אחת לכמה שבועות, אלי בן טובים - רכז איתור הנעדרים של משטרת צפת ומרכז המתנדבים - יוצא ביחד עם טספאי, אביה של היימנוט קסאו הקטנה, לחיפושים משותפים אחריה במרחבי העיר צפת. בכל פעם הם יוצאים בתפילה משותפת שהפעם משהו יהיה שונה, שהם יקבלו רמז או קצה חוט שישפוך אור על התעלומה הבלתי-נתפסת שהדהימה מדינה שלמה.
התיעוד האחרון של היימנוט בת ה-9 במרכז הקליטה בצפת
8 צפייה בגלריה
"מישהו מסתיר אותה, ואנחנו מפחדים שישכחו ממנה". התיעוד האחרון של היימנוט - ואביה לצד בן טובים
(צילום: דוברות יכ"ל)
הכול החל כשהיימנוט, עולה חדשה מאתיופיה בת תשע, חזרה מטיול בבית ספרה ב-25 בפברואר 2024, ושיחקה לעת ערב מתחת לביתה שבבניין מרכז הקליטה ברחוב צה"ל בצפת. סמוך לשעה שבע בערב, היא נראתה בפעם האחרונה במצלמת האבטחה בכניסה לאותו בניין - ומאז אבדו עקבותיה. למבצע החיפושים אחריה ניתן אפילו שם, "פני מלאך", אך כל מה שעשתה המשטרה עלה בתוהו. בדיוק שנה חלפה מאז אבדה היימנוט, ואיש עדיין לא מצא לכך הסבר הגיוני. "כאילו האדמה פתחה את פיה, והיא נעלמה", מגדיר זאת בתסכול בן טובים.
בחודש אפריל, בני משפחתה וחברותיה של היימנוט ציינו את יום הולדתה העשירי בהיעדרה. הם הכינו לכבודה ערימת פנקייקים ענקית, אך היא לא הגיעה לאכול אותה, ואת הנרות לא כיבתה. ליום ההולדת ה-11 שלה, בעוד פחות מחודשיים, הם עדיין מתפללים שהיא תגיע.
גם "עיני הנץ" של צפת נכשלו
"הובלתי עשרות מבצעי חיפוש אחר היימנוט בשנה האחרונה, ובכולם לא הצלחנו להבין היכן היא, או אפילו לעלות על איזשהו רמז", אומר בן טובים. זה 25 שנה שהוא ממלא בהתנדבות בתחנת משטרת צפת את תפקיד "ראש חוליית איתור הנעדרים" המקומית. מלבד היימנוט, הוא מוביל מתנדבים גם במבצעי חיפוש לאיתור ארבעה נעדרים נוספים שנעלמו באזור צפת, שכבר זכה לכינוי "משולש ברמודה הישראלי": מוישי קליינרמן (בן 16 ביום היעלמותו), משה אליעזר אילוביץ (37), רפאל חיים חדד (60) ודוד ישראל פדידה (28). אלא שתיק נעדרת כמו זה של היימנוט - שנעלמה ברגע אחד בשכונה מוקפת אנשים - בן טובים מעולם לא דמיין שיפגוש.
"צפת ידועה כ'עיר מקלט', ובעונה ממוצעת בזמני שגרה אני מקבל כשלושה אירועי נעדרים בחודש", הוא אומר. "בדרך כלל מגייס מתנדבים ומוביל אותם בעיר יחד עם יחידת הכלבנים או 'ידידים', לחיפושים אחרי ילד קטן שהוריו מתארחים בצימר ויצא מהבית, זקן דמנטי שנעלם לקרוביו ואפילו הלומי קרב שאיבדו את דרכם. אבל האירועים האלו נגמרים אחרי יממה או שתיים".
לבן טובים יש קשר מיוחד להיימנוט הקטנה ולמשפחת קסאו. "היא הייתה ילדה במעון אמונה שאשתי מנהלת", הוא אומר. "גם אחיה הקטן היה במעון של אשתי".
