א', צעירה טרנסית (22) ממרכז הארץ שעלתה לישראל לבדה ממדינה בחבר העמים, לא תיארה לעצמה שהמקום שאליו ביקשה להיכנס כדי להציל את חייה – יהפוך לטראומה שתמשיך ללוות אותה כל חייה. אחרי ניסיון התאבדות היא ביקשה להתאשפז בבית החולים הפסיכיאטרי גהה בפתח תקווה. שם, במחלקה מעורבת של גברים ונשים, היא הותקפה מינית במקלחות על ידי מאושפז: "הפקירו אותי לפצצה מתקתקת. אני רוצה צדק". אזהרת טריגר: אלימות מינית.
(צילום: דנה קופל )
אחרי התקיפה, המשטרה הוזעקה למחלקה, אך בסיום החקירה הוחלט לסגור את התיק: התוקף היה במצב פסיכוטי ולא אחראי למעשיו. "גם היום אני לא יכולה לכעוס עליו", אומרת א' - שמדגישה: האחריות מוטלת על הצוות בבית החולים, שבפניו היא התריעה כמה פעמים על הטרדות מצד המטופל, עוד לפני שפרץ לתא המקלחת שלה ונגע בה.
א' נחשבה לתלמידה מחוננת במדינה שבה גדלה. היא התחילה ללמוד שם רפואה, אך פרשה וכעבור כמה חודשים עלתה לבדה לישראל. בגיל 18.5, אחרי העלייה, היא החלה הליך של שינוי מגדרי, שכלל ניתוחים כירורגיים וטיפולים תרופתיים. כיום, היא סטודנטית לראיית חשבון.
בשיחה עם ynet היא מספרת שהיום היא מספיק חזקה כדי להתמודד עם אותן דקות טראומטיות במקלחת במחלקה הסגורה, אחרי שבגיל 16 עברה אונס. א' עבדה בשנת 2022 באחד המלונות היוקרתיים בתל אביב. באחד מסופי השבוע שבהם עבדה, הגיע למלון צעיר בריטי. "איך שהתחלנו לדבר קבענו להיפגש, ומהר מאוד הפכנו לזוג. אפילו הכרתי את הבן שלו", היא מספרת, "כעבור חודש התאהבתי בו והוא כבר הציע לי נישואין".
אבל מיד לאחר ההצעה הוא החליט שהוא חוזר הביתה לאנגליה. "הוא התקשר אליי המון וסיפר לי על הרצון שלו לשים קץ לחייו. באחד הימים, בספטמבר 2022, לא עניתי להודעה שלו. אחר כך ניסיתי שוב ושוב לתפוס אותו והוא לא ענה. חשבתי שהוא התאבד וזה טלטל אותי. חזרתי הביתה בלעתי כדורים והשותפה שלי הזעיקה משטרה ואמבולנס ופינו אותי לבית החולים, שם הוחלט לשחרר אותי".
היא משתפת: "אמרתי לרופאים שאם אשתחרר אמצא דרך לסיים את חיי, וביקשתי אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי. ביקשתי, 'תעזרו לי', הרגשתי שאני רוצה להציל את עצמי מעצמי". היא הופנתה לבית החולים גהה, ושם הוחלט לאשפז אותה לטיפול ומעקב במחלקה הסגורה.
היא מתארת בשיחה את השגרה במחלקה, שכאמור מעורבת לגברים ונשים. "אחרי האוכל יושבים במרחב שבו שוהים יחד גברים ונשים. חלק מהזמן דיברתי עם נשים שניתן היה לתקשר איתן ומצאתי איתן שפה משותפת. היו מי שראו טלוויזיה, מי שסתם בהו והיו מקרים של אנשים שמרחו את הצרכים שלהם על הקיר. לא התרגשתי כל כך והבנתי שיש אנשים במצב גרוע משלי. המחלקה הסגורה מכניסה בן אדם לפרופורציות".
לדבריה, אחרי ארבעה ימים היא והצוות הרפואי חשבו שמצבה הנפשי התייצב. "חזרתי לעצמי, הרגשתי יותר טוב. כבר לא הייתי מסוכנת ולא היה חשש אפגע בעצמי אם אשתחרר", היא מתארת. אך באותו היום היה זה ערב ראש השנה, וא' החליטה להישאר עד אחרי החג.
באותו היום, אחד המאושפזים התחיל להטריד אותה. "הייתה שעת צהריים והתיישבתי לאכול במרחב הפתוח", היא מספרת. "הגיע בחור חדש שרק נכנס למחלקה. הוא התיישב לידי, התחיל לדבר איתי, נצמד אליי וליטף לי את השיער". א' מסבירה שלפי הכללים במחלקה הסגורה, אסור למטופלים לגעת אחד בשנייה, אז היא החליטה לקום ולהתרחק. "ניגשתי לעמדה של הצוות הרפואי שמשגיח, ודיווחתי להם שהבחור נגע בי".
