דלאל אבו סדרה, אימה של חנאן אלבחירי בת ה-19 שנרצחה על ידי קרובי משפחתה, עתרה הבוקר (שלישי) לבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע נגד הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב -בדרישה לקבל מגרש לבנייה ביישוב שגב שלום. אבו סדרה היא אלמנה המתגוררת ביישוב לקיה, אם לילדים הסובלים מפיגור שכלי. כעת, היא מבקשת לקבל שטח ביישוב אחר מפני שלדבריה המגורים ביישוב שבו נרצחה בתה מסכנים את חייה, ושם ילדיה והיא יהיו בטוחים יותר.
תיעוד: ליל החטיפה של חנאן אלבחירי
(אורי דוידוביץ')

3 צפייה בגלריה
"החיים שלי נהרסו". האם חנאן
"החיים שלי נהרסו". האם חנאן
"החיים שלי נהרסו". האם חנאן
3 צפייה בגלריה
החליטה להתגרש מבעלה - ונרצחה. הבת חנאן
החליטה להתגרש מבעלה - ונרצחה. הבת חנאן
החליטה להתגרש מבעלה - ונרצחה. הבת חנאן
(באדיבות המשטרה)
חנאן, בתה של דלאל, נרצחה לפני שמונה שנים מפני שהחליטה להתגרש מבעלה - אחרי שגילתה כי שודך לה גבר בעל מוגבלות. לאחר הגירושים היא עבדה בבית החולים סורוקה בבאר שבע, למרות שלפני כן קיבלה איומים שלפיהם תיפגע אם תחליט לעזוב את ביתה. בסופו של דבר היא נחטפה על ידי קרובי משפחתה - ונרצחה. לפי כתב האישום החמור שהוגש נגד שלושת קרוביה - יונס, סאג'ר ומוחמד אלבחירי - הם שרפו אותה, נשאו את שרידיה בתוך שק וקברו אותה בשטח בעומק של כשלושה מטרים.
בעתירה שהגישה היום האם דלאל נטען כי בני משפחתה המתגוררים סמוך אליה מאיימים עליה ועל ילדיה מדי יום, ואף הוגשו תלונות רבות למשטרת ישראל, "אשר אינה יכולה לסייע ולהעניק להם ביטחון". לטענתה, הרשות עשויה לתת למשפחה מגרשים לבנייה עצמית בשגב שלום לאור סכנת החיים שבה הם מצויים. "כל הפניות הפיזיות שעשו למשרדי הרשות נפלו על אוזניים ערלות", נכתב, "וכי על אף נסיבות חייה של דלאל וילדיה, הם לא זכו לקבל כל מענה או סיוע, וכל כן לא נותרה כל חלופה מלבד הפנייה לעזרת בית המשפט".
מדובר במצב מיוחד, שהרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב טרם נתקלה בו. לדלאל יש מקום מגורים, אך מעצם היותה אלמנה בדואית שבתה נרצחה - אפשרויותיה מצומצמות. אבו סדרה היא אישה שנייה, ועל כן מעמדה בקרב החברה הבדואית נחות יותר, והיא תלויה במשפחתה. הסיכון לאישה בדואית במצב כזה גדול, ולא תמיד המשטרה מצליחה להגן עליה.
כך למשל, הבת חנאן הגישה תלונה נגד אחיה למחצה בגין איומים ופגיעה, עוד לפני שנרצחה. בהמשך היא ביקשה לבטל את התלונה, ובדיעבד התברר כי האח שבר את ידה ואיים עליה. האם דלאל שיתפה פעולה עם חקירת הרצח, אך אנשי מחלקת הרווחה של היישוב חששו לבקר בביתה. במעמד מתן גזר הדין בחודש אוגוסט 2020 אמרה כי "החיים של הילדים שלי נהרסו. אתמול הרביצו לי, בערב זרקו אבנים על הבית שלי. הכאב מאוד חזק. הם רצחו את הילדה שלי. הילדים שלי חיים, אבל בפועל הם מתים".
3 צפייה בגלריה
הנאשמים בבית המשפט, 2020
הנאשמים בבית המשפט, 2020
הנאשמים בבית המשפט, 2020
(צילום: ישראל יוסף)
בן הדוד של מוחמד אלבחירי, הנאשם הצעיר ביותר, נידון למאסר עולם. שניים מהשותפים האחרים לרצח, הדוד יונס והדוד סאג'ר אלבחירי, נידונו למאסר בפועל של 10 שנים - ופיצוי לאם בסך 150,000 שקלים כל אחד. לרוב במקרי רצח מסוג זה, אחד מצעירי המשפחה "נבחר" לבצע את העונש ולפגוע בקרובת המשפחה שלא התיישרה להוראות הגברים.
ראש מועצת לקיה מסר בתגובה כי המועצה מוכנה לסייע לדלאל "בכל אשר תזדקק לו". יחד עם זאת טיפול רווחה אינו דומה לטיפול בסוגיית המגורים, וגם בעבר אנשי רווחה חששו לטפל במקרים כאלה.
מהרשות לפיתוח והסדרת התיישבות הבדואים נמסר: "קיבלנו את העתירה לפני מספר ימים והיא נמצאת בבחינה ברשות. נגבש תשובה יחד עם הפרקליטות לאחר השלמת בדיקת הסוגיה לעומקה. הן מטעמים של צנעת הפרט והן בשל ההליך המשפטי התלוי ועומד בעניינה של הגברת אבו סדרה, נבצר מאיתנו למסור פרטים אודות תהליכי הסדרה פרטניים. ככול שמדובר בדיני נפשות, כפי שמצויין בעתירה, רשאית העותרת או מי מטעמה לערב את גורמי הרווחה והאכיפה לצורך קבלת מענה בהתאם לצרכיה".