בשבועות האחרונים, מאמצי האיתור בשטחים הפתוחים באזור התחדשו ביתר שאת, אחרי שהופסקו סביב חודש ספטמבר בעקבות הירי הבלתי-פוסק מלבנון והסכנה הביטחונית. יערני קק"ל, שבאופן שיטתי מחפשים אחר נפלים בשטחים הפתוחים, הונחו גם הם לגלות ערנות לכל סימן או רמז שיכול להיות קשור בהיימנוט או באחד הנעדרים האחרים. "אני אומר זאת בוודאות, אין נקודה שלא חיפשנו אותה", אומר בן טובים. "אנחנו שבים ומחפשים באותם המקומות כדי למצוא אולי סימן ועדות למשהו שפספסנו חלילה. חיפשנו בבניינים הסמוכים, במורדות ההר, במקלטים ובחצרות הבתים, ביערות הסמוכים וביער לימונים, בוואדי עמוד, קדיתא, עין זיתים, מירון ועוד. הרחבנו את היריעה, ועדיין חוזרים על אותם האזורים".
חבריו של בן טובים אומרים כי יש לו "עיני נץ". בעבר הוא חשף קברי צדיקים רבים, אחרי שהצליח לאתר את מקום קבורתם בבית העלמין העתיק בעיר - שטמונים בו גדולי התורה ויודעי סוד ונסתר. הוא נחשב לאחת הדמויות האהודות בעיר, אבל במקרה של היימנוט, בן טובים לא מצליח להבין איך נסתמו עיניו.
בן טובים, חוקרי המשטרה וכל מי שעסק בפרשה מנסים בשנה האחרונה להריץ שוב ושוב לאחור את השתלשות האירועים: יום ראשון בערב, 25 בפברואר 2024. בעיר צפת, תוך כדי המלחמה, נערכים לבחירות המקומיות. היימנוט הקטנה נכנסה עם חברותיה למרכז הקליטה, ובידיהן עלוני בחירות שהתבקשו לחלק בין הדירות. בשלב מסוים הן מתפצלות, וכעבור כשעתיים הרגישה בלצ'או - אמה של היימנוט - שמשהו אינו כשורה. ליבה הלם בחוזקה, והיא פנתה לחברותיה בבהלה. רק שלוש שנים קודם לכן עלו בני משפחת היימנוט לישראל, והאם לא ידעה מילה בעברית. אביה של היימנוט סעד באותה תקופה את אמא שלו באתיופיה. האם, יחד עם אחיותיה ואחיה של היימנוט, החלה לחפש אחר הילדה ופנתה למשטרה.
שוטרי המחוז הצפוני פתחו באותו הערב בסריקות נרחבות לאיתורה, שלא העלו דבר. תשומת הלב הציבורית לאירוע החריג, שהתרחש בצל אירועי המלחמה, החלה לעלות. בהמשך, מאות שוטרים ומתנדבים ממגוון גופים וארגונים מכל רחבי המדינה, לצד גורמי ביטחון ומודיעין ישראליים, התגייסו גם הם מתוך דאגה לגורלה של הילדה.
מאמצי המשטרה, שהובילה את החיפושים והחקירה על אודות היעלמותה של היימנוט, מתחלקים לשני צירים נפרדים ושונים זה מזה: מאמצי החיפוש ומאמצי החקירה. כל מערך עובד בפני עצמו, כדי למנוע הטיות והנחות מקדימות שעלולות להשפיע על החיפושים ועל החקירה. עוד לפני ששב אביה בבהילות מאתיופיה, אחרי דרך ארוכה ומורכבת בת כארבע יממות, שללו חוקרי המשטרה את האפשרות שהוברחה מהארץ תחת שם בדוי או זהות שונה.
כל תמהוני נבדק
בשיחה עם גורם בכיר במשטרה, הוא תיאר כי בתיק נעשו פעולות כמעט חסרות תקדים, תוך השקעת משאבי עתק במרדף נגד השעון - כדי להבין מה עלה בגורלה של היימנוט. הניסיון המשטרתי בתיקים כאלה ברור: בכל יממה שחולפת, הסיכויים למצוא את הנעדר פוחתים. עם הדיווח על היעלמותה של בת התשע, חוקרי היחידה לפענוח פשעים הגיעו לבניין מרכז הקליטה, והורידו את מצלמות האבטחה ממנו ומכל המרחב הסמוך לו. הם תשאלו את העובדים ואת התושבים שהיו באזור, וכשלא הצליחו לעלות על קצת חוט עבר התיק ליחידה המרכזית של מחוז הצפון.
