הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) דיווחה כי הלילה (בין חמישי לשישי) אירע פיצוץ בכיפת הענק שמגינה על שרידי תחנת הכוח הגרעינית בצ'רנוביל, שגרם לשריפה שכובתה. בהמשך טען נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כי מקור הפיצוץ הוא במתקפת כטב"מים רוסית, ולפי דיווחים מה שגרם לפיצוץ הוא מזל"ט רוסי עתיר חומר נפץ. בתיעוד שפורסם ברשתות ניתן לראות את רגע הפיצוץ בכיפת האתר, וגם את החור שנפער בגג לאחר מכן.
תיעוד הפיצוץ בצ'רנוביל
(מתוך X )
מסבא"א נמסר כי צוותי בטיחות ואש הגיבו במהירות לפיצוץ בצ'רנוביל, ולא דווח על נפגעים. "רמות הקרינה בפנים ובחוץ נשארו יציבות", אמרו בסוכנות. ואולם, זלנסקי טען כי המתקפה גרמה ל"נזק משמעותי" לכיפה, לפי הערכות ראשוניות. עם זאת, גם זלנסקי אמר כי "נכון לעכשיו, רמות הקרינה לא עלו, והן נמצאות במעקב מתמיד. המדינה היחידה שתוקפת אתרים כאלה, כובשת תחנות כוח גרעיניות ומנהלת מלחמה ללא כל התחשבות בהשלכות היא רוסיה".
קודם להודעת זלנסקי מסר צבא אוקראינה כי רוסיה שיגרה 133 כטב"מים לעבר המדינה במהלך הלילה. מתוכם, נטען, 73 יורטו ו-58 לא פגעו במטרתם - ככל הנראה בשל הפעלת אמצעים אלקטרוניים נגדם. הצבא לא מסר היכן פגעו שני הכטב"מים הנותרים.
מנגד, רוסיה דחתה את ההאשמות של אוקראינה, וכינה אותן "פרובוקציה". דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר כי אמנם אין ברשותו מידע מדויק על האירוע המדובר, אך הדגיש ש"רוסיה אינה תוקפת תשתיות גרעיניות". קודם לכן רוסיה האשימה את קייב במתקפה ארטילרית על תחנת כוח תרמית שבשליטתה בדרום אוקראינה, שנמצאת בסמוך לתחנת הכוח הגרעינית זפוריז'יה. סוכנויות הידיעות הרוסיות ציטטו גורם רשמי בתחנת הגרעין שאמר שתחנת הכוח הגרעינית זפוריז'יה עצמה לא נפגעה בהתקפה והיא פועלת כרגיל. גורמים ברוסיה אמרו כי המתקפה על תחנת הכוח בעיר אנרהודאר התרחשה אתמול בשעת ערב מאוחרת והותירה יותר מ-50 אלף אנשים ללא חשמל.
האסון הגרעיני הגדול בהיסטוריה
כדי לנסות להקטין את הסיכויים לאסון גרעיני נוסף הושלמה לפני כמה שנים בנייתה של כיפה על חורבות הכור הגרעיני, שבו אירע בשנת 1986 האסון הגרעיני הגדול בהיסטוריה. בניית הכיפה הושלמה אחרי תשע שנים של עבודה והשקעה של יותר משני מיליארד אירו. הכיפה אמורה למנוע פליטת קרינה ב-100 השנים הקרובות ולמנוע את התפוררות כור מספר ארבע, שחלק מחדר המכונות שלו קרס ב-2012. הכיפה החליפה מבנה בטון, שנבנה במהירות אחרי האסון, כדי למנוע דליפה.
ב-28 באפריל 1986 זיהו תחנות ניטור בארצות סקנדינביה עלייה משמעותית (פי עשרה מן הממוצע, בערך) בשיעור הרדיואקטיביות באוויר. ניתוח הנתונים העלה כי ענן של נשורת רדיואקטיבית נע לאזור מכיוון ברית המועצות, וממשלות סקנדינביה דרשו הסבר. זמן קצר לאחר מכן הודו שלטונות ברית המועצות כי בלילה שבין 25 ל-26 באפריל אירעה תאונה בכור גרעיני הנמצא 18 ק"מ מצפון מערב לעיירה צ'רנוביל באוקראינה, וכ-100 ק"מ מצפון לבירה קייב. בכור, שנבנה בשנים 1983-1977, היו ארבע יחידות שכל אחת מהן הפיקה עד 1,000 מגוואט חשמל.
עבר זמן רב בטרם התבררו נסיבות האסון, בעיקר בשל איפול חלקי שהטיל השלטון הסובייטי על האירוע. הסיבה העיקרית הייתה תכנונו הלקוי של ניסוי בטיחות שביקשו מהנדסי התחנה לערוך באותו לילה בכור מספר 4: הם השביתו מספר מערכות, וביניהן מערכת הבטיחות לשעת חירום, ושלפו מליבת הכור את רוב מוטות הבקרה, המיועדים להאט את תגובת השרשרת הגרעינית או להפסיקה כליל במידת הצורך. בה בעת הניחו לכור להמשיך ולפעול ברמה נמוכה של 7% מהספקו.
בשלב זה אירעה טעות אנוש של אחד מהעובדים, שגרמה לעלייה מהירה בטמפרטורת הליבה של הכור. המפעילים איבדו את השליטה בתגובת השרשרת, ועליית הטמפרטורה נמשכה וחוללה התפוצצות גדולה, שהעיפה את כיפת הכור האמורה לאטום אותו מפני דליפת קרינה וחומרים מסוכנים. כתוצאה מהפיצוץ אחזה אש בליבת הכור העשויה גרפיט. הפיצוץ והשריפה גרמו להתכה חלקית של ליבת הכור ולפליטתו של ענן נשורת רדיואקטיבית ענק, שהתפזר בשמי האזור ומאוחר יותר נע לכיוון מערב וצפון. רמות קרינה חריגות נרשמו אפילו בצרפת ובאיטליה.
מיד לאחר התאונה החלו ניסיונות לאטום את הדליפה בכור. עובדי התחנה, כבאים ואנשי צבא שהוזעקו למקום, ואחרים, כיבו את השריפה סופית ב-4 במאי, והחלו בפינוי חומרים רדיואקטיביים שהועפו מהכור ובקבורתם בקרבת מקום. היו אלה מאמצי גבורה ראויים לכל שבח, שכן ה"ליקווידטורים" (מחסלים), כפי שנקראו 3,400 האנשים הללו, ידעו היטב מה גבוהים הסיכונים הכרוכים בעבודתם. ואכן, אחדים מהם מתו לאחר האסון כתוצאה מ"הרעלת קרינה אקוטית". אחרים חלו במחלות ממאירות. בתוך זמן קצר החל תהליך פינוי התושבים, שהקיף בסופו של דבר מעל 300 אלף משוכני האזור. כשבעים ערים וכפרים התרוקנו מתושביהם (מקצתם שבו ואוכלסו חלקית לאחר מכן).
