בריכות שחייה, מגרשי משחקים ופארקי שעשועים: המתקנים התת-קרקעיים של פינלנד שיכולים לשמש גם כמקלטים מפני פצצות מסתמנים לאחרונה כאמצעי התגוננות מעורר השראה לשאר אירופה, בשעה שהיבשת מגבירה את הכוננות שלה למלחמה אפשרית עם רוסיה, על רקע הפלישה של צבא פוטין לאוקראינה.
13 צפייה בגלריה
בריכה תת-קרקעית בהלסינקי, ב"מערה" שבעת הצורך תהפוך למקלט
(צילום: Alessandro RAMPAZZO / AFP)
פינלנד חולקת גבול באורך 1,340 קילומטרים עם רוסיה, ההופך אותה פגיעה במיוחד לפלישה רוסית. אף שתרבותית היא רואה עצמה חלק ממערב אירופה, מבחינה פוליטית היא השתדלה לאורך השנים לשמור על ניטרליות צבאית, אבל בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022 נקטה הלסינקי צעד היסטורי ויחד עם שבדיה שכנתה הצטרפה לנאט"ו – מהלך שפוטין ראה בו צעד פרובוקטיבי ולוחמני. משמעות ההצטרפות היא שמעתה אם הרוסים ינהלו מלחמה נגד מדינה כלשהי החברה בנאט"ו, פינלנד ושבדיה יהיו מחויבות להתגייס לעזרתה ולהצטרף למלחמה נגד מוסקבה.
רשת מקלטי ההגנה האזרחית של פינלנד היא חלק בלתי נפרד מאסטרטגיית המוכנות לקרב שלה, ושורשיה נעוצים עוד בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה. החוק הראשון לבניית מקלטים במדינה אושר כבר ב-1939, שבועיים לפני תחילת "מלחמת החורף" שבה פלשה ברית המועצות לפינלנד. המלחמה ההיא נמשכה יותר מ-100 יום והסתיימה בהסכם שלום שאילץ את פינלנד לוותר על כעשירית משטחה ועל כחמישית מהיכולת התעשייתית שלה, ולמסור אותם לסובייטים בתמורה להפסקת הלחימה. "פינלנד לא הייתה אז מוכנה להגנה על אזרחים בזמן מלחמה, וזה היה שיעור קשה עבורנו", מסביר יארקו האירינן, קצין חילוץ בכיר במשרד הפנים של פינלנד.
13 צפייה בגלריה
במקלט תת-קרקעי בהלסינקי. יש מספיק מקום לכל תושבי הבירה - ועוד
(צילום: Alessandro RAMPAZZO / AFP)
13 צפייה בגלריה
במקרה הצורך אפשר לרוקן - ולפנות עוד מקום. בריכה במקלט
(צילום: Alessandro RAMPAZZO / AFP)
בפינלנד יש כ-50,500 מקלטים, והם אמורים להציע מקום ל-4.8 מיליון מתוך 5.6 מיליון התושבים במדינה. בהלסינקי לבדה יש מקלטים שמספיקים ל-900 אלף איש, די כדי לארח את כל תושבי הבירה ואלפים נוספים. המקלטים, המתוכננים לעמוד בפני פיצוצים, קריסת מבנים, קרינה וחומרים רעילים, ממוקמים בעיקר באזורים מאוכלסים, ועל פי החוק כל מבנה או מתחם מגורים ששטחו 1,200 מ"ר ומעלה נדרש לכלול מקלט נגד פצצות.
מקלט אחד כזה, למשל, חצוב בעומק של עשרות מטרים בתוך סלע הגרנודיוריט של שכונת איטקסקוס בהלסינקי, והבאים אליו, בני כל הגילים, שוחים או משתכשכים להנאתם בבריכות הפרוסות בו ונרגעים בסאונות שלו. "זה המקלט הגדול בעולם שמשמש כאולם שחייה", מסביר בגאווה טימו ראטיקאינן, מי שהיה ראש ענף התחזוקה במקום במשך כמעט 30 שנה. את הבריכות במקום ניתן בעת הצורך לרוקן ממים, כך שאפשר יהיה לדחוס למקלט אנשים רבים יותר.
מתקן אחר מוצאים במריהקה שבמרכז הבירה הפינית, ובו יש מקום ל-6,000 בני אדם. המתקן כולל גן שעשועים תת-קרקעי, כמה מגרשים למשחקי כדור ומכון כושר. "המקלטים מתוחזקים טוב מאוד כי אנשים משתמשים בהם גם בזמנים רגילים", מסביר האירינן את רמתם הגבוהה. אורחים בכירים כמו נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ומלך דנמרק פרדריק זכו לאחרונה לסיורים מודרכים במנהרות המפותלות וחסינות הפיצוצים של מקלט מריהקה.
מקלטים להגנה מפני פצצות מזוהים יותר עם מדינות כמו ישראל – ופחות עם מדינות שלוות כמו פינלנד, שדורגה השנה שוב כמדינה המאושרת בעולם – אבל האמת היא שמספרים גדולים של מקלטים אפשר למצוא במדינות נוספות שנתפסות כרחוקות מאוד ממלחמות, בהן שבדיה, נורבגיה ושווייץ. האפשרות של פלישה רוסית, שנתפסת מאז 2022 כריאלית מאוד במדינות מזרח אירופה וצפונה, גורמת לרבות אחרות לבחון מחדש את אסטרטגיית הביטחון שלהן.
בפינלנד השירות בצבא הוא חובה לכל הגברים ובגדר התנדבות לנשים. המדינה יכולה לגייס במהירות כ-280 אלף חיילים, וכוח המילואים שלה כולל כ-900 אלף איש. ב-1 באפריל הודיעה פינלנד כי תגדיל את ההוצאות שלה בתחום הביטחון הלאומי כך שיעמדו על לפחות 3% מהתמ"ג, בשל האיום הנשקף מרוסיה.