החיפוש אחר היימנוט ביממה לאחר שנעלמה
(צילום: אפי שריר, דוברות יכ"ל)
8 צפייה בגלריה
תושב הדרום טען שראה את היימנוט, אך הבלשים הבינו כי הוא אינו בריא. הסריקות של יחידת הכלבנים
(צילום: אביהו שפירא )
בימ"ר צפון נעשו גם כן תחקירי עומק, וגורמים רבים במעגלים שקשורים במשפחה ובעברה תושאלו. ההנחה הייתה שאין כיוון חקירה שהוא לא הגיוני במציאות שאינה הגיונית. עשרות חוקרים עמלו על פענוח מצלמות האבטחה, והגיעו לכל אדם שנראה להם חשוד. זה יכול היה להיות שכן מרחוב סמוך, שבכל יום טייל עם כלבו ברחוב מגוריה, או אפילו שליח העיתונים. גם כל בעלי העבר הפלילי המיני באזור נבדקו. במשטרה אומרים כי בדקו את האליבי של כל אחד, ולעיתים אף דרשו שיעבור פוליגרף כדי להצליב את גרסתו. לדברי הגורם הבכיר במשטרה, החוקרים הצליחו "להתחקות אחרי כל אדם שזוהה מסתובב ברחוב בשעות הסמוכות להיעדרה של היימנוט, ולתשאל אותו".
כל המאמצים הללו העלו חרס. איש מאותם אנשים לא סיפק מידע על היימנוט, והחוקרים התקשו לעלות על זהותו של חשוד מרכזי. החיפושים במצלמות האבטחה לא העלו דבר גם כן, מלבד הצילום הבודד של היימנוט במרכז הקליטה. ביתר המצלמות, שהיו ישנות ואיכותן ירודה, לא נראה זכר להיימנוט - וכך גם במצלמות התנועה שנבדקו ובבניינים הסמוכים. האפשרות שמישהו חיבל במצלמות וניסה למחוק תיעודים, שהוצגה לאחרונה בכלי התקשורת ככשל בחקירה, נשללה אף היא - מאחר שלא ניתן היה לחבל בהן, שכן התיעודים נתפסו עוד בערב שבו היימנוט נעלמה.
מפקד מחוז הצפון של המשטרה מקיים אחת לשבוע ישיבת סטטוס, שבה מעדכנים אותו חוקרי הצוות המיוחד למשימה שביל"פ כינרת בתמונת המצב של החיפושים. עד כה, הם לא הציגו בפניו התקדמות מהותית. חוקרים שמעורים בתיק אמרו ל-ynet כי "כל בדל רכילות ושמועה נבדקו ונשללו. גם עדויות של זרים, כולל תמהונים, שדיווחו על שמועות וקולות שמצביעים על כיוונים אפשריים, נבדקו ונשללו".
8 צפייה בגלריה
"נחטפה? אם מישהו יכול לקבוע דבר כזה - שיראה לי". היימנוט קסאו
(באדיבות דוברת הסוכנות היהודית)
כך למשל, חודשים אחרי שנעלמה היימנוט, תושב הדרום בן העדה האתיופית דיווח למשטרה שבעת שנסע לעבודתו בגינון שמע את הנהג שעובד איתו מדבר עם מישהו אחר על "אפשרות לזרוק ילדה במקום כלשהו". המשטרה הגיעה אל המעורבים, והטענה התבררה ככזב. תקופה קצרה לאחר מכן, אותו אדם מהדרום סיפר כי ראה ילדה צועקת מחלון ומישהו מכניס אותה לבית. הוא לא ידע להגיד מתי והיכן זה קרה, ובהמשך התברר מבני משפחתו שהוא ידוע כמי ש"נוטה להמציא סיפורים". תוך כדי בירור עדותו הוא קיבל אירוע מוחי קשה, ומחלתו הביאה לגל של שמועות על כך שהורעל - אך הדבר נבדק ונשלל על-ידי חוות דעת רפואית. את מפיצי השמועות זה לא יספק, וחוסר הצלחת המשטרה לספק בהירות לגבי מה שקרה להיימנוט רק מתדלק את הקונספירציות.