כעבור זמן מה, היא מתארת, היא שוב יצאה להתאוורר בגן הפתוח. "ישבתי על הספסל והבחור שוב התיישב לידי והתקרב אליי. הוא התנצל, וקיבלתי את ההתנצלות שלו". אך לפתע, היא אומרת, "הוא ניסה לנשק אותי בפה. דחפתי אותו מעליי ושוב הלכתי לצוות לדווח שמטופל תקף אותי מינית". לדבריה, הצוות לא נראה נרגש והשיב לה: "נטפל בו".
"אני זוכרת שזה הכעיס אותי מאוד שלא טיפלו בבחור הזה, שהמשיך להסתובב במחלקה כשנראה שהוא לא מבין מה הוא עושה", היא משתפת.
"נאבקתי בו, צרחתי - עד שהחליט להפסיק"
א' אושפזה במתחם הנשים במחלקה כיוון שכבר הייתה רשומה בתעודת הזהות כאישה. "באותו היום, סמוך לשעה 19:30, המקלחת בחדר הפרטי שלי שיש בו עוד מאושפזות הייתה מקולקלת, חיפשתי מקלחת בחדר אחר". בכתב התביעה שהיא הגישה נגד המוסד הרפואי, מתוארת התקיפה שסיפרה שעברה: "המטופל הפסיכוטי הבחין בה כשהיא מסתובבת והציע לחפש עבורה מקלחת. היא השיבה שאינה מעוניינת".
היא מצאה מקלחת פנויה בחדר הקיצוני במתחם של אזור הנשים. "גברים לא אמורים בכלל להסתובב באזור חדרי הנשים והצוות אמור להבחין בהם כשהם חוצים לכיוון שלנו", מסבירה א'. "סיימתי להתקלח ובעודי מתנגבת שמעתי דפיקות על הדלת. אי-אפשר לנעול דלתות במחלקה הסגורה. צעקתי 'תפוס עוד רגע מסיימת'".
בשלב הזה, כפי שמתואר בכתב התביעה, "המטופל הפסיכוטי פתח את הדלת ונכנס. א' צעקה עליו שייצא החוצה. הוא לא יצא והתחיל לגעת באיבריה האינטימיים". היא מתקשה לדבר על אותן דקות שבהן חשה סכנה לחייה, ומתארת: "צרחתי את נשמתי אבל אף אחד לא הגיע. הייתה מאושפזת בחדר אבל היא הייתה עם אוזניות. נאבקתי בו, ניסיתי לדחוף אותו מעליי והוא חסם לי את הפה והמשיך לגעת בי כשהוא לבוש בבגדיו, עד שכעבור כמה דקות הוא החליט להפסיק ויצא מהמקלחת".
א' התלבשה ורצה נסערת לעמדת הצוות הרפואי שמשגיח על המחלקה הסגורה. "צרחתי על הצוות 'תקראו למשטרה הוא תקף אותי עכשיו במקלחת'". עו"ד קרן ברק, שמייצגת את א' בתביעה שהגישה נגד המוסד הרפואי, הוסיפה על דבריה: "הרופא אמר לחוקר שהיא ביקשה שיזמינו משטרה. כאילו זה לא הכי מובן מאליו שהצוות מיוזמתו יזעיק שוטרים בעקבות תקיפה מינית שהתרחשה מתחת לאפו".
החוקר גבה עדות מא', שהגישה תלונה נגד התוקף, וכן מהרופא התורן. "יש צוות רפואי בעמדה שמשגיח ורואה כל מה שנעשה בלובי", היא מתארת. "לוקח לי שבוע להתאושש בכל פעם שאני מדברת על התקיפה המינית שם במקלחת, כשאני נתונה לחסדיו של המאושפז, שהוא בעצמו סוג של מסכן. הוא עמד שם מולי במקלחת וצחק כשאני צועקת 'תעוף' ו'מספיק', ומנסה להרחיק אותו ממני".
היא מדגישה: "אחד הנהלים במחלקה הוא שבמקלחות ובחדרים אין מנעולים כדי שאנשי הצוות יוכלו להיכנס פנימה בכל מקרה חירום. התוקף אושפז במחלקה הסגורה, לשם לטיפול והשגחה - לא השגיחו עליו והוא עבר לצד של חדרי הנשים, הגיע עד לחדר האחרון בפרוזדור שם התקלחתי ועשה מה שעשה. כמובן שהם לא הגנו עליי, כפי שהייתה מחובתם".
