6 באוקטובר. 11 בספטמבר. 7 באוקטובר. יש תאריכים שלא צריך להוסיף להם את השנה. יש תאריכים ששינו מסלול של עם שלם, של עולם שלם. במלחמה שפרצה ב-6 באוקטובר 1973, ביום כיפור, נפלו יותר מ-2,600 לוחמים, וחמש שנים אחר כך נחתם הסכם שלום עם מצרים. באסון התאומים ב-11 בספטמבר 2001 נהרגו כמעט 3,000 איש, והמתקפה הגדולה ביותר על אדמת ארצות הברית הובילה למלחמה עולמית בטרור. במתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר 2023 נהרגו ונרצחו יותר מ-1,150 ישראלים באותו היום – ולמרות הפסקת האש עדיין לא ברור אם המלחמה שהחלה אז הסתיימה.
גם 4 בנובמבר הוא תאריך שלא צריך להוסיף לו את השנה. בסך הכול שלוש יריות נורו בו, אדם אחד נרצח ולא אלפים, אבל גם אותו מועד, או יותר נכון שניות בודדות בו, שינה את מסלול ההיסטוריה. כמעט 30 שנה אחרי רצח ראש הממשלה יצחק רבין ב-4 בנובמבר 1995 - רצח שהיה תחילת התהליך שבו ישראל הפכה ממדינה שמכוונת להסכמים עם כל אויביה למדינה שרק לאחרונה הצהירו בכיריה רשמית כי היא תחיה על חרבה עוד עשרות שנים - אנחנו חוזרים לערב האחרון של רבין, ולעצרת הענק שבשיאה שרו מנהיגי ישראל את "שיר לשלום".
3 היריות ששינו את ההיסטוריה
(צילום: רוני קמפלר)
"כן לשלום, לא לאלימות", היה שם העצרת שארגנו - בתמיכה המלאה של הממשלה - שלמה להט (צ'יץ'), ראש העיר תל אביב לשעבר, ואיש העסקים ז'אן פרידמן. זה קרה לאחר שבממשלה סברו כי הרחוב מופקר לימין - ואחרי שורת הפגנות גדולות נגד תהליך אוסלו, ששיאן בהפגנה בכיכר ציון בירושלים, חודש לפני כן. באותה הפגנה היה על מרפסת הנואמים בנימין נתניהו - ראש האופוזיציה באותה עת וראש הממשלה בכמעט 18 שנים מאז - כשנוכחים בקהל קראו "מוות לרבין" ו"רבין בוגד", והראו תמונה שלו במדי SS.
כמה ימים לאחר מכן, המון התנפל על מכוניתו של רבין כשהשתתף בכינוס במכון וינגייט, ואחד הנוכחים אף ניסה לתקוף אותו. אחרי אותו מקרה התראיין איתמר בן גביר - אז פעיל כך והיום השר לביטחון לאומי - הראה סמל של מכונית קאדילק שלדבריו נעקר ממכוניתו של רבין, ואמר: "כמו שהגענו לסמל הזה - אנחנו יכולים להגיע לרבין". הרצון לארגן עצרת ענק נגדית הגיע בעקבות כל אלו, אבל רבין היסס – כשהחשש המרכזי היה מספר משתתפים נמוך. האמנים המובילים העדיפו לא להופיע. צ'יץ' רצה את שלום חנוך ושלמה ארצי, אבל הם ויתרו. גם גידי גוב ענה בשלילה, אבל לעצרת הוא כן הגיע. אביב גפן היה אולי האמן הבכיר היחיד ששר בעצרת.
יגאל עמיר נראה בתיעוד הבלעדי, דקות לפני הירי
(צילום: רוני קמפלר)
פרס עוזב את הכיכר - כשיגאל עמיר מביט בו
(צילום: רוני קמפלר)
רבין עצמו השתכנע לבסוף, על אף ההתרעות על פיגוע טרור לאומני. לפי ההערכות 100 אלף הגיעו לכיכר מלכי ישראל וצ'יץ' אמר כי "לא הייתה עוד עצרת בגודל כזה מיום שתל אביב קיימת". בנאומו על הבמה ובראיונות דקות אחר כך הדגיש רבין את "הרצון של העם בישראל בשלום, לצד ההתנגדות לגילויי האלימות שלא היה להם תקדים במדינת ישראל". אבל דקות אחר כך אירע גילוי אלימות שלא היה לו תקדים – ושלוש יריות מטווח אפס של סטודנט למשפטים מאוניברסיטת בר אילן שינו את ההיסטוריה.
למרות החשיבות הדרמטית של אותו ערב ושל העצרת בתולדות עם ישראל, רשימה מפורטת ומסודרת של סדר הנואמים והמופיעים אינה בנמצא – לא ברשת, לא בעיתונות וגם לא למשל במוזיאון רבין, הממונה על הנצחתו של ראש הממשלה שנרצח.
לציון 30 שנה לרצח, ובעזרת תחקיר מקיף המבוסס על דוח ועדת שמגר, שיחות עם מארגנים ומופיעים, קטעי עיתונות, ספרו של דן אפרון Killing a king, סרטונים והקלטות משידורי הטלוויזיה והרדיו ובעיקר בעזרת התיעוד של רואה החשבון והצלם החובב רוני קמפלר - היחיד שצילם את רגעי הרצח ושהתיעוד שלו נרכש אחר כך על ידי "ידיעות אחרונות" וחברת החדשות – אנחנו מביאים כאן, דקה אחר דקה, את הערב האחרון של רבין.
הפרויקט המיוחד כולל את התיעודים של קמפלר מהעצרת עצמה, בין היתר מדברי האם השכולה לאה מרוז, מהביצועים של קורין אלאל ("אי שם בלב"), דנה ברגר ("שלח לי שקט"), דורית ראובני ("בית בקצה הקשת"), להקת האירוסים ("אם") ויפה ירקוני ("הן אפשר"), מנאום שמעון פרס ומהנאום האחרון של רבין, שבו אמר כי "אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה".
הנאום האחרון של רבין
(צילום: רוני קמפלר)
יפה ירקוני שרה את "הן אפשר"
(צילום: רוני קמפלר)
קורין אלאל שרה "אי שם בלב", להקת האירוסים את "אם"
(צילום: רוני קמפלר)
בנוסף כולל הפרויקט את התיעוד הבלעדי של הצלם החובב קמפלר, שתיעד את הרוצח בשטח ה"סטרילי" לכאורה דקות ארוכות לפני שפתח באש, את הרוצח מביט מקרוב בפרס עם עזיבתו את המקום - ואת הרגע ששינה את ישראל, הרגע שבו נורו שלוש יריות בראש הממשלה.
לצד העדכונים והתיעודים מהעצרת, בפרויקט משולבים גם הדיווחים הראשוניים ברדיו ובערוצי הטלוויזיה מהירי בכיכר, ההודעות לאומה של חיים יבין ויעקב אילון והסרטון עם מילותיו של איתן הבר, שעדיין מצמרר לשמוע אותו גם 30 שנה אחרי: "ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה, בצער רב וביגון עמוק, על מותו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין, אשר נרצח בידי מתנקש, הערב בתל אביב".
