
במועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב בירכו על פרסום הדוח, ומסרו בתגובה: "הדוח עוסק בנושא מהותי, וממצאיו יילמדו לעומק ע"י הצוותים המקצועיים. יחד עם זאת, יצוין כי לאורך השנים מל"ג-ות"ת עסקה וקידמה תוכניות בנושא, כשבאפריל 2024 פורסם קול קורא לתוכנית 'אקדמיה 360' במטרה לעודד חדשנות בהוראה, ולהקנות לבוגרים מיומנויות נדרשות להצלחה בשוק העבודה, ובכלל זאת פיתוח הזדמנויות לרכישת ניסיון תעסוקתי או יישומי במהלך התואר הראשון, וחיזוק קשרי אקדמיה-חברה וקהילה".
עוד נמסר: "איכות ההוראה היא נדבך מרכזי בחזון ההשכלה הגבוהה בישראל, ותוכנית 'אקדמיה 360' מבטאת את מחויבותה של מל"ג/ות"ת להמשיך ולקדם נושא זה".