לדבריה, כאמור, התיק נגד התוקף נסגר בגלל שהוא לא אחראי למעשיו. גם במצבה, היא מסבירה, הוא רואה בו קורבן של מחלתו הנפשית. "מי שלא עשה את העבודה שלו, במיוחד אחרי פעמיים שדיווחתי שהבחור הטריד אותי מינית, מי שלא הרחיק אותו ממני ומהנשים במחלקה ולא הבחין שהוא חוצה למתחם חדרי הנשים - זה הצוות הרפואי".
היא מוסיפה: "גם היום אני לא יכולה לכעוס על התוקף, הוא הרי אושפז כדי לקבל עזרה בבית החולים הפסיכיאטרי. הצוות היה צריך להבין שמתנוסס דגל אדום מעל ראשו". עוד היא מספרת כי למרות שנאמר לה שהוא הורחק היא ראתה אותו גם למחרת במחלקה.
"למחרת התקיפה כבר רציתי להשתחרר הביתה כי חששתי להישאר שם. עברתי למחלקה הפתוחה ואחרי יומיים השתחררתי", היא מספרת. "במהלך ימי האשפוז שלי נודע לי שבן הזוג שלי התאבד כפי שאיים. היה לי קשה לשמוע את זה. ביקשתי להתאשפז כדי לייצב את מצבי הנפשי. פשוט רציתי להציל את עצמי מעצמי ובסוף במקום שאמור היה להיות מוגן, עברתי תקיפה מינית. אם היו מתייחסים ברצינות לתלונות שלי עליו, התקיפה השלישית לא הייתה מגיעה".
"לא יהיה צדק פלילי - אבל כן אזרחי"
אחרי שהשתחררה מבית החולים, א' בחרה לדבריה להדחיק ולהתעסק בדברים אחרים. "העמסתי על עצמי המון שעות עבודה, פשוט רציתי להיות כל הזמן עסוקה. בנוסף, הייתי צריכה כסף לשלם שכר דירה ולחיות. ידעתי שאני חייבת להחלים מהטראומה של התקיפה המינית", היא מספרת. "לקח לי זמן רב לחזור לשגרה, היה לי מאוד קשה לצאת לדייטים, ועד היום ריח של אקונומיקה כמו שהיה במקלחת, מחזיר אותי לאירוע הקשה. לפעמים אני רואה ברחוב, מישהו שדומה לתוקף, זה מעורר בי פחד. עדיין יש בי את הפחד שהוא היה עלול לרצוח אותי שם במקלחת".
א', כאמור, הגישה לבית משפט השלום בראשון לציון תביעה נגד בית החולים גהה באמצעות עו"ד ברק, בגין נזקי גוף. היא דורשת לקבל פיצויים של עד 2.5 מיליון שקלים, לפי קביעת בית המשפט, על הנזקים הנפשיים שנגרמו לה לאחר שהותקפה.
עו"ד ברק אומרת כי בחוות הדעת של המומחה הפסיכיאטרי מטעמן שהוגשה עם התביעה, נקבעו לא' 15% נכות פסיכיאטרית. "באירוע הזה לא יהיה צדק פלילי מסיבות מובנות שהתוקף לא אחראי למעשיו. אבל יהיה צדק אזרחי בגין הרשלנות של בית החלים גהה בהגנה על גופה", היא מדגישה.
היא מוסיפה: "בהטרדה השנייה כל נורות האזהרה היו אמורות להידלק לצוות הרפואי לגבי המאושפז והמסוכנות שלו כלפי נשים במחלקה. כמובן שאין לנו מושג למה הוא נטפל דווקא אליה, אבל אם הצוות היה פועל נכון לא היינו מגיעים לאירוע השלישי והטראומטי שהיא עברה". א' מדגישה: "החלטתי שלפחות אלחם לעשות צדק אזרחי".
"מדובר במקרה מכעיס ומקומם במיוחד", אומרת עו"ד ברק. "השתלשלות האירועים שמתוארת בתביעה שהגשנו מבססת רשלנות פושעת מצד בית החולים. למעשה היא הופקרה והושלכה על ידי הצוות המטפל לידיו של מטופל פסיכוטי שרק ביקש לתקוף מינית נשים. לאחר האירוע הקשה, במקום לחזור לביתה כשהיא משוקמת - היא נאלצה לשוב לביתה כקורבן תקיפה מינית אלימה".
המרכז לבריאות הנפש גהה מסר בתגובה: "כתב התביעה התקבל אך מפאת חיסיון רפואי וצנעת הפרט איננו יכולים להרחיב בנושא. תגובה מפורטת על כך תינתן כנדרש בבית המשפט".
פורסם לראשונה: 06:00, 22.08.25
