לקראת הדיון בבג"ץ שיתקיים ביום רביעי בעניין העתירות נגד הדחתה, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פרסמה הערב (ראשון) את תגובתה לעתירות - ובה כתבה כי "הליך הפיטורים פסול מיסודו".
"הממשלה שינתה את הכללים להפסקת כהונתה של היועצת המשפטית לממשלה, לאחר שהחלה בהליך הפיטורים, כדי להבטיח את התוצאה: הפסקת כהונתה של התובעת הכללית במשפטו של ראש הממשלה. הליך הפיטורים פסול מיסודו", כתבה היועמ"שית בתגובה ששלחה לבית המשפט העליון.
הערב דווח כי שר המשפטים יריב לוין ושר התקשורת שלמה קרעי קראו בישיבת הממשלה היום להפר את פסיקת בג"ץ שקבעה כי אין לעשות שינוי במעמד היועצת המשפטית לממשלה. השר לוין אמר כי "אם היא חתומה על חוות הדעת, באמת לא צריך לחלק אותה". השר קרעי הוסיף, לפי דיווח בחדשות כאן: "אם אנחנו מדיחים אותה ומחלקים את חוות הדעת שלה - אנחנו מסרסים את עצמנו".
בתחילת החודש, נזכיר, הממשלה אישרה פה אחד את הדחתה של היועמ״שית, שכלל לא הגיעה לישיבה או שלחה מישהו מטעמה. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו לא נכח בדיון, שבו הצביעו בעד ההדחה 22 שרים. השר לוין טען בדיון כי "אי-אפשר לקבל מצב שבו בית המשפט ינסה לכפות על הממשלה יועצת משפטית שהיא פוליטית לחלוטין, שאין שום אמון בה, שאין שום שיתוף פעולה איתה, שמכשילה את הממשלה ומסרבת לייצג אותה".
בעקבות החלטת הממשלה הוציא בג"ץ צו ארעי המשהה את הדחת היועמ"שית, והבהיר כי הממשלה לא תוכל לפגוע בסמכויותיה. ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון נעם סולברג מסר כי "אין להכריז על מחליף או ממלא מקום" לבהרב-מיארה.
היועמ"שית בחודש שעבר: "שיטת המשטר הישראלית משתנה לנגד עינינו"
(צילום: לשכת עורכי הדין)
בתגובתה הערב, כתבה היועמ״שית כי "הייעוץ המשפטי לממשלה פועל, וימשיך לפעול גם בתקופה זו, המתאפיינת באתגרים חסרי תקדים, לבצע את תפקידו כפי שעוצב בדין, על מכלול היבטיו. הסיוע למימוש מדיניות הממשלה ושמירת הסף שלובים זה בזה. השאלה שעל הפרק חורגת בהרבה מכהונת יועץ משפטי לממשלה זה או אחר - היא נוגעת לליבת שלטון החוק בישראל, לדמותו ולתפקידו של השירות הציבורי בישראל בכלל ולתפקידו ותפקודו של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה והעומד בראשו".
לטענתה, "השאלה היא האם מאפייני השירות המשפטי הציבורי בישראל, כפי שעוגנו בדוחות ציבוריים ובדין, ועוצבו בפסיקה ארוכת שנים של בית המשפט העליון, עומדים בעינם; או שמא מעתה יתקיים מודל חדש של חובת אמון אישית לממשלה של מערך הייעוץ המשפטי והתביעה הכללית, וזאת חלף האמון בו הוא חב כיום לציבור, למדינה ולשלטון החוק.
"הממשלה מבקשת לקבע וליישם בפועל דרך חדשה לסיום כהונת היועץ המשפטי לממשלה, המאפשרת שליטה פוליטית מלאה בהליך וניצול לרעה שלו. זהו ניסיון לשינוי מהיסוד של דמות מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה, תוך פגיעה אנושה מעתה ואילך בממלכתיות שלו ובעצמאותו המקצועית. המשמעות של פגיעה זו היא פגיעה היקפית קשה במערכי אכיפת החוק, הייעוץ המשפטי ולמעשה השירות הציבורי כולו".
היא הוסיפה: "החלטת הממשלה נגועה כשלעצמה בפגמים המצדיקים - לבדם - את ביטולה, שכן היא מבוססת בין היתר על תפיסה מנוגדת לדין בכל הנוגע לתפקידו של היועץ המשפטי לממשלה בדמוקרטיה הישראלית, ובנוגע למהותה של הגדרה של חוסר שיתוף הפעולה יעיל בין הייעוץ המשפטי לממשלה ובין הממשלה. כל אלה מחייבים להורות על מתן צו על תנאי בשלב הראשון, ובהמשך - על הפיכתו לצו מוחלט שיורה על ביטולה של החלטת הממשלה האמורה".
פורסם לראשונה: 21:12, 31.08.25