במשטרה אומרים כי לכל דיווח או עדות, ולו המוזרים ביותר, הוקצו משאבים ושוטרים מכל רחבי הארץ. "זה לא הגיוני. זה פשוט לא הגיוני. עד עכשיו לא נמצא שום כיוון שיכול לתת קצה חוט", אומר בן טובים בתסכול ופניו חרושות קמטים. "איך יכול להיות שילדה בת תשע – חכמה, אצילה וחייכנית – חוזרת מטיול כשהיא שמחה ומשחקת עם חברותיה, ורגע אחרי נעלמת בלי כל סימן?"
בן טובים גם מוחה על הטיפול התקשורתי בפרשה. לדבריו, בשנה שחלפו הוצגו בכלי התקשורת מחדלים וכשלים לכאורה בחקירה, לצד טענות שהיו סימנים שלא נבדקו והיו יכולים לחשוף את "זהות החוטפים שפגעו בהיימנוט". הוא טוען כי אותם סימנים לא הביאו מעולם כל מידע חדש ומשמעותי, והכול נבדק ונשלל. "בזמן האחרון התחילו לספר בתקשורת שהיא נחטפה", הוא כועס. "אם מישהו יכול לקבוע דבר כזה, בבקשה, שיראה לי. שיציג מצלמות או אנשים שאומרים את זה".
רחפנים תרמיים בשמי צפת
לצד החקירה שמנסה להבין כיצד נעלמה היימנוט, המשטרה מתמקדת גם בהיבט החיפושים - והשוטרים שלוקחים בכך חלק לא מעורבים כלל בחקירת ההיעלמות. במשטרה אומרים כי המטרה היא שהמחפשים לא יסרקו אחר היימנוט על בסיס הנחות או השערות, שעלולות להביא לחיפושים פחות מדוקדקים במקומות שבהם הסיכויים להימצאה לכאורה קלושים.
במאמצי החיפוש אחר היימנוט נעשה שימוש בטכנולוגיות של המשטרה ושל יחידות מיוחדות בצה"ל, לצד גששים מומחים, ארכיאולוגים, חוקרי קרקע לכפלי קרקע וכלבנים מיוחדים לאיתור שרידי גופות. אלפי שוטרים, חיילים, אנשי חילוץ והצלה ואזרחים לקחו חלק בחיפושים אחריה. נעשה גם שימוש בחברות אזרחיות שהעמידו את הציוד שלהן לרשות החיפושים, כמו "מערכות צילום רנטגן" לקירות בטון וחללים כלואים בבניין מגוריה של היימנוט. כוחות כיבוי שאבו בארות מים ובורות ספיגה סמוכים לבית מגוריה של היימנוט, כדי לשלול אפשרות שחלילה נפלה אליהם. רחפנים תרמיים שוטטו ברחבי העיר צפת ויערות הסביבה, וגם הם לא העלו דבר.
במשטרה אומרים כי מכל מערכת הביטחון הישראלית התייצבו משרתים שביקשו לסייע, אפילו מבלי שהתבקשו, ולא הצליחו. כל כיוון חקירה אפשרי שנשלל נשלח לצוות "בוחנים" ממחוז אחר של המשטרה, שהתבקשו גם הם לנסות לפצח את הכיוון - מבלי שנאמר להם מה העלו חוקרי הצפון, וזאת כדי לבחון שוב ושוב אם השוטרים החמיצו משהו. בשלב מסוים נקראו גם חניכי בית הספר לשוטרים במסלול התמחות בחקירות לעבור על כל חומרי החקירה ולנסות לאתר בהם בקיעים, בניסיון להבין אם ישנה זווית שדורשת בחינה מחודשת.
החוקרים מחזיקים בתקווה כי אם היימנוט נחטפה, או שגורם אנושי כלשהו מעורב בהיעלמותה, בשלב מסוים הוא יעשה טעות שתביא לחשיפתו.
