"כל עוד הלחימה נמשכת, ועמרי מירן חטוף - לא ניתן לקיים חיים נורמליים במרחק 800 מטרים מרצועת עזה". כ-120 מתוך כ-450 תושבי נחל עוז שנפגע קשה במתקפת הפתע ב-7 באוקטובר, הגישו היום (שני) עתירה לבג"ץ נגד החלטת הממשלה להחזירם לקיבוץ.
3 צפייה בגלריה
נחל עוז אחרי טבח 7/10. "אומרים לנו שהמלחמה נמשכת - אי-אפשר לצייר מציאות לפי נוחות"
(צילום: מישל אמזלג, לע"מ)
העתירה הוגשה על רקע חזרת חלק מהתושבים לבתיהם בימים האחרונים, לאחר שהממשלה הסירה לפני קצת יותר מחודש את "המניעה הביטחונית" לשוב לגור בכלל יישובי העוטף. נוסף על כך, בתחילת החודש היא גם הסירה את"המניעה השיקומית", כשהמשמעות היא שתשתיות היישוב שוקמו והוא ראוי למגורים.
העותרים דורשים מהמדינה לאפשר לכל משפחה את אפשרות הבחירה ולחזור בתנאים הנכונים עבורה, בשאיפה שיחזרו לבסוף לנחל עוז כמה שיותר תושבים מתוך מקום של עוצמה ואמונה בעתיד הקיבוץ, ולא בכפייה. קבוצת התושבים כבר התריעה כמה פעמים בנוגע לחששותיה לחזור בתנאים הנוכחיים, ואף שלחו מכתב חריף למנהלת תקומה בעבר - אך ללא הואיל.
בעתירה, שהוגשה על-ידי עורכי הדין יואב רזין, טל גנדלמן ורותם ליכטנשטיין ממשרד נשיץ ברנדס אמיר, דורשת הנהלת הקיבוץ להאריך את הסדר הפינוי של נחל עוז כל עוד נמשכת המלחמה בעזה, לאור הקירבה החריגה של היישוב למוקדי הלחימה בצפון הרצועה, הטראומה הקולקטיבית של תושביו ב-7 באוקטובר, וההשפעה של הדי הפיצוצים והירי הנשמעים ללא הפוגה על הבריאות הפיזית והנפשית של התושבים.
בין העותרים שהצטרפו לעתירה גם לישי מירן-לביא, אשתו של עמרי מירן שנחטף מהקיבוץ; גלי עידן, אלמנתו של צחי עידן שנחטף ונרצח בשבי, שבתה מעיין בת ה-18 שנרצחה ביום הטבח; יהודה ונורית פיורנטינו, הוריו של אילן פיורנטינו, רבש"ץ נחל עוז שנפל בקרב לבלימת המחבלים; יונתן ברוש, שאיבד את אשתו שושי במתקפת חמאס ונפצע קשה מירי המחבלים; ובני משפחתם של תומר אליעז, דקלה ערבה ונועם אליקים שנרצחו במתקפת הטרור.
3 צפייה בגלריה
לישי מירן- לביא עם תמונת בעלה. "כל עוד עמרי מירן בשבי, אין חיים נורמליים"
(צילום: אלה דגן)
לצד מציאות החיים "הבלתי האפשרית", העותרים דורשים להכיר בסכנה המיידית שהלחימה תוביל לאסון נוסף בשטח הקיבוץ, כפי שקרה במותו של הילד דניאל טרגרמן בן ה-4, שנהרג מפגיעת פצמ"ר בבית משפחתו בקיבוץ נחל עוז בימים האחרונים של מבצע צוק איתן.
רק בשבוע שעבר נורו כמה קליעים מאזורי הלחימה בעזה לשטח שכונת מגורים בצדו המערבי של הקיבוץ. לא היו נפגעים. בנוסף, לפני פחות מחודש חייל נפצע קל מכדור תועה בעת שנסע במכוניתו בצומת שער הנגב, שנמצא לא הרחק מהקיבוץ.
"העתירה אומרת דבר פשוט, הגיוני ונכון: אי-אפשר לקיים חיים נורמליים ליד הגבול עם עזה, בזמן שעמרי ועוד 49 חטופים נמקים וסובלים במנהרות החמאס, והדי הפיצוצים מרעידים כל בית ביישוב", אמרה היום מירן לביא. "הפיצוצים העזים של המלחמה מורגשים היטב בכל בית בקיבוץ. יש אנשים שבחרו לחזור למרות המצב הקשה הזה ואני מכבדת ומעריכה אותם, אבל המון משפחות בקיבוץ מרגישות שאי-אפשר לקיים חיים נורמליים ככה, והמדינה מנסה להכריח אותם לחזור אל תוך מציאות בלתי-אפשרית".
לדבריה, "כל בוקר מסבירים לנו מחדש שהלחימה לא נגמרה, ושלא חזרנו לשגרה - אז הדבר מבחינתי תקף על אחת כמה וכמה כשזה מגיע למקום המגורים שלנו, שצמוד לעזה. אי-אפשר לצייר תמונת מציאות לפי נוחות, זה אבסורד".
"כל עוד יש מלחמה בעזה ומוחזקים שם חטופים במנהרות העינויים של חמאס, לא ניתן לקיים חיים נורמליים במרחק 800 מטר מהגדר", אמרו הבוקר בנחל עוז. "על המדינה להאריך את הסדר הפינוי לפחות עד למועד סיום המלחמה, ולא להסתפק בפתרונות חלקיים ולא אפויים שאינם עונים על צרכי הקהילה.
"מדינת ישראל כשלה בהגנה על נחל עוז ויישובי העוטף ב-7 באוקטובר, כשלה להחזיר את כל החטופים למשפחותיהם לאחר 22 חודשי מלחמה בהם שילמנו מחירים כבדים, ונכשלת כעת פעם נוספת ביחס המזלזל שלה לקיבוץ ותושביו. במצב זה לא נותרה לנו ברירה אלא לפנות לבית המשפט העליון".