"בשורה התחתונה נכשלנו"
בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת קיימו בשנה האחרונה דיוני מעקב אחר הפעולות לאיתורה של היימנוט, בניסיון לא להוריד את הפרשה מסדר היום. במהלך אחד הדיונים הללו, בני משפחתה של היימנוט דרשו להכריז עליה כעל חטופה ולא כנעדרת, וזעמו על המשטרה שלא נענתה לבקשתם. אביה טען כי בסטטוס זה אולי תשתמש המשטרה בכלי שלא השתמשה בו עד כה - אך במשטרה אומרים מנגד כי אין כלי שלא השתמשו בו. "לו רק הייתה ראיה עובדתית, הקטנה ביותר, שמצביעה על חטיפה - לא היינו נמנעים מלהגדיר את התיק כחטיפה ולא כנעדרת", אמר גורם במשטרה, "אבל אין כל עובדה שתומכת בכיוון הזה".
הדיון בכנסת על היעלמותה, במרץ אשתקד
(צילום: ערוץ כנסת )
במשפחתה של היימנוט מתעצמת תחושת חוסר האונים מיום ליום - אך החיפושים נמשכים בנחישות. "אנחנו מתעוררים בלילה מתוך שינה ופורצים בבכי", מתארת עדן מוצ'ה, דודתה. "כל-כך קר בימים האלו, ומי יודע איפה היא נמצאת ואם דואגים שתאכל".
על הדרישה להכיר בהיימנוט כחטופה אומרת מוצ'ה: "כשבן אדם נחשב חטוף, מתייחסים אליו אחרת, כי הוא בידיים של מישהו אחר - ולכן משקיעים יותר מאמצים. היימנוט היא רק ילדה קטנה, מישהו היה חייב לקחת אותה בכוח ולהסתיר אותה. אני מרגישה שלא עושים מספיק, ואף אחד לא מתאמץ ומשקיע בחיפוש. אנחנו מדינה כל כך מפותחת טכנולוגית, לא יכול להיות שלא מוצאים אפילו קצה חוט. זה לא נשמע בכלל הגיוני. אנחנו מפחדים שישכחו אותה, ושאם לא נזכיר - לאף אחד כבר לא יהיה אכפת".
כשמלאו 50 ימים להיעדרה של היימנוט, פתחה משפחת קסאו בקמפיין גיוס כספים לצורך שכירת חוקר פרטי והעמדת פרס כספי בשווי 350 אלף שקלים למי שימסור מידע שיביא לאיתורה. קודם לכן הודיעו גם בסוכנות היהודית על פרס בסך מאה אלף שקלים למי שיביא את קצה החוט הנדרש, אך מלבד פניות רבות של מיסטיקנים, מתקשרים ורואי חזיונות, לא התקבלו פניות רלוונטיות.
בן טובים, מצידו, לא מתכוון להפסיק לחפש. "לעולם לא נתייאש", הוא מנסה להבטיח. "אנחנו מתנדבים מהנשמה שלנו ומוכנים לעשות הכול למען המשפחה. כשאבא של היימנוט, טספאו, מתקשר ומבקש שאלך איתו לחפש במקום שבו הוא חושב שהיא יכולה להיות - אני מיד מתייצב ומצטרף אליו. בכל מקום שתחשוב, אפילו אם הוא לא הגיוני, נעשו חיפושים".
במשטרה מתמודדים עם ביקורת חריפה על הפרשה, ונמנעים מראיונות לתקשורת מתוך תקווה שיוכלו יום אחד לצאת אל הציבור כשבפיהם בשורות על התפתחות החקירה. לעת עתה, בקרב מאות כחולי המדים המעורבים בחקירה - מהשוטר הקהילתי ועד למפקד המחוז הצפוני - עומדת תחושת הכישלון הצורבת. "בשורה התחתונה נכשלנו עד כה במשימה", אומר גורם בכיר המעורב בחקירה. "אנחנו משקיעים ועושים כל מה שאנחנו יכולים, אבל נדרשים לעמוד במבחן התוצאה - והתוצאה היא שאין לנו עדיין תוצאה".
הוא מספר כי "היימנוט מלווה אותי ועוד שוטרים רבים בכל יום, עד השינה וכשאנחנו קמים ועולים על מדים. עד כה נכשלנו, אבל אנחנו מתחייבים להמשיך לעשות הכול כדי לעמוד במשימה, ולהביא למשפחה את היימנוט בחזרה".